דף זה מכיל את כל העבודות בקולנוע ותאטרון מסוג ממ"ן.
תשובה לשאלה 1 א בתשובה זו אסביר כיצד מיוצג אייל, בן הדור השני לניצולי שואה בסרט ללכת על המים (איתן פוקס, 2004). אייל הוא סוכן במוסד, והוא מופיע כבעל כוח והשפעה, ליבו "קר" והוא עובד מהראש ולא מהרגש, כמו שרואים ממש בתחילת הסרט הוא מבצע פקודה שנתנו לו ורוצח בכיר מהחמאס לעיני אשתו ובנו, ועושה […]
3.א. הסרטים אוונטי פופולו (רפי בוקאי, 1986) ו-בלוז לחופש הגדול (רנן שור, 1987) חוזרים אל שתי מלחמות עבר – הראשון אל מלחמת ששת הימים, והשני אל מלחמת ההתשה. 3.ב. "מחאה מותקת" היא מחאה שמבטאת את עצמה באופן עקיף, משום שהתנאים ההיסטוריים לא איפשרו לבטאה באופן ישיר ולהתייחס ישירות למושא המחאה עצמו. הסרטים אוונטי פופולו ובלוז […]
תחילתן של התשובות מובאת כאן: 2.א. גיבורי הקולנוע הלאומי הוצגו כמי שחושבים קודם כל על טובת המדינה ועל גורלה, ומקריבים את נוחותם, ביטחונם וחייהם למען הכלל ולמען השגת המטרה הציונית. לעומתם, גיבורי הקולנוע העממי הם גיבורים השרויים במתחים מעמדיים ומוארים בדרך כלל באור קומי. בהתאם לערכיה של חברה בורגנית, הם עסוקים בעצמם וחותרים להישגים אישיים […]
דיון ביחסים שבין חלום, אשליה ודמיון לבין ערות, מציאות ושכלתנות, כפי שהם מתבטאים במחזה "חלום ליל קיץ"; הסברה והדגמת שלושה מושגים/נושאים מהמחזה – אירוניה דרמטית,תפקידיו השונים של פק, משמעות שם המחזה
הבחנה בין אירוניה לשונית לאירוניה של מצב; הסברת והדגמת מושגים ונושאים מהמחזה – תפקידיו השונים של הוטספר במחזה, סיום פתוח, מחזה היסטורי
השוואת היחסים בין אבות וצאצאיהם במחזות "המלך ליר" ו"חלום ליל קיץ"; הסברת והדגמת נושאים ומושגים מתוך המחזות "הנרי הרביעי" ו"המלך ליר" – אנלוגיה בין ליר וגלוסטר ותרומתה למחזה, תפקידי השוטה במחזה, תפקידי הסערה במחזה
ניתוח תפקידה של התמונה השלישית בעיצוב הדמות ובבניית הסוגיות התמטיות בהן עוסק המחזה "מקבת"; ניתוח תפקידן של שורות הפתיחה בעיצוב הדמות ובבניית הסוגיות התמטיות בהן עוסק המחזה "אדיפוס המלך"; הסברת והדגמת מושגים ונושאים שונים על פי "מקבת" ו"אדיפוס המלך" – מוטיב הראייה והעיוורון, קתרזיס, גיבור טרגי
דיון תוך השוואה בהתמודדותה של דמות עם שאלת המוות במחזה "ההולכים בחושך" של חנוך לוין לבין המחזה "מחכים לגודו" של סמואל בקט והבאת דוגמאות שבהן מתגלמת התמודדות זו באמצעים תיאטרוניים וצורניים; ארבעה מאפיינים מרכזיים במחזה "מחכים לגודו" בהתייחסות להיבטים תיאטרוניים ותמטיים
הסבר בקצרה על המושג "חוצבמה" ודוגמאות מתוך "חזרות על העלמה יוליה" ו"קדיש לנעמי"; הסברת המושג "תנועה" מתוך "קדיש לנעמי"
לדוגמא מובאת התשובה לסעיף א שאלה 4: א. יחסי הפסקול והתמונה הם דיאגטיים, מגיעים מעולם הסרט, מהמסך שברחובות. הם גם אונסקרין, ניתן ממש לראות ולשמוע את קטע החדשות מהמסכים ברחובות בהם אנדרטון רץ. אך הם לא סינכוניים – מצד אחד יש פרסומת המבטיחה עתיד בטוח עם משפחות וילדים שמחים, ומצד שני יש את אנדרטון, רץ […]
לדוגמא – התשובה לסעיף ג' שאלה 6: ג. המשמעות הדרמטית- זווית הצילום הגבוהה בפריימים 1 ו-3 ומראה לנו את למאר הגבוה, הבוס, אל מול אנדרטון הנמוך שכפוף לו. היא ממחישה לנו את יחסי הכוחות בין למאר ואנדרטון, למאר מחלק פקודות במהלך השיחה ואנדרטון מבטיח לפעול לפיהן. הסמיכות ביניהם הינה אינטימית. הקונפליקט – על אף ההבדל […]
לדוגמא סעיף א שאלה 4: א. 1. במישור הקדמי ניתן לראות את ההילה בידו של השוטר, ואת הרימון והאקדח סביב מותניו. בנוסף יש עוד שוטר בצד השני. במישור האמצעי נמצא הבעל . המשמעות הדרמטית של הפריים- להראות לנו את הנחיתות המוחלטת של הבעל שנאזק ורחוק מהמצלמה לעומת השוטרים וכלי נשקם שסוגרים עליו שהם קרובים למצלמה. […]
תיאטרון בחברה הוא קורס שבודק את הזיקה בין התיאטרון לתוך החברה שבתוכה הוא נוצר.והקורס טוען שיש קשר בין תיאטרון לחברה כלומר הוא מדבר על הקשר שתמיד יש בין היצירה האומנותית לחברה שבה היא פועלת. 1 הנחות היסוד של הקורס : מודל של דן אוריין שבמרכזו עומדות הזיקות וההקשרים שבין התיאטרון למציאות החברתית. הקורס מציע מודל […]
קורס: מבוא לקולנוע ישראלי – 10421 ציון 100! תשובה לשאלה 1 דגם הקולנוע האישי צמח בישראל בין השנים 1967-1977, הבמאי והחוקר ג'אד נאמן העניק לז'אנר את השם "הרגישות החדשה". הקולנוע האישי מתפתח בשנים בהן המצב הביטחוני במדינה שקט יחסית, תחושת.. ב+ג. הסרט שלושה ימים וילד של אורי זוהר הוא סרט מז'אנר הקולנוע האישי, שמבוסס על […]
שאלה 1 סעיף א )45 נקודות( סרט הוא הלך בשדות )יוסף מילוא, 1967(, סרט קולנועי לאומי מאוחר, שנוצר בתקופת הניצחון של ישראל במלחמת ששת הימים, כאשר האגו הלאומי היה בשיאו, והתחושה זו מתבטאת בסרטים שניסו לשחזר את הרוח הלאומית, ואת דמותו של הצבר האולטימטיבי. בתקופה זו הנוער או ״דור האספרסו״ היה מחפש אינדיבידואליות וייחודיות והפך […]
סעיף א סרט לחיים חדשים )יהודה להמן, 1935(, סרט שנותן לנו תמונה מסוימת על הארץ הזאת בשנת-1935. הוא סרט תעמולה ציוני, שמציג מציאות סטרילית )אין שום דבר רע(. למרות שהמציאות בתקופה זו בארץ הייתה שונה לחלוטין. אבל כל הדברים הללו נעלמים מפריימים ומשוטים, עם אי ייצוגם של הבריטים. הסרט מציג את ארץ ישראל כארץ החזרה […]
הסרט "סוס עץ" שייך לדגם של מלחמת יום כיפור והשפעתה על הקולנוע הישראלי. הקולנוע של התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים מצטייר כמגמה של התפכחות של הפרט הישראלי, בו הפרט עשה חשבון נפש עם עברו ועבר הוריו. הסרטים בדגם הנ"ל מהווים הד למשבר שפקד את החברה הישראלית ערב מלחמת יום כיפור ולאחריה. מלחמת יום הכיפורים הייתה […]
דמות הצבר הינה דמות מפתח בתרבות הישראלית ומהווה מַרְאָה מרכזית של התרבות העברית והחברה הארץ ישראלית, לרבות ערכים שהתרבות והחברה שאפו להשריש. צבר הוא כינוי לצמח שהיה סמל חזותי של הנוף הארץ ישראלי שמתבסס על אופן גדילתו של הצמח בארץ. הצבר צומח פרא באדמת המקום וכך בני הארץ גדלים באופן טבעי ו"ללא תסביכים" באדמת מולדתם- […]
חלק א' שאלה 1: א) סוהא היא פלסטינית שנולדה בצרפת וגדלה במרוקו. סצנת הפתיחה של הסרט מציגה אותה כמי שבאה מבחוץ וצועדת דרך המחסום אל תוך החוויה הפלסטינית. הסרט נפתח בלונג שוט בקומפוזיציה סימטרית המציגה את סוהא עומדת במרכז הפריים, ללא תנועה, כאשר התנועה היחידה היא של הג'יפ הישראלי הנוסע ברקע. אך היא (סוהא) […]
ממ"ן 12- הקולנוע הפלסטיני חלק א' שאלה 1: א) בסרט שביל החלב המוח'תאר מוצג בסצנה המדוברת, כאדם המנצל את המעמדו. במקום שהוא שישרת בתפקידו כמי שאמון על הנהגת בני הכפר, שאמור לדאוג ולטפל בהם הוא רואה את התפקיד שלו כמעליהם, וכמי שמקבל מהם ולא נותן להם. במבע הקולנועי שמחזק ומבליט את התנהלותו הוא בכך […]
שאלה 1: קראו וצפו בסצנה הראשונה בהצגה "פרחה שם יפה" ( השיר "אני לא פרחה") נתחו את הדמויות לפי הקטגוריות סטראוטיפ ואנטי סטראוטיפ. זאת תוך הגדרת המונחים. הביאו דוגמאות ( ציטוט והסבר) ישירות מתוך הטקסט להוכחת דבריכם. ( פרק 7 -דמויות, המחזה "פרחה שם יפה "). – בבואנו לבחון את הצגות התיאטרון בחברה, נתייחס לכל […]
שאלה 1: צפו בסצנות 5 (הכלא הצבאי) – 9 (פריצת המלחמה) בהצגה "גורודיש" ( המסומנות בהצגה באתר הקורס.) תארו בקצרה את אירועי הסצנות. ציינו 2 סימנים אותנטיים הנושאים גם משמעות רטורית, ו – 2 סימנים רטוריים אותם ניתן לזהות בסצנות אלה. איזו משמעות חברתית נובעת מסימנים אלה לדעתכם? – תמונה 5: מתחילה בכניסת קצין בשם […]
שאלה 1 תוקידידס היה היסטוריון יווני שנולד בשנות ה60 למאה החמישית לפנה"ס, הוא היה בן למשפחה עשירה ומכובדת באתונה, לפי הביוגרפיה שכתב עליו מרקלינוס ניתן ללמוד שתוקידידס השתמש בכספו גם על מנת להשיג מידע על המלחמה לצורך כתיבתו. בשנת 424 הוא שימש כסטראגוס ופיקד על צי בצפון מזרח יוון אך נכשל בתפקידו כשלא הצליח למנוע […]
قسم أ: سؤال ١ المركبات البصرية وبمقدمتها الديكور تجسد بصرياً أو تترجم وتخدم الأفكار المركزية الفلسفية، الفكرية والثيمية للمسرحية والتي يعجز الممثل لوحده ترجمتها. يعد الديكور المسرحي عاملا مهما في إثراء ما يعرض على خشبة المسرح من مادة درامية أو استعراضية…… سؤال ٢ التشبيهات اللفظية والبصرية تضفي على اللغة وضوحاً لتمرير المعنى والمغزى من المسرحية، […]
قسم أ سؤال 2 يعد الصراع العامود الفقري الأساسي للمسرح والمسرحية (الدراما)، فبدونه لا يوجد اهميه للحدث الدرامي ولا يمكن ان تكون مسرحيه، فهو جانب مسرحي مهم جدا كما وأنه يساعدنا على تصوير ورسم ملامح الشخصية. ومن المؤكد انه يحدث بين جهتين متناقضتين، أي انه عباره عن تصادم بين نوعين من القوى. من الممكن ان […]
חלק א שאלה 1: א) 4 פרטים שמזכירים את המולדת בסרט תוקפנות ציונית (אבו עלי, 1973) – ״גיאוגרפיה מדומיינת״: 1- הסרט מתחיל בשוט מכונן על כבשים, במקום להתחיל את הסרט במוזיקה, הסרט מתחיל עם פס-קול של כבשים, זום-אין על הכבשים במרחק של לונג-שוט, אחר כך יש קאט על רועה שמחזיק מקל, שהוא אחד הפרטים שמזכירים […]
שאלה 1: א. סרט עוצר (משהראווי, 1993); 11:38 עד 13:52: כשרדאר נכנס לבית אנו רואים איך הבית מלא בבני משפחה עקב העוצר, אנו יודעים כי הבית הוא במחנה פליטים מהנאום של רדאר וגם מהקירות השבורים של הבית, הבית נראה כפגיע בפני סכנה, כל הקירות ישנים, אנו רואים שהבית עמוס באנשים יותר ממה שהוא עמוס ברהיטים […]
שאלה 1: א. מסלול הז'אנרים הוא תהליך המתאר את התפתחות ייצוג נושא מסוים באמצעות ז'אנרים שונים, בהתאם לאופן ההתמודדות של החברה באותה התקופה. מסלול הז'אנרים מתאר מעבר בין ז'אנרים על פי הסדר הבא: סאטירה, קומדיה, תעודה, מלודרמה, ריאליזם ופוסט מודרניזם. נכון הבחירה בז'אנר היא מעין הסכם בין היוצר והקהל על אופייה של ההצגה (לדוגמה, קומדיה […]
עיר בלילה מרחוק נראית באופן סמלי כמו תופת עם להבות הארובות המתפרצות. מבנה הפירמידה מסמל עוצמה עתיקה עם שילוב עתידני. רצון להתגבר על המוות של הפרעונים מושווה לזה של טיירל וייצור הרפליקנטים. ההתקרבות ההדרגתית עשויה לסמל את המסע של הרפליקנטים אל כדור הארץ, לוס אנג'לס, בניין התאגיד כדי להגיע את הבורא שלהם טיירל […]
סרט יצרים, עוסק בצלם לונדוני צעיר המאמין כי לכד במצלמתו מעשה רצח. ככל שהסרט מתקדם הוא מבין שהמצלמה אינה יכולה לספק עדות לנעשה במציאות אלא לכל היותר לנהל "דיאלוג" עם אמנויות ויזואליות אחרות (קולנוע, פנטומימה וציור). בסרט זה, כמו בסרטיו האחרים מאותה תקופה, מתעניין אנטוניוני באסתטיקה הייחודית של המדיום החזותי בכלל ושל הקולנוע בפרט ו"מנסח" […]
קוד ההפקה: בשנת 1933 הוליווד מצנזרת את עצמה ומפעילה על עצמה קודים של צנזורה פנימית. אנחנו יכולים לקחת דמות ״ג׳ואל קאירו״ כמשל על קוד ההפקה שהכיל חוקים שונים המצביעים על הפוריטניות בחברה האמריקאית. למעשה, בספר דמות קאירו מתוארת כהומו, אבל בגלל קוד ההפקה שמנע תופעת ההומוסקסואליות בסרטים, בסרט הנץ ממלטה הדמות של קאירו מתוארת כגבר […]
10421 2019ג שאלה 1: א) 1960: התחלת התעשייה הקולנועית? , החזר מס עד 50% ממחיר הכרטיס או הלוואה מראש של 50000 לירות, התחלת ההתערבות הפוליטית > התלות בממסד יוצרת התערבות; הסרט הזוכה צריך להיות חינוכי > קונסטטרוקטיב ומשקף את המנטליות הישראלית > עיצוב הקולנוע הדוקומנטרי והכנת תשתית ליצירה סדירה של סרטים עלילתיים, עם הקמת המדינה […]
א) הגמוניה: (מצב שבו קבוצה חברתית מוגדרת שולטת בחברה > רצוי לעשות שימוש נכון בסימני פיסוק. במשאבים החומרים שלה, אבל גם שליטה ברעיונות ואידאולוגיות וזה מה שיצר לכידות רעיונות והסכמה אידאולוגיית שמובילה להדרתם של קולות סותרים ( מזרחיים או ניצולי שואה).כיצד ההגמוניה מבטאת מאפיין של קולנוע לאומי? מה הביטוי הקולנועי של היבט זה? ב) זהויות […]
שאלה 1: א. נרטיב: היבט זה קשור ליחסים שבין הסיפור (פבולה) לעלילה (סוז׳ט). כזכור, הפורמליסטים הרוסים הם שהבחינו לראשונה במכלול היחסים שבין שני מרכיבים אלה של הנרטיב, ובתחבולות שאפשר לחבל על סמך הפער שביניהם. בורדוול מאמץ הבחנה זו, אך הוא מדגיש לא רק על התחבולות, אלא גם ובעיקר את ״עבודת הצופה״ הכרוכה בהבנת הסיפור הנובע […]
א. תיאוריה קולנועית: היא נקיטת גישה לכידה ושיטתית, אימוצה של פרספקטיבה כללית ורחבה בנוגע לשלל התופעות המזוהות עם הקולנוע הוא היבט מסוים הקשור לתופעה של הקולנוע. היכרות עם מסגרות או עם מסורות תיאורטיות, קיומו של שיח רציף ושוטף עם חוקרים אחרים מטרת השיח גם לעלות שאלות חדשות. התיאוריה הקולנועית היא תיאוריה שעשויה לסייע לנו להבין […]
ניתוח של 3 סוגי הסימן בסרט בלוז לעיר הגדולה: 1- סימן איקוני1: (המבוסס על אנלוגיה בין הסימן לאובייקט). בסצנה של הבקבוק שממוקם בין רגליו של הבחור, יכולים לזהות מידית שהבקבוק הזה הוא משקה אלכוהולי, שכן צבעו השחור וצורתו (רחב מלמטה וצר מלמעלה) דומה בדיוק לבקבוק אלכוהול במציאות. אז היה קל לזהות הסימן האיקוני של בקבוק […]
שאלה 1: בשוט מצולם הדוד צ'רלס ממותניו ועד ראשו כאשר ניתן לראות בבירור את הבעת פניו, אך עדיין לראות את חלל החדר בו הוא נמצא. מרחק הצילום- מדיום שוט. מבחינת התאורה, כיוון מקור האור העיקרי על פניו הינו אור צדדי (ואולי גם מעט אור עליון). האור הצדדי מימין יוצר חציה של אור וצל בפניו […]
1.א. בתשובה זו אסביר מהי "אופנות נמוכה" ואדגים כיצד היא באה לביטוי בתמונה רביעית מערכה ראשונה בקומדיה "הקמצן" מאת מולייר. אופנות נמוכה היא אופן ההתנהגות של הדמות ע"י ביצוע פעולה פחותה המתבטאת למשל בטיפשות, קמצנות, חוסר מודעות, פחדנות, אנוכיות, אובססיביות וכעקרון דמות המתנהגת באופן פחות משל הצופה אשר הדמות מכניסה אותה כאקט קומי. כאשר אופנות […]
התיאטרון הישראלי קונפליקטים ותהליכי שינוי ממן 12 ציון 88
התיאטרון הישראלי קונפליקטים ותהליכי שינוי ממן 11 ציון 73
שאלה 1: המשמעות העלילתית: מיקום הסצנה הוא בפתיחה נכון, פותחים את הסרט בסצנה שמתקרבים למבנה תאגיד טיירל, ורואים הולדן מחכה לליאון ושואל אותו שאלות, האקספוזיציה הזאת היא מציגה לנו על מה מתמקד הסרט כולו, על מה מדובר ומה אנחנו נצפה יפה!, סצנה זות מציגה לנו את סוג הדמויות בסרט, את הרפליקאנט ליאון ומה תכונותיו ואיך […]
העבודה הנוכחית כוללת מענה על השאלות הבאות: שאלה 1: קראו את הסעיף על "תפקידם של השחקן והבמאי" בחלק הראשון בספר הקורס (35-46) ובעמודים 9-11 בחוברת מטלות זו. תארו ונתחו ארבעה תפקידים מרכזיים של הבמאי בתהליך החזרות שבאים לידי ביטוי בשני התקליטורים ("חזרות על העלמה יוליה" "קדיש לנעמי – הסרט") שאלה 3 – א בספר הקורס […]
העבודה הנוכחית כוללת מענה על השאלות הבאות: שאלה 1: קראו עמודים 32-46 בספר הקורס ועמודים 13-16 בחוברת מטלות זו, ולאחר מכן הציטוט הבא והשיבו על השאלה שמופיעה אחריו: "בזכות גופו ואנושיותו יכול השחקן להוסיף ממשות […] לדמויות. השחקן [..] הוא המתווך בין הדמות הדרמטית לבין הצופים. הוא מתרגם את הפרשנות שלו למניעי הדמות ולאפיונה למכלול […]
העבודה הנוכחית כוללת מענה על השאלות הבאות: שאלה 1: א. הסבירו מהי סוציו-סמיוטיקה ב. התייחסו אל המשמעויות הסוציו-סמיוטיות של החול בהצגה "רצח" (היעזרו במאמרו של גד קינר, באתר הקורס). הדגימו בפירוט, בהקשר זה, 3 סצנות שונות המתרחשות על החול. שאלה 2: א. הסבירו מהי סוציו-לינגוויסטיקה. ג. הגדירו "שפה רזה", תוך התייחסות למשמעויות החברתיות שלה. הדגימו […]