אתיקה בעסקים 13012 – ממ”ן 12, ציון 99

אתיקה בעסקים 13012 – ממ”ן 12, ציון 99 – כולל הערות המנחה.
אחריות תאגידית: בין אתיקה לאסטרטגיה 13012.
מוסר ועסקים 10523.

נושאים: מודל לקבלת החלטות מוסריות בעסקים, מודל השלבים, בעיה מסוג דילמה, בעיה מסוג התרצות, ממדי הטיפולוגיה, יחסיות תרבותית, העדפה מתקנת (חלשה או חזקה), צדק מתקן, תועלתנות-כלל, תועלתנות-אקט.

שאלה 1:
תעשיית הטקסטיל בבנגלדש חוותה בשנים האחרונות כמה אסונות במפעלים שבהם נהרגו למעלה מ-1111 בני אדם וחשפה את תנאי ההעסקה המסוכנים של העובדים המקומיים בפני העולם המערבי. רוב המועסקים בתעשיית הטקסטיל בבנגלדש מייצרים בגדים עבור רשתות שיווק מערביות ממותגות ויקרות. התחרות בין המנהלים המקומיים על ליבן של רשתות השיווק המערביות הובילה להורדת שכר העובדים (העובדים המקומיים משתכרים שכר חודשי שאינו מגיע למחירה של חולצה אחת המוצעת למכירה בחנויות הבגדים במערב), ולפגיעה בתנאי העסקתם, עד כדי חשיפתם לסכנות בטיחותיות של ממש. ואכן, תנאי הבטיחות הירודים הם הסיבה העיקרית להתמוטטות בניין של 7 קומות שמוקמו בו מפעלי ייצור בגדים בעיבורי העיר דאקה בבנגלדש בשנת 7111 ולמותם של עובדים רבים. מאידך, לעובדים המקומיים אין חלופות פרנסה רבות ולמרות היותם מנוצלים הם מעדיפים את ההעסקה בענף הטקסטיל. בנוסף, תעשיית הטקסטיל הצליחה לתת דחיפה לאחת הכלכלות העניות בעולם ולהפוך את בנגלדש לשחקנית במגרש העולמי. מנהל אחת מרשתות האופנה הידועות והיוקרתיות במדינות המערב מתלבט האם ראוי להמשיך ולייצר את מוצרי הטקסטיל של הרשת בבנגלדש לנוכח תנאי ההעסקה המסוכנים הנהוגים שם.
א. נתחו את הבעיה המוסרית בפניה ניצב מנהל רשת האופנה על ידי יישום מודל לקבלת החלטות מוסריות בעסקים (מודל השלבים).
ב. באירוע המוצג בשאלה- חלק ממנהלי רשתות הטקסטיל המערביות סבורים שהם ניצבים בפני בעיה מסוג דילמה. אחרים סבורים שהם ניצבים בפני בעיית התרצות. הסבירו את ההנחות העומדות בבסיס כל אחת מהמסקנות אלו לפי ממדי הטיפולוגיה והציעו פתרון ההולם את סוג הבעיה.

שאלה 2:
חברה ישראלית עוסקת בבנייה במדינות מתפתחות. פקיד ממשל מקומי דרש תשלום מנציגי החברה כדי להבטיח שהחברה תוכל להמשיך ולבנות באזור עליו הוא מופקד. הוא טוען שכדי למכור שם, חייבת החברה הישראלית להעביר לו $50,00 כ”תוספת” להוצאות האישורים הרגילים. נציגי החברה במקום מבינים שהכוונה שלו לכסף שיועבר אליו “מתחת לשולחן” (שוחד), נוהג המקובל במדינה אך אסור על פי חוק בישראל ואף על פי מדיניות החברה הישראלית. בשלב זה החברה הישראלית השקיעה כבר כספים רבים בהסדרת האישורים, גיוס והכשרת עובדים מקומיים ובשיווק וקידום מכירות. נציגי החברה מתלבטים האם עליהם להיענות לדרישה.
הניחו כי נציגי החברה הישראלית החליטו לשלם את השוחד בטענה כי במדינה המתפתחת בה הם פועלים מקובל לנהוג כך. לפיכך, יש לאמץ גישה של “יחסיות תרבותית” .
הציגו ביקורת על אימוץ הגישה של “יחסיות תרבותית” לאור האירוע המוצג בשאלה.

שאלה 3:
חברת אינטל ישראל, יצאה במהלך שנועד להגדיל את שיעור הנשים בקרב עובדיה, לאחר שרק 71% מהעובדים במסגרתה הן נשים- נתון נמוך יחסית לסניפי החברה ברחבי העולם ולחברות טכנולוגיה אחרות. החברה הודיעה כי תכפיל את הבונוס שמוענק לעובדים שיגייסו נשים לחברה,
בשיטת “חבר מביא חבר.” שיטה זו היא אחד ממקורות הגיוס החזקים והחשובים של אינטל. בהנהלת החברה הסבירו כי “בכדי לגייס את העובדים הטובים ביותר אנו חייבים להגדיל את מספר הנשים שפונות לאינטל, בתהליך שכל עובדי אינטל שותפים לו ומזדהים איתו.”
א. איזו גרסה של העדפה מתקנת (חלשה או חזקה) מאמצת חברת אינטל במהלך זה? נמקו.
ב. אלו טענות ניתן להציג להצדקת המהלך ומהן הטענות שניתן להציג נגדו?

שאלה 4: היגדים נכון/לא נכון.
א. ישנם הגורסים כי חברות הפועלות בשוק הבינלאומי מחויבות לגלות סובלנות לחוקים ולערכי המוסר המקובלים בשווקים בהם הן פועלות (על בסיס תפיסת היחסיות התרבותית,) ולעצב את האסטרטגיה העסקית שלהן בהתאם לכך.
ב. חושף שחיתויות בארגון נמצא בקונפליקט בין חובותיו המוסריות המנוגדות: חובת הנאמנות לארגון מול החובה להימנע מגרימת נזק לציבור. מכאן שמדובר בבעיה מסוג התרצות.
ג. החלופה של תועלתנות-כלל פתוחה כדי לתת מענה לטענות הביקורת שהוצגו על תועלתנות-אקט.
ד. בניגוד לחובה שאדם מטיל על עצמו מרצונו, כדי שזכות של אדם תתקיים – מוטלת חובה על אחרים לכבד את האינטרסים שלו, גם בניגוד לרצונם.