אתיקה בעסקים 13012 – ממ”ן 13, ציון 98

אתיקה בעסקים 13012 – ממ”ן 13, ציון 98 – כולל הערות המנחה.
אחריות תאגידית: בין אתיקה לאסטרטגיה 13012.
מוסר ועסקים 10523.

נושאים מרכזיים: המודל הקלאסי, מודלים של ממשל תאגידי, מילטון פרידמן, מודל הניהול הדמוקרטי, ממשל עובדים, הכשל הנטורליסטי, גישות להגדרת האחריות המוסרית, אחריות שילוחית, הארגון כצירוף, הארגון כאדם, אתוס הארגון, קוד אתי, גישה קוסמופוליטית, חוק הברזל של האחריות החברתית, לורש וכוראנה.

שאלה 1:
מהם ההבדלים בתפיסת הרווח והאחריות של המנהל בתאגיד “מונדרגון” לבין אלו בתפיסת המודל הקלאסי?
התבססו על המודלים של ממשל תאגידי ועל האירוע ‘נוסחת ההצלחה של “מונדרגון”‘.

שאלה 2:
בשנים האחרונות הבנקים משווקים לנו עוד ועוד הלוואות. השיווק נעשה לא רק דרך פרסומות בתקשורת, אלא גם באופן אישי מאוד ומותאם לקהל היעד, ב- ,SMS טלפונים ובאיחולי מזל טוב באירועים אישיים כמו ימי הולדת, לידות ואף ישירות מנציג הבנק האישי. שיווק הלוואות הוא חלק מהעסק הבנקאי. הרציונל פשוט ושקוף: הלוואות הן עסק רווחי. ריביות ההחזר הן בדרך כלל גבוהות, והבנק מרוויח מהן. גם הלקוחות יכולים להרוויח מההלוואה: היא יכולה לאפשר להם לנסוע לחו”ל, להחליף מכונית, לחגוג אירוע משפחתי או לשפץ את הבית. השאלה החשובה היא האם הלקוח מבין את המשמעות של נטילת ההלוואה, האם היא מותאמת לצרכיו- והכי חשוב, האם הוא יכול לעמוד בהחזרים החודשיים שלה. מבדיקת הנושא עולה כי המצב כיום רחוק מכך: לקוחות פשוט אינם מבינים את משמעות הריבית של ההלוואה ולא בודקים מבעוד מועד את היכולת שלהם לעמוד בתנאיה ומתפתים לקלות ולמהירות בה ניתן לקבל הלוואה.
א. האם ניתן להצדיק את ההחלטה של הבנקים המסחריים לעודד נטילת הלוואות לפי המודל הקלאסי? נמקו.
ב. מנהלי הבנק מצדיקים את הקלות שבה ניתן לקבל הלוואות בטענה כי כמוהם נוהגים כל הבנקים המסחריים בישראל. כיצד בא לידי ביטוי בטענה המושג “הכשל הנטורליסטי?”

שאלה 3:
בספר הקורס מוצגות ארבע גישות להגדרת האחריות המוסרית של הארגון (אחריות שילוחית, הארגון כצירוף, הארגון כאדם ואתוס הארגון).
איזו גישה מתאימה להגדרת חלוקת האחריות שבין הפרטים לארגון באירוע ‘”וול מארט” במבחן האחריות המוסרית’? הגדירו ב את רמת האחריות (ישירה לעומת עקיפה) המוטלת על הארגון ועל הפרטים.

שאלה 4: היגדים נכון/לא נכון.
א. קוד אתי של ארגון יכול לשמש הן כתחליף מוסר והן כמוסר.
ב. לפי הגישה הקוסמופוליטית, לא ניתן להצדיק את קריאת ארגוני זכויות אדם בינלאומיים לתאגידים הבינלאומיים לשפר את תנאי ההעסקה הפוגעניים של העובדים במדינות מתפתחות ולהשוות אותם לאלה המקובלים במדינות המערב.
ג. התנהלותה של “וול-מארט” מחזקת את תוקפו של “חוק הברזל של האחריות החברתית”.
ד. לורש וכוראנה טוענים כי קשה לקבוע קשר מדויק בין מעשי המנהל ובין התוצאות הכלכליות של ביצועי התאגיד.