דיני משפחה
פרק 1- חובת הנישואין
על מי חלה חובת הנישואין במשפט עיברי ומדוע?
-קיימת מחלוקת בין התנאים באם אישה חייבת במצוות פרו ורבו. סוגיות הלכתיות אלה עומדות בניגוד לציווי בתורה לפי איש ואישה יחד מחויבים במצווה. בסופו של דבר, ניתן לפרש כי טיעוני הלכה אלה הינם פטור שניתן לאישה ע"י חז"ל ממצוות פרייה ורוויה. שכן, אם האישה אינה מחויבת לגבר במצווה זו, הינה פטורה מחובת קידוש הגבר אם כן.
– הנישואין מהווים מסגרת למצוות פרייה ורביה. גם הרמב"ם רואה זאת כך ובסופו של דבר ניתן לומר כי דרישת ההלכה היהודית לפיה הגבר מקדש את האישה היא אינה שוביניסטית שכן נעשתה מתוך התחשבות באישה ומתוך ראייה כי אין לחייב אישה למצווה זו אלא להשאיר זאת כתשוקה לאימהות והורות.
פרק 2- גיל הנישואין
2.1 גיל הנישואין בדין העיברי לזכר
עד גיל 13 נחשב הזכר לקטין ואין תוקף משפטי למעשה הקידושין שהוא עושה. בהגיעו לגיל זה, ויופיעו אצלו סימני בגרות (שתי שערות ערווה) ויש תוקף לקידושיו. אך, התנאים בשתי הלכות שונות המליצו על גיל 18 ובשנייה על גיל 20. כך שהגיל המומלץ היום הוא בין 18-20. במאה ה-3 לסה"נ בה היה משבר מדיני וכלכלי עולמי, גיל הנישואין של גברים היה בשנות ה 30-40 לחייהם. נוצר מצב שיהודי א"י שסבלו מהמשבר חויבו להיות מבוססים כלכלית טרם נישואיהם לאישה ואילו יהודי בבל שלא סבלו ממשבר זה עדיין נהגו ע"פ "בן 20 שנה ולא נשא אישה-כל ימיו בעבירה".
2.2 גיל הנישואין בדין העיברי לנקבה-בחיי הנקבה קיימות שלוש תקופות שלהן השלכה על מעמדה המשפטי:
*קטנה ,תינוקת עד גיל 12
*הבאת שתי שערות בגיל 12 ועד גיל 12 וחצי- נערה
*גיל 12 וחצי צפונה-בוגרת
ממחלוקות אלו ניתן ללמוד כי:
*האב רשאי לקדש את ביתו גם ללא הסכמתה בעודה קטנה או נערה רק פעם אחת. באם התגרשה או התאלמנה בעודה בגילאים אלה או שמא אביה לא קידש אותה עד בגרותה, היא רשאית לקדש את עצמה. (תקף בתקופה העתיקה).
*במאה ה 3 לסה"נ הובעה הסתייגות מהסעיף הקודם מטעמי מוסריות. בא"י אכן שונה גיל הנישואין אצל האישה אבל בבל עדיין קידשו את הבנות בקטנותן בראשית המאה ה16 חל שינוי בגיל הנישואין אצל הגבר והאישה .הסבר: הנוהג של נישואי קטינה ונערה קיים עד ימינו אך בארצות האיסלם. בישראל חוקקה הכנסת חוק הגבלה לגיל הנישואין העומד על 18 אך יחד עם זאת עבירה על החוק לא מבטלת את תקפות הקידושין באם נערכו לפי כללי ההלכה.
סיבות לעליית גיל הנישואין אחרי המאה ה 16
*התמורות החברתיות והכלכליות בזמן הזה השפיעו על העלייה בגיל הנישואין
*הגבלות שהוטלו בארצות אירופה שונות לגבי גיל הנישואין-תרמו לאיחור בגיל גם אצלינו
*יחד עם זאת כפי שצוין מעלה בארצות המזרח בהן לא התחוללו אותן תמורות נוהג הנישואין בגיל צעיר רווח עד היום.
2.3 פער גילים בין בני הזוג- חכמים הסתייגו מפער גילים בין בני זוג. יש היתר בנושא אם האישה באמת רוצה במישהו מבוגר מאהבה ולא כסף
פרק 3- ריבוי נשים
החוק המקראי-מונחים:
*פוליאנדריה -ריבוי גברים לאישה אחת
*פוליגיניה- ריבוי נשים לגבר אחד
*ביגמיה-נישואין לשתיים
*פוליגמיה-נישואין ליותר מאדם אחד
-התורה אוסרת פוליאנדריה ומתירה פוליגיניה. בתורה מוזכרת הביגמיה כעובדה משפטית מוכרת. על אף ההזכר של אנשים רבים בתורה להם הייתה יותר מאישה אחת, המחקר סבור כי המשפחה המקראית הייתה מונוגמית. בתקופת התלמוד נהגה בא"י המונוגמיה שעוד שבבל נהגה הפוליגמיה.
חרם ברבינו גרשום-מתי חוקק ועל מי חל ?
תקנות רבינו גרשום כללו שני איסורים: ריבוי נשים וגירוש אישה בעל כורחה.
התקנות פורסמו בצרפת ואשכנז במאות ה 11 וה 12 ומטרתן הייתה יישור קו בין כל יהודי העולם. תקנות אלו היו מיועדות לכלל יהודי העולם בתקופה ההיא אך יהודי ספרד והמזרח דחו אותן בשל שייכותן ליהודי אשכנז.

ריבוי נשים במשפט הישראלי:
בימינו, ריבוי נשים כמעט ולא קיים אך הפסיקה הספרדית מתירה ביגמיה באם האישה עקרה ובאם לא קיימה מצוות פרייה ורבייה כהלכה (כשיש צאצאים שהם רק בנים או רק בנות). במדינת ישראל הרבנות הראשית אסרה ביגמיה בשנת 1950. כיום, כאשר קיים טעם מתירי להתיר (מקרים בהם האישה לא יכולה להמשיך להיות נשואה לבעלה) רשאי הבעל לתת לרבנות גט שיימסר לאשתו הראשונה ובכך יהיה נשוי רק לאישה השנייה ולא יבצע ביגמיה.
החוק הישראלי אוסר ביגמיה והדין על כך הוא 5 שנות מאסר. החוק פוקד מאסר על העוברו מפר אותו אך יחד עם זאת, אינו מבטל את תוקף הקידושין בנישואי הביגמיה.
פרק 4- פסולי חיתון
עריות והלכותיהם-
-איסורי עריות הם קובץ איסורים האוסרים מגע וביאה (גבר שוכב עם אישה). קיימים 27 מקרי עריות שהעובר עליהם נענש בעונשים החמורים ביותר. על עריות נאמר ייהרג ובל יעבור. הבא על עריות במזיד, דינו עונש לפי נשמת החוטא לא תזכה לחיי העולם הבא ולא יקום לתחייה בתחיית המתים.
**כרת=עונש בידי שמיים, ולא זוכים לחיים בעולם הבא (תחיית המתים)
העריות ועונשיהם:
1. עריות שמיתתם בסקילה וכרת
א. הבא על אימו
ב. הבא על אימו החורגת
ג. הבא על אשת בנו (כלתו)
ד. השוכב עם זכר
ה. השוכב עם בהמה
ו. אישה המביאה בהמה עליה
ז. הבא על נערה מאורסת (מקודשת)

2. עריות שמיתתם בשריפה וכרת
א. הבא על בת אשתו בחיי אשתו (ואם מתה אשתו, מיתתם בכרת)
ב. הבא על בת ביתה של אשתו בחיי אשתו (ואם מתה אשתו, מיתתם בכרת)
ג. הבא על אם אשתו בחיי אשתו (ואם מתה אשתו, מיתתם בכרת)
ד. הבא על אם אימה של אשתו בחיי אשתו (ואם מתה אשתו, מיתתם בכרת)
ה. הבא על בת בנה של אשתו (ואם מתה אשתו, מיתתם בכרת)
ו. הבא על אם אביה של אשתו בחיי אשתו (ואם מתה אשתו, מיתתם בכרת)
ז. הבא על ביתו
ח. הבא על בת ביתו
ט. הבא על בת בנו
3.עריות שמיתתם בחנק וכרת
א. הבא על אשת איש בוגרת

4. עריות שעונשים בכרת ללא מיתת בית דין
א. הבא על אחותו
ב. הבא על אישה וביתה
ג. הבא על אישה ובת ביתה
ד. הבא על אחות האב
ה. הבא על אחות האם
ו. הבא על אשת אחי אביו
ז. הבא על אשת האח
ח. הבא על אחות אשתו בחיי אשתו
ט. הבא על הנידה
-את העריות לא ניתן לקדש והמקש אחת מהעריות הקידושין אינם תקפים. המקרה יוצא הדופן הוא קידושי נידה.
באם נולד ילד לאיסור העריות הוא יחשב ממזר חוץ משני מקרים: 1. אשת איש מאורסת מקודשת או נשואה שנאפה עם גוי כיוון שהממזרות קיימת רק בתוך היהדות. 2. קיום יחסים עם אישה בנידה כיון שאין ממזרות אלא פגם רוחני בילד הנולד.
איסורי לאווין והלכותיהם
לפי הרמב"ם אילו מוגדרים באיסורי ביאה שאינם מחייבים כרת. שמם הנוסף הוא איסורי קדושה. קיימים 9 כאלה.
1. אלמנה לכהן גדול (כהן הדיוט מותר לאלמנה)
2. גרושה לכהן (הן כהן גדול והן כהן הדיוט)
3. זונה לכהן (הן כהן גדול והן כהן הדיוט)
4. חללה לכהן (הן כהן גדול והן כהן הדיוט)
5.ממזרת לבן ישראל או בת ישראל לממזר
6.בת ישראל לעמוני ומואבי שהתגיירו
7. בת ישראל לפצוע דכא וכרות שפכה
8.איסור החזרת גרושתו לאחר שנישאת לאחר
9.איסור יבמה לזר
הגדרות
*חללה- מי שנולדה מאיסור כהונה, אישה האסורה לכהונה הנבעלה לכהן בין אם באינה ובין אם בשגגה
*ממזרת- מי שנולדה מין העריות (כולל ממזר)
*פצוע דכא ושופכה- מי שהאשכים שלו פצועות או שגיד השופכה שלו נקרע
*יבמה- אלמנה שבעלה לא הותיר אחריו זרע (זו מחויבת להינשא למי מאחיו אלא אם בוצעה חליצה)
**שניות לעריות- השניות הן נשים האסורות מדברי סופרים כסייג וגדר שלא להיכשל באיסורי עריות.
**חלות הקידושין בפסולי חיתון- מי שמתחתן לאישה אסורה מחויב בגט.
טבלה מסכמת כולל מעמד הילד!!!
סוג האיסור מה נכלל באיסור? האם יש תוקף לקידושין? מעמד הילד
עריות: אישה נידה כן כשר
אשת מאורסת שנאפה עם גוי לא כשר
אשת איש לא ממזר
אימו הביולוגית והחורגת לא ממזר
אשת בנו לא ממזר
השוכב עם זכר לא ממזר
השוכב עם בהמה לא ממזר
נערה מאורסת-מקודשת לא ממזר
בת אשתו ובת ובתה ובת ובנה לא ממזר
אם אשתו, אם אמה, אם אביה לא ממזר
בתו, בת בתו, בת בנו לא ממזר
אחות האב, אחות האם, אשת אחי אביו, אשת האח, אחות אשתו לא ממזר
אח ואחותו לא ממזר
איסורי תערובת: יהודי או יהודייה עם גוי או גויה לא כמעמד אימו
איסורי קדושה: גרושה לכהן כן(אך חייבים להתגרש) חלל
ממזרת לבן ישראל, או בת ישראל לממזר, כן(אך חייבים להתגרש) ממזר
אלמנה לכהן גדול כן(אך חייבים להתגרש) חלל
זונה לכהן גדול ולהדיוט כן(אך חייבים להתגרש) חלל
חללה (אישה שחלל, צאצא של כהן מנישואים אסורים, שכב עימה ובכך נפסלה מלהינשא לכהן כשר) לכהן גדול ולהדיוט כן(אך חייבים להתגרש) חלל