האם ובאילו תנאים חשבון בנק משותף יוצר שיתוף רכושי? בין כוונת הצדדים לפסיקת בתי המשפט

תוכן עניינים
מבוא: סוגים ומטרות שונות לחשבון בנק משותף 3
ביטול הוראות 4
שינוי תנאי החשבון 5
זכויות החתימה בחשבון משותף 5
פרק 1: קרן משותפת – חשבון בנק משותף בין שני שותפים שווים, למשל בני זוג 6
פרק 2: קיזוז מחשבון בנק משותף 15
פרק 3: הקניית מתנה דרך חשבון הבנק 17
פרק 4: חשבון משותף כתחליף לצוואה 22
פרק 5: חשבון נוחות 26
סיכום 31
ביבליוגרפיה 32

מבוא: סוגים ומטרות שונות לחשבון בנק משותף
א. הכוונה להקים קופה משותפת- לעיתים קרובות, כוונתם של השותפים בחשבון היא להקים קופה משותפת, שתאפשר להם לנהל את ענייניהם הכספיים. תופעה זו מוכרת היטב למי שמקיים כלכלה משותפת, כגון בני זוג ועסקים משותפים. בנסיבות כאלה קיימת חזקה שהבעלות של הכספים המופקדים שייכת לשותפים לחשבון בחלקים שווים. לכן עלולים להתעורר סכסוכים בין בעלי החשבון כאשר, למשל, אחד הצדדים יטען כי יש לו זכות קניינית על כל הקרן או על יותר ממחציתה; או כאשר אחד השותפים בעסק מתעלם מן הכלל האוסר למשוך כספים מן החשבון לטובתו הבלעדית של אחד הצדדים ומשתמש בכסף המופקד לצרכיו הפרטיים.
בשל העובדה שחשבון בנק משותף בין בני זוג הוא ביטוי בנקאי ליחסי הממון הקיימים ביניהם הפתרונות לשאלות שיתעוררו בקשר לסוגיה זו נובעים בראש ובראשונה, מהדין המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג. בהקשר זה יש להבחין בין זוגות שנישאו לפני מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973, שהוא ה- 1.1.1974 ( סעיף 19 לחוק), ובין אלה שנישאו לאחר תאריך זה. על זוגות שנישאו לפני יום כניסת החוק לתוקפו יחולו העקרונות והכללים שעוצבו בפסיקה קודם לכן (חזקת השיתוף). על פי עקרונות אלה חלה החזקה הניתנת לסתירה, כי הרכוש שהשיגו בני הזוג בתקופת הנישואין הינו משותף וכי כל אחד מבני הזוג הינו בעלים של מחצית ממנו.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973, לא גרם לשינוי מהותי במצב המשפטי הקיים. על כן בהעדר הסכם מפורש בין בני זוג או אם ההסכם אינו קובע אחרת, חל סעיף 4( סעיף 4 לחוק) המכיר בעקרון הפרדת הרכוש בין בני זוג בתקופת הנישואין.
במקרה של חשבון בנק משותף, שבו לא ניתן להפריד הפרדה ברורה בין הכספים שהפקיד כל אחד מבני הזוג ולקבוע מהו הכסף שלו, אין סעיף 4 לחוק חל. במצב כזה יהיה כפוף להסדר המשפטי יציר הפסיקה, והתוצאה הנובעת מכך הינה כי הקרן המופקדת נמצאת בבעלותם המשותפת של בני זוג. אולם, לא מן הנמנע כי בן זוג יסתור את חזקת השיתוף על ידי כך שיוכיח שהכסף והרכוש היה שייך לו בטרם שנישא (פרשת וסנר ע"א 453/73 עיזבון המנוח אפרים נ' עליזה גוטמן ע"מ 185). כסף אשר הושג במשך חיי הנישואין הוא תוצר של מימוש זכות קודמת שכבר הוקנתה לו לפני נישואיו (ע"א 221/75 לינדה שוורץ נ' מקס שוורץ ואח') זכיותיהם של בני הזוג בכספים ונכסים המופקדים מתעוררות בשל גירושין או מות אחד מהם. במצבים כגון אילו חל (סעיף 5 לחוק) יחסי ממון, אשר מעניק לכל אחד מבני הזוג מחצית שווה מכלל נכסיהם, יחד עם זאת כספים ונכסים שהיו לבני הזוג "ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
ב. קופה משותפת של זרים- גם על הנסיבות שבהם זרים פותחים חשבון בנק משותף, חל עקרון כי לכל אחד יש בבעלותו מחצית יתרת החשבון, אלא אם כן קיים הסכם הקובע אחרת. עקרון זה נובע בעיקר משתי הוראות חוק. האחת, כרוכה בדיני חיובים והשנייה בדיני הקניין. גם בחוק החוזים (חלק כללי) (התשל"ג..) קובע במקרה של ריבוי נושים שהם שותפים בחיוב בחלקים שווים. מקור נוסף, הוא חוק המיטלטלין (התש..) שם קובע סעיף 9(ב) כי "חלקיהם של כל אחד מהשותפים במיטלטלין, חזקה שהם שווים." אך יחד עם זאת יש לפרש בדייקנות את סעיף זה ע"פ פס"ד סלי נ' עיזבון קרל שפר (עליו אפרט בהרחבה בהמשך..), בו נפסק כי לבעלי החשבון חלקים שווים ביתרה מכוח סעיף 9(ב) לחוק המיטלטלין. למרות שרק כספו של אחד מן השותפים הופקד בחשבון המשותף. כוונתו של המחוקק הינה לקבוע הסדר מאוזן לגבי חלוקת הבעלות בין שותפים במיטלטלין כל אימת שמכוח הנסיבות לא ניתן לקבוע בדייקנות ולהפריד את החלקים השייכים לכל אחד מבעלי החשבון.

ג. חשבון לצורך נוחות של בעל חשבון אחד- ישנם מקרים שלא תמיד שני בני הזוג מכניסים כספים לחשבון המשותף. ישנה אפשרות כי הפיקדון כולו שייך אך ורק לבעל חשבון אחד, אשר בכוונתו לצרף בן זוג לחשבון רק לצורך ניהולו. דבר זה נעשה בהסכמת השותפים כי רק אחד מבני הזוג ינהל את החשבון לטובתו ולנוחיותו של בעל הפיקדון. מטרה זו אפשרית רק אם בעל הממון יפתח בשמו את החשבון ליחיד ויעניק ייפוי כוח לשותף השני לצורך מטרה זהה. חשבון בנק מסוג כזה אינו נפוץ בקרב זוגות חשבון כזה יכול להתנהל במקרים בהם בעל הממון אינו מסוגל לנהל בעצמו את כספו כך, נוצר למעשה יחסי שליחות כאשר בתפקיד השולח בעל הממון. הבנק אינו מודע על יחסיהם המיוחדים שבהם מנהלים לקוחותיו את החשבון. בחשבון מסוג זה כרוך סיכון. במידה ותתעורר בעיה בין השותפים בחשבון עלול בעל הממון להיתקל בקושי רב כדי להוכיח את בעלותו הבלעדית בפיקדון (היות החשבון הוא חשבון עובר ושב הוא מעיד על אינטרס של בעל הכסף ועשוי להצביע כי החשבון נפתח לצורכי נוחות בלבד). מנגד, עשוי השותף השני לחשבון ליהנות מחלוקה שווה של הכסף המצוי בחשבון שלמעשה אינו שייך לו (סיכון זה נמנע ברגע שהשותף השני לחשבון מחזיק רק בייפוי כוח). נציין כי השותף הפסיבי בחשבון יטען כי הפיקדון או חלקו ניתן לו במתנה.
ד. מתן מתנות דרך חשבון משותף- בסוג חשבון זה יש להבחין בין רצונם של השותפים לתת מתנות זה לזו דרך ניהול החשבון וזאת בחייו של הנותן לבין כוונת השותפים לתת ולקבל כספים המופקדים של החשבון לאחר מותו של הנותן.
מתנות בחיים- מתוך הפסיקה עולה, כי במקרים רבים רצונם של השותפים בחשבון ברגע פתיחתו הוא להעביר את הבעלות על הכספים המופקדים. גם כאשר כל הכספים בחשבון הופקדו ע"י שותף אחד לחשבון ניתן להבחין ברצונו של האחר להעביר את חלקו לשיתוף השני. יחד עם זאת במצב שונה כל אחד מבעלי החשבון תורם לפיקדון מתוך נכונות להיות בעלים של הכספים גם בכספים שלא הפקיד הוא במישרין. נציין כי לבנק אין ידיעה באשר לכוונת לקוחותיו בעת פתיחת החשבון. סעיף 1(א) לחוק המתנה קובע כי "מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה". בסוגיה הניצבת לפנינו עומד הפיקדון עצמו (מיטלטלין, או זכיות בכספים). לצורך כריתת חוזה מתנה נדרשת הוכחת כוונתו של הנותן להקנות והסכמתו של המקבל לקבלו. סעיף 6 לחוק המתנה קובע כי " הבעלות בדבר המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת המסמך לידו המזכה אותו לקבלו…".