היחס ליהודים באיראן בזמן ואחרי המהפכה האסלאמית של ח'ומייני

תקציר העבודה

תקציר
איראן היא רפובליקה אסלאמית (יש שיאמרו תיאוקרטית) אשר מאופיינת בעוינות רבה למערב, בייחוד לישראל, שקוראת חדשות לבקרים "למחוק את הישות הציונית מהמפה". ישראל היא דמוקרטיה ליברלית עם זיקה חזקה למערב אשר מזהירה ומתריעה מאיראן גרעינית וטוענת שהיא סכנה לאנושות. שתי המדינות (ישראל ואיראן) נחשבות לעוינות ביותר אחת לשנייה ומעורבות בלוחמת "פרוקסי" (דרך שליחים) באזורים רבים במזרח התיכון. עם זאת, לא כך תמיד היו פני מצב היחסים בין שתי המדינות. למעשה, עד 1979, עת המהפכה האסלאמית באיראן, יחסי איראן-ישראל היו יחסים הדוקים ביותר, ושתי המדינות ניהלו קשרים כלכליים, אזרחיים וצבאיים הדוקים, עד כדי כינון תוכניות צבאיות ביחד.
עד המהפכה האסלאמית ב-1979, חיו באיראן קרוב ל-80,000 יהודים. מצב היהודים באיראן היה טוב ומעמדם החברתי גבוה. היהודים היו בולטים במרחב הציבורי וזכו להצלחה כלכלית ואקדמית. רבים מהם היו אנשי אקדמיה ורופאים, וחלקם אנשי עסקים מצליחים שנהנו מהצלחות בתחומי האנרגיה והנפט (Menashri, 2002). מעניין לציין שבעיצומה של המהפכה חלק נרחב מהיהודים תמכו בה ויצאו כנגד השאה (חרף יחסיו הטובים איתו) ואף האייתולה ח'ומייני, לאחר השתלטותו על איראן, הצהיר כי ליהודי איראן אין סיבה לדאגה וכי הוא מבצע הפרדה מוחלטת בין הציונות לבין היהדות, משמע, היהודים באיראן יוכלו להמשיך לחיות את חייהם באיראן ולשמור על פולחנם ללא מפריע. אף היהודים עצמם הבדילו בין הרעיון הציוני לבין יהדותם והצהירו כי הם נאמנים לארצם ומולדתם- איראן, וכי מבחינתם הציונות היא תנועה פוליטית חילונית ותו לא, דהיינו, עצם יהדותם לא מחייבת את תמיכתם בה.
היום, 45 שנים לאחר ההפיכה, נותרו באיראן יותר מ-20,000 יהודים, שחיים את חייהם בצורה חופשית יחסית, ונהנים מחופש דתי, לרבות שחיטה כשרה, תפילות בבתי כנסת ללא מפריע, לימודי דת וקיום מוסדות יהודים אוטונומיים. עם זאת, מעמדם ירד משמעותית מכפי שהיה בעבר ומעורבותם בחיים הציבוריים אינה כבעבר. זאת ועוד, ישנם מקרים של גילויי אנטישמיות ועוינות כלפי היהודים באיראן, בעיקר בעתות משבר, אך אלו אינם רבים יותר מאשר גילויי אנטישמיות במערב לדוגמא.
מטרת מחקר זה היא לסקור את חיי היהודים באיראן טרם המהפכה האסלאמית ואחריה. מובן כי הסקירה והמחקר תתבצע כחלק מסבך של אינטרסים בינ"ל, אידיאולוגית ופוליטיקה פנימית אשר משפיעים על יחס איראן ליהודים בשטחה.. חשיבותו של המחקר הוא בהצגת המקרה ההיסטורי והעכשווי, וההשפעה על היהודים באיראן.

ראשי פרקים
ראשי פרקים 2
מבוא 3
פרק 1: שלטונו של השאה בשנים שלפני המהפכה 5
1.1. היחסים עם העולם הערבי, המערב, ישראל והיחס ליהודים 5
1.2. היחס ליהודים באיראן בתקופת השאה 10
פרק 2: תחילת של המהפכה האסלאמית 14
2.1: מדוע מהפכות קורות? 14
2.2: תחילתה של המהפכה האסלאמית באיראן 16
פרק 3: תורת ח'ומייני- בחזרה לאסלאם והיחס ליהודים שנותרו באיראן 18
3.1: תפיסת ח'ומייני- אנטי מערביות 18
3.2: החיים תחת ח'ומייני 20
3.3. חיי היהודים באיראן אחרי המהפכה האסלאמית 21
פרק 4: סיכום ומסקנות 23
ביבליוגרפיה 25