בעבודה מוצגת השוואה בין סיפורו של דוריאן גריי, דמותו של הצעיר יפה התואר פרי עטו של אוסקר ויילד, לצד מוטיבים מסיפורו המיתולוגי של נרקיסוס המתאהב בבואתו שבאגם. בעבודה זו נטען כי קיימים מוטיבים דומים בין שתי הדמויות, כמו דבקותם במודל היופי המושלם והנצחי ושיברון ליבם לאור ההבנה כי היופי הינו זמני. לצד זאת, סופה של כל דמות מושפע מתהליך עיצוב האישיות לאורך העלילה שנבנתה. לאורך העבודה ניתן למצוא התייחסויות משמעותיות לתחום פילוסופיית האסתטיקה, מבעד למבטים השונים על כל אחת מהדמויות והאופן בו היופי תפס מקום בעולמה.