השפעת תופעת הפייק ניוז על אמון הציבור בכלי התקשורת המסורתיים והניו מדיה

מבוא
מקובל להניח שאנחנו נמצאים בעידן של פוסט־אמת (Post-Truth) ושל פייק ניוז (Fake News). שני המושגים זכו לבולטות בסוף שנת 2016, לאחר משאל העם על פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (“ברקזיט”) והבחירות לנשיאות בארצות הברית, שבהן ניצח הנשיא דונאלד טראמפ. אירועים אלו הובילו את מילון אוקספורד להכתיר את המושג ‘פוסט־אמת’ כמילת השנה, מה שלדעת רבים שיקף היטב את רוח התקופה. לפי המילון, מושג זה מציין תרבות פוליטית שבה עובדות משפיעות פחות על השיח הציבורי מאשר רגשות, אמונות ודעות. המושג ‘פייק ניוז’ משמש בשיח הפוליטי לתקיפת האמינות של אמצעי תקשורת ושל פוליטיקאים, אך הוא נקלט גם בשיח האקדמי ומשמש לציון הקלות שבה אפשר להפיץ כיום בהיקף נרחב מאוד שקרים, עיוותים, טעויות, ספינים ותיאוריות קונספירציה. הפצה כזו יכולה להיות במזיד (Disinformation) או בשוגג (Misinformation) (ברון ורויטמן, 2019).

לפיכך, מעניין לבחון את שאלת המחקר:
מהי השפעת תופעת הפייק ניוז על אמון הציבור בכלי התקשורת המסורתיים והניו מדיה?
שיטת המחקר היא עבודה עיונית, חיבור של מקורות, בעיקר מקורות עדכניים.