התנהלות מדינת ישראל בעת ולאחר מבצע "צוק איתן" בעקבות הפעלת "נוהל חניבעל" – אוג' 2014.

מבצע “צוק איתן” היה אירוע בעל משמעויות אסטרטגיות למדינת ישראל. הוא מאפשר למדינת ישראל ללמוד את המורכבות של מלחמות עתידיות ומחייב בחינה מחדש של מרכיבים חשובים בתפיסת הביטחון של מדינה דמוקרטית, כולל בתחומי בניין הכוח הצבאי והפעלתו, בהיערכות בעורף האזרחי ובקביעת נורמות התנהגות בעת הפעלת כוח כנגד אוכלוסייה אזרחית. ניתוח המבצע והפקת לקחיו הושפעו מהפעלת “נוהל חניבעל” באירוע חטיפת החייל הדר גולדין ב1 אוגוסט 2014. ארחיב ואדבר על התנהלות הצבא בזמן הפעלת הנוהל ואת אופן השפעתו לאחר הפעלת הנוהל. העבודה תציג את מקרה הפעלת נוהל חניבעל על מנת להעמיד לדיון את הקונפליקט בין פגיעה בזכויות האדם בעת מבצע “צוק איתן ” לבין ערכיה דמוקרטיים של מדינת ישראל.
נוהל חניבעל היה נוהל הבא להדריך את הפעילות הצבאית נוכח ניסיון של האויב לחטוף חייל או חשש שמתרחש ניסיון כזה. מטרת הפעילות הצבאית לסיכול ניסיון חטיפה של חייל אמורה להיות פעולה לטובת החייל ,בנוסף בשל החשש מחייל חטוף, שיוביל לעסקת חילופי שבויים שבה ישוחררו מחבלים רבים, שעתידים לשוב ולרצוח אזרחים רבים ועדיפות של המדינה שלא לעמוד מול מו”ם להחזרת שבויים. התכלית העיקרית שלה היא לא ״לנצח״ את האויב, אלא להחזיר את החייל ליחידתו ולביתו. כיוון שהחוטפים חמושים, הדעת נותנת שסיכול החטיפה חייב להיות כרוך בירי על החוטפים. כיוון שהחטוף נמצא בקרבת החוטפים, ירי על החוטפים עלול לסכן את החטוף. במסגרת הנוהל ביצע צה”ל ירי כבד לאזור למניעת בריחה של החוטפים .הפלסטינים דיווחו על עשרות הרוגים ומאות פצועים בתקיפות צה”ל כתוצאה מהירי, שנה לאחר המבצע חשף פרופ’ אסא כשר , כי חייל צה”ל נהרג במהלכו כתוצאה מנוהל חניבעל. למרות העובדה שצה”ל פיזר במשך השנים ערפל סביב תוכנו המדויק של הנוהל, הוא עורר פולמוס לא קטן בעיקר ביחס למוסריותו.
ארגוני זכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח ביניהם פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה בנושא ודרשה לחקור את נוהל חניבעל . לכך התייחסו מבקר המדינה אליעזר שפירא וראש החטיבה הביטחונית במשרדו תת אלוף (מיל) יוסי ביינהורן כשקבעו שבמקרה של חטיפה בזמן לחימה יש מקום להתחשב בעקרונות של הדין הבינלאומי, כמו עיקרון האבחנה המורה להבחין בין אזרחים ללוחמים, ועיקרון המידתיות המחייב הלימה בין מחיר הפגיעה של פעולה צבאית ובין המטרה הצבאית אותה הפעולה מבקשת להשיג.
שאלת המחקר: האם “נוהל חניבעל” מתיישב עם זכויות האדם? והאם מדינת ישראל הצליחה לשמור על זכויות האדם בזמן הפעלת נוהל חניבעל במבצע צוק איתן ולאחריו ?
את התשובה לשאלת המחקר אחלק לשניים א’ – בעת אירוע הפעלת נוהל חניבעל שבו נחטף החייל הדר גולדין , ב’- לאחר האירוע וסיום מבצע צוק איתן . בשלב זה אטען כי מדינת ישראל לאחר מבצע “צוק איתן” פיתחה מענה שיצר איזון בין שמירה על ביטחון המדינה והאינטרסים הביטחוני לבין שמירה על זכויות אדם בקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה. לגבי הפעלת נוהל אטען כי הפעלת נוהל חניבעל אינו מתיישב עם זכויות אדם בשל המחלוקת הקיימת לגבי הפרשנות של הנוהל ועם זאת פגיעה בזכויות האדם בעת מבצע “צוק איתן” סותרת את ערכיה דמוקרטיים של מדינת ישראל.
חקר המקרה הנוכחי כאמור נועד להציג את מקרה הפעלת נוהל חניבעל על מנת להעמיד את הקונפליקט בין פגיעה בזכויות האדם בעת מבצע “צוק איתן ” לבין ערכיה דמוקרטיים של מדינת ישראל. לצורך חקר המקרה הנוכחי, נעזר בספרות מחקרית אקדמית, דוחות וועדות חקירה של הצבא, משרד החוץ וכן ממצאי דוח האו”ם לחקר מבצע “צוק איתן” אבדוק את השאלה באמצעות ניתוח תוכן איכותני של מקורות ראשוניים ובהם דוח מבקר המדינה והחוקים הבינלאומיים הרלוונטיים ודיונים משפטיים בנושאים אלה, על מנת להבין את הקונפליקט הנדון להסיק מסקנות .

קריאה נעימה!