שיקולי הדעת שעמדו לנגד ענינו בתכנון הפעילות "מי אני?" בהתבסס על מאמרם של מן&גינדי (2021), עסקו בהתייחסות לקונפליקטים פנימיים וחיצוניים של מתבגרים, במיוחד מתבגרים עם צרכים שונים. הרי שהם חווים קונפליקט פנימי בין רצונם להיות כמו בני גילם לבין רצונם לממש את יכולותיהם הייחודיות, פעילות "מי אני?" יכולה לסייע להם לחקור ולפתור קונפליקט זה על ידי עידוד ביטוי עצמי וחיזוק תחושת הזהות האישית. מנגד הם גם חווים קונפליקט חיצוני עם הסביבה החברתית כמו תחושת ניכור או דחייה מצד קבוצת השווים, פעילות "מי אני?" יכולה לסייע להם להתמודד עם קונפליקט זה על ידי יצירת סביבה בטוחה ומקבלת שבה הם יכולים להכיר חברים חדשים ולשתף את חוויותיהם. השיקול השני התייחס לצרכים הרגשיים והחברתיים שלהם מכיוון שמתבגרים עם צרכים מיוחדים זקוקים להכרה ולקבלה של יכולותיהם הייחודיות, פעילות "מי אני?" יכולה לספק להם מסגרת לכך על ידי עידוד ביטוי עצמי וחגיגת השונות הפעילות יכולה לתרום רבות לפיתוחם האישי ולחיזוק תחושת המסוגלות שלהם. בנוסף, על פי מאמרה של בנג'ו (2020), שיקולי הדעת שעמדו לנגד ענינו בתכנון הפעילות "מי אני?" עסקו בהתמקדות בחוזקות וביכולות של ילדים עם לקויות, מאמרה של בנג'ו מדגיש את חשיבות ההתמקדות בחוזקות וביכולות של ילדים עם לקויות ולכן פעילות "מי אני?" יכולה לתרום לכך על ידי עידוד ביטוי עצמי וחיזוק תחושת המסוגלות של התלמידים. ובנוסף, רצינו לייצר סביבה בטוחה ומקבלת לכל התלמידים כפי שהמאמר מדגיש, לכן, הפעילות יכולה לסייע לילדים עם לקויות להרגיש שייכים ומוערכים על ידי קידום שיתוף פעולה ותקשורת בין התלמידים, עידוד סובלנות ופיתוח מיומנויות חברתיות חשובות.