1. פלישת נפוליאון למצרים בסימן שתי הגישות של העת החדשה במזרח התיכון.
השנים שקדמו לפלישת נפוליאון למצרים התאפיינו בהתערערות השלטון העות'מאני המרכזי כאשר מהמחצית השנייה של המאה ה 17 החלה התעוררות פוליטית וחברתית במערכות השלטון במחוזות האימפריה כאשר כוחם של הוואלים העות'מאנים כנציגי הסולטאן פחת וכוחם של שליטים מקומיים ברחבי האימפריה עלה על בסיס שינוי זה ושינויים נוספים עלתה חשיבותם של משפחות נכבדים עירוניות של חכמי דת וראשי
2. הרקע לפלישה הצרפתית למצרים והתנאים החברתיים והפוליטיים ששררו במצרים טרם הפלישה
טרם הפלישה הצרפתית למצרים אפשר לומר שהתנאים הפוליטיים והחברתיים במצרים לוו בחוסר יציבות משווע ותמורות גדולות שהחלו עוד במאה ה 16 בה שילבו העות'מאנים ממלוכים במערכת השלטון במצרים ואת מנהיגיהם מינו לסנג'קביים שהיו כפופים

3. ניתוח הכרוז שהפיצו הצרפתים במצרים ותגובתו של הסולטאן העות'מאני לפלישה
כשפלש נפוליאון למצרים היו הרוב הגדול של התושבים דוברי ערבית שביניהם היו סוחרים, בעלי קרקעות ובעיקר פלאחים ובווים. העילית היו שיח'ים ונכבדים אחרים שהיו המנהיגים החברתיים והדתיים של הציבור העירוני והכפרי.
מושגים
1. הממלוכים במצרים
כששקעה בגדד כבירה האיסלאמית עלה מעמדה של מצרים כמרכז האיסלאם האזורי. השליטה במצרים בין 1250-1517 הייתה בידי סולטאני השושלת הממלוכית כשבימים