מבוא לסוציולוגיה ממן 14 ציון 97
שאלה 1
- ההבדל בין האופן שבו קרל מרקס הגדיר “מעמד” לבין האופן שבו מקס ובר הגדיר “מעמד” הוא: תיאורית הקונפליקט המעמדי של קרל מרקס – הריבוד החברתי מעוצב על ידי הגורם הכלכלי. מרקס מתמקד בגורם הכלכלי בלבד כיוצר את הריבוד בחברה ולפיו מעמד חברתי הוא קבוצה של אנשים השווים זה לזה ביחסיהם כלפי אמצעי היצור (כלומר האמצעים שבעזרתם הם מרויחים למחייתם) ויחסים שונים אלה כלפי היצור הן הקובעות את המעמדות . מרקס טוען כי חלוקה בלתי שיויונית של משאבים, והקונפליקטים המתהווים סביב זאת, הם העיקרון המארגן היסודי של החיים החברתיים. בתקופה הפיאודלית היו שני מעמדות: בעלי הקרקעות ואלה שעסקו באופן פעיל בעיבודן. בתקופה המודרנית של היום שני מעמדות: 1. הקפיטליסטים- בעלי אמצעי היצור החדשים. 2. הפרולטריון- המשתכרים למחייתם ממכירת כוח עבודתם לקפיטליסטים.
בפיאודליזם האיכרים עבדו את האדמה ובסוף החודש לקחו דיי יבול כדי לספק את צורכיהם וצרכי מקורביהם , אך כיום מקור הניצול בולט פחות לעין בחברות הקפיטליסטיות המודרניות ולכן יש לחשוף את טבעו- הפועלים מיצרים הרבה יותר מן הדרוש למעסיקים כדי להשיב לעצמם את דמי העסקתם וערך עודף זה הוא מקור הרווח שהקפיטליסטים יכולים להשתמש בו.
התרוששות- תיאור התהליך בו מעמד הפועלים הופך ליותר ויותר עני לעומת המעמד הקפיטליסטי, הפער ממשיך להעמיק.
לפי מרקס –המעמדות מבוססים על תנאים כלכליים אובייקטיביים נתונים.
לעומתו יש את תיאורית שלושת הרכיבים של מקס ובר- הריבוד החברתי מעוצב על ידי שלושה מימדים: מעמד, סטטוס, ומפלגה. ובר מרחיב את התפיסה המעמדית של מרקס וטוען כי החלוקה החברתית אינה מבוססת אך ורק על המרכיב הכלכלי אלא מלבד מרכיב זה קיימים עוד שני מרכיבים- המרכיב היוקרתי והמרכיב הפוליטי. לשלושת המרכיבים הללו הוא קרא “מעמד קבוצת סטטוס ומפלגה”. זאת בניגוד לדגם הדו קוטבי הנוקשה שהציע מרקס. להבדיל ממרקס שהיתה לו פירמידה ריבודית אחת לובר יש שלוש, כלומר שלושת ממדים חופפים היוצרים מספר עצום של עמדות אפשריות בחברה. ובר מתייחס למושג “מעמד”- הקטוגריה המרכזית בסדר הכלכלי. המעמד מתבטא בעוצמה כלכלית של אדם או קבוצה כלשהיא לממש את רצונם בשוק. -בניגוד למרקס ובר טוען שיש הבדלים כלכליים גם ללא שום קשר לרכוש ואמצעי יצור , כמו מיומנויות והשכלה אשר נותנת להם עמדת שוק..
את כח עבודתם.
שאלה 2
א. הסדר המגדרי של החברה לפי קונל ושלושת התחומים היוצרים סדר מגדרי זה הם:
על פי קונל זהויות גבריות הן רכיב מכריע בסדר המגדרי ואי אפשר להבינן במנותק ממנו או מן הזהויות הנשיות המלוות אותן. קונל שואלת כיצד העוצמה החברתית המצויה בידי הגברים יוצרת אי שיוויון מגדרי ומנציחה אותו. היא עומדת על כך שהראיות האמפיריות לאי שיוויון המגדרי אינן “ערימת נתונים חסרת צורה” וטוענת שהן חושפות את הבסיס של ” שדה מאורגן של התנהגות אנושית ויחסים חברתיים”. שבאמצעותו מונצחת כפיפותן של הנשים לגברים. היחסים בין המגדרים עדיין נקבעים בחברות הקפיטליסטיות המערביות על ידי העוצמה הפטריכאלית. למן הרמה האישית ועד הרמה המוסדית , סוגיה…
| מילות מפתח | מבוא לסוציולוגיה, ממן 14 |
| מקצוע/ות | חינוך, ממ"נים, סוציולוגיה |
| מספר מילים | 992 |
| מספר מקורות | |
| שנת הגשה | 2019 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | האוניברסיטה הפתוחה |
| פקולטה | חינוך מדעי החברה |