מטלת מנחה - מבית לאומי למדינה בדרך
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | ממ"ן |
מספר ממ"ן | 11 |
מקצוע | אנגלית, היסטוריה וארכיאולוגיה |
קורס | מבית לאומי למדינה בדרך: היישוב היהודי בארץ-ישראל בין מלחמות העולם |
מילות מפתח | מבית לאומי למדינה בדרך, ממן 11, עבודה קבלה ציון 95, ציון 95 |
שנת הגשה | 2019 |
מספר מילים | 1657 |
מספר מקורות | 1 |
תקציר העבודה
ממ"ן 11 ברמה גבוהה שקיבל ציון 95 , להלן דוגמא לתשובה מהעבודה :
ב. בהמשך לתחומים שהוזכרו , המבדילים את האוכלוסייה הערבית מהאוכלוסייה היהודית, התקיימו פעילויות שנקטו הציונים ופעילויות שנקטו הערבים ליצירת ההפרדה בין שתי החברות :
חינוך: הציונים והערבים קיימו שתי מערכות חינוך נפרדות בשפות שונות , בערכים לאומיים שונים וכמו כן גם בנושאי לימוד שונים .
היבדלות זו הגדילה את פער רמת החינוך בין שתי האוכלוסיות , הבדל זה בא לידי ביטוי בכך שרוב רובה של האוכלוסייה היהודית ידע קרוא וכתוב בעוד שרוב האוכלוסייה הערבית הייתה אנאלפביתית .
שפה: כפי שציינו , היה שוני בסיסי בשפה בין שתי האוכלוסיות , אך עם זאת השפה העברית התקבלה באופן רשמי ביישוב היהודי במטרה לגשר על פערי השפה בין האוכלוסיות היהודיות השונות .
הגדרתה של השפה העברית ע"י המנדט הבריטי כשפה רשמית לצד אנגלית וערבית קיבעה את ההפרדה בין האוכלוסיות בנושא השפה .
תחום אקולוגי : היהודים נבדלו מהערבים בכך שהקימו ישובים יהודים עצמאיים נפרדים . כל היישובים החדשים שנבנו ע"י הציונות היו ישובים רק של יהודים.
גם בערים המעורבות , השכונות שנבנו היו שכונות נפרדות , היהודים הקפידו להקים שכונות נפרדות רק להם.
במקביל – הערבים פעלו למנוע מכירת קרקעות ליהודים ע"י ענישה ואיומים כנגד המוכרים.
תחום פוליטי: היהודים בידלו את עצמם מהערבים בתחום הפוליטי בכך שהחליטו להקים מערכת פוליטית עצמאית (בהסכמת הבריטים) כגון : מוסדות היישוב , כנסת ישראל. כל זאת במטרה לקדם את הרעיון הלאומי ציוני , מוסדות אלה שמרו על הזיקה ליהדות התפוצות ולתנועה הציונית הלאומית.
במקביל – גם באוכלוסייה הערבית היו ניסיונות להקים מוסדות פוליטיים עצמאיים , מוסדות אלה לא צלחו כמו מוסדות היהודים , אך היו ניסיונות להקים ישות פוליטית ערבית שתהיה מוכרת ע"י שלטון המנדט ( "הקונגרס הציוני" , "ועד הפועל הערבי" ) . מוסדות אלה לא ייצגו את כלל האוכלוסייה הערבית.
תחום אידיאולוגי : בין שתי האוכלוסיות בידול אידיאולוגי .
הציונים – פעלו להקמת בית לאומי יהודי בא"י .
מנגד , האוכלוסייה הערבית סירבה להכיר בתנועות הציוניות וכל מטרתה הייתה להלחם בהן , הן במישור הפוליטי , והן במישור המעשי באמצעות שביתות , פעילויות טרור וכו' .
האוכלוסייה הערבית ראתה ביהודים גורם זר .
אידיאולוגיות מנוגדות אלה והמאבק הנגזר מהן העמיק את הנפרדות בין שתי האוכלוסיות .
תחום כלכלי : בין המשק האחת המלחמות הגדולות של היישוב היהודי היה "עבודה עברית" כלומר , לתפוס את מקומם של הפועלים הערבים ולקדם חברה יהודית יצרנית , שונה מהחברה בגולה .
הציונות קראה להעסקתם של פועלים יהודים בתחומים השונים .
הערבים הציעו במספר פעמים פעולות של חרם על הכלכלה היהודית כגון: החמרה תוצרת יהודית , לא הסכימו לערבים לעבוד אצל יהודים וכו' . הערבים חיפשו לפגוע בכלכלה היהודית.
דוגמא לכך היא השביתה הערבית הגדולה שבמסגרתה הושבת שער יפו שהיה שער הכניסה הגדול והיחידי כמעט לא"י.
פעולה זאת גרמה לניתוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין הערבים ליהודים כיוון שקם נמל ת"א רק ליהודים בעקבות שביתה זאת.