ממ”ן 11 ,תקשורת ודעת קהל
1.
א.
בועות סינון:
תופעה הנוצרת בעקבות דרך שיטתית המאפשרת להציג לגולשים באתרי האינטרנט מידע הרלוונטי אליהם ככל האפשר, מסננת מידע ובכך וסוגרת את הגולש בתוך ״בועה״ המגבילה אותו למידע הזה בלבד.
הסכנות הטמונות בצריכת תוכן מבוסס אלגוריתמים:
האלגוריתם מסנן את המידע המגיע לגולשים ומאפשר או מונע נגישות למידע.
בניגוד לחשיפה אורגנית חופשית, החשיפה שנקבעת באמצעות אלגוריתם נשלטת ע״י האלגוריתם ומונעת נגישות למידע חופשי, האלגוריתם מחליט בשביל הגולשים ומונע את אפשרות הגולשים לבחור את המידע אותו הם מעוניינים לצרוך. בעקבות הגבלת המידע הפרספקטיבה של הגולשים פוחתת, הגולשים חשופים למידע הנוגע להם ולערכים שלהם
וסובלנותם למידע הנוגד את הערכים שלהם פוחתת, הם לא מודעים למציאות כמו שהיא אלא רואים את מה שהאלגוריתם מציג בפניהם.
ב.
הון החברתי:
משאבים חברתיים בארגון חברתי מסוים כגון מכנה משותף- תרבותי, אתני וכו, נורמות משותפות או מטרות משותפות. משאבים אלו הם תנאים למחויבות הדדית ושיתוף פעולה בין אנשים אשר תורם לאדם הפרטי ולקבוצה אליה הוא משתייך.
הסיבות לשחיקת ההון החברתי:
ההון החברתי מתבטא בקשרים בתוך הארגון החברתי ובמשך הזמן הקשרים בין האנשים הופחתו בעקבות מספר סיבות, ניתן לראות מספר דוגמאות בשחיקה בהון החברתי האמריקני:
• הטכנולוגיה האלקטרונית כמו הטלוויזיה השפיע מאוד על ההון החברתי בכך שגרמה לאדם להשתמש בזמן הפנוי שלו באופן שונה, פסיבי חברתית ולא פעיל ציבורית.
• שינויים דמוגרפיים- בדרך כלל משפחות מעורבות חברתית באופן משמעותי. היום יש פחות ילדים במשפחה, פחות אנשים שמתחתנים ויותר אנשים שמתגרשים.
• חוסר יציבות במקום המגורים.
• כניסת הנשים לכוח העבודה-גרמה להפחתת הזמן המוקדש לבניית ההון החברתי.
ג.
השפעת צריכת תוכן מבוססת אלגוריתמים על הון חברתי:
לאלגוריתם יש יכולת לזיהוי קשרים וקליקות, הוא מסייע ביצירת קשרים בין אנשים ברשתות החברתיות ויכול לגרום לבניית קבוצות חברתיות חדשות עם מכנה משותף, כך גדל מספר הקבוצות עם מטרות משותפות וגדלה המחויבות ההדדית ושיתוף הפעולה בין אנשים. יש מחקרים שיגידו שהקירוב בין הקבוצות באינטרנט מקטין את ההון החברתי בכך שמרחיק בניהם במציאות.
הערות המורה: המשפט אינו ברור. למה הכוונה יש מחקרים שיגידו? חסר הסבר ברור
-4
ד.
התאיידות פוליטית:
בעקבות התחושה בקרב הציבור שאין להם באמת את היכולת להשפיע ובעקבות חוסר האמון, מופחתת המעורבות הפוליטית בחברה, הידע הכללי הנוגע לפוליטיקה בציבור הוא מצומצם, קיימת הימנעות מדיונים על פוליטיקה על מנת להימנע מעימותים, אחוז המצביעים פוחת ולציבור פחות אכפת מעניינים ציבוריים כלליים, יש יותר התעסקות בעניינים פרטיים.
מרחב ציבורי חברותי:
פתרון שהוצע ע״י אליאסוף להתאיידות הפוליטית, אחת הסיבות להתאיידות פוליטית היא הימנעות מדיונים פוליטיים, תאורטיקנים רבים טענו שדיונים פוליטיים מגדירים דמוקרטיה בריאה, לכן יש צורך בדיונים כאלה בחברה דמוקרטית על מנת לבנות מודעות פוליטית או כוח פוליטי קבוצתי, אליאסוף טוענת שאין צורך בדיון פוליטי ״כבד״ או מתוכנן מראש אלא דיון חברתי קליל ולא מתוכנן בנסיבות חברתיות המהווה קרקע פורייה לחיים פוליטיים.
ה.
השפעת צריכת תוכן מבוססת אלגוריתמים על מרחב ציבורי חברותי:
האלגוריתם מגביל את המידע ואת נקודת המבט של הגולשים ובכך מקטין את סובלנותם לדעות שונות, כשהסובלנות פוחתת הדיון עלול להפוך לפחות חברותי ויותר תוקפני ולא יתרום למודעות הפוליטית של המתדיינים ובטוח לא יגרום לבניית קבוצה פוליטית משפיעה.
מנגד, האלגוריתם, כמו שציינתי בסעיף ג׳ יכול לעזור ביצירת קבוצות חברתיות חדשות ובכך להגביר את כמות הדיונים החברתיים וליצור דיונים פוליטיים חדשים.
הערות המורה: יפה
2.
א. דעת קהל ע״פ גישתה של נואלה נוימן:
נואלה נוימן פיתחה את תאוריית ״ספירלת השתיקה״, הנחת התואריה היא שהיחיד בחברה חושש מבדידות במידה ולא יסכים עם דעת הרוב ולכן מישר את דעתו עם דעת הרוב, במצב של קונפליקט הסביבה תומכת בדעות הקולניות ובולטות יותר מפני שהן נשמעות כמו דעת הרוב. מצב זה לפני התאוריה הנ״ל יוצר לכידות חברתית המאפשרת תפקוד תקין בחברה.
גיבוש דעת קהל ע״פ גישתה של נואלה נוימן:
דעת הקהלת מתגבשת ע״י מה שהתקשורת מציגה לנו כדעת הרוב, האדם הפרטי מגבש דעתו ע״פ מה שנראה לו כדעת הרוב על מנת להיות חלק מהכלל. הרבה אנשים לא מביעים את דעתם בפומבי מפני שהם חוששים מבידוד חברתי בעקבות דעה לא פופולרית לכן יש לתקשורת כוח עצום בעיצוב דעת הקהל.
ב. מרחב ציבורי ע״פ הברמאס:
תחום חברתי שבו יש אפשרות להתגבשות דעת קהל והוא נגיש לכלל האזרחים, המרחב הציבורי נוצר כאשר קבוצת אנשים פרטיים מתלכדים לדבר שיש בו עניין כללי, מתאגדים, מביעים את דעותיהם ומפיצים אותם באופן חופשי. מרחב ציבורי יעיל הוא כזה שמתנהל בו דיון רציונלי, מכבד והגיוני, שהמשתתפים בו לא מייצגים אינטרסים ומביעים את דעתם באופן גלוי. מהי המטרה של המרחב הציבורי עפ”י הברמאס? -2
גישתה של הברמאס לעומת נוימן:
הברמאס טוען שככל שאנשים ישמעו יותר דעות כך הם יבחנו את הדעות השונות ויגבשו באופן רציונלי את דעתם. לעומת זאת נואלה טוענת כי היחיד מישר קו עם דעת הרוב ולא מגבש דעה באופן רציונלי, היא טוענת שאנשים יתמכו בדעת הרוב מחשש להיות למצוא עצמם במיעוט ובידוד חברתי.
הערות המורה: ציון – 94
| מילות מפתח | ממן 11 בתקשורת ודעת קהל, תקשורת ודעת קהל |
| מקצוע/ות | תקשורת |
| מספר מילים | 741 |
| מספר מקורות | |
| שנת הגשה | 2021 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | האוניברסיטה הפתוחה |
| פקולטה | |
| workid | |
| studentid |