ממן 12 ישראל בתקופת המקרא ציון 97

שאלה 1
מותו של המלך דוד והעברת השלטון לבנו הם אירוע משמעותי המתחיל עוד בחייו של דוד ומתאר קרב יורשים בין אדוניה הבכור , שראה בעצמו יורש חוקי , ובין שלמה ,שנולד לבת שבע ודוד לאחר מות בנם הראשון שנולד מחטא. הבטחתו של דוד לבת שבע היא הלגיטימציה לשלטון של שלמה לבד מהבטחות ה’ אליו .לאחר ניקוי מתנגדיו עולה שלמה ומרחיב את גבולות ממלכתו בונה ומפאר את בית המקדש ולוקח לעצמו נשים רבות בניגוד לדרישות ה’. בספר מלכים ב’ מתואר פועלו למען הרחבת הממלכה אך נקשרים לאירועים נישואים עם נשים רבות . נשואיו לנשים נוכריות שהותר להן לעבוד את אליליהן היוו איום גדול על פולחן ה’ בירושלים. המחבר /העורך של ספר מלכים א תולה את הסיבה לקריעת הממלכה בנישואיו של שלמה לנשים נוכריות שהטו את ליבו אל אליליהן וגרמו לו לעזוב את דרכי אביו. על פי הכתוב [מל א פרק יא פס 11-12] ה’ מתריע פניו שיקרע את הממלכה שבנה מעליו אך יעשה זאת בימי בניו מפאת הברית שכרת עם דוד שהלך בדרכי ה’].
התפיסה שעומדת מאחורי כותב ספר מלכים היא אידיאולוגיה דיוטרנמיסטית הדוגלת בחסד וגמול, חטא ועונש מצטברים שעוברים מאב לבן . תפיסה זאת ניכרת היטב בתיאור פילוג הממלכה . דוד עשה הטוב בעיני ה’ ולכן זרעו יישאר לעד כמלך על ישראל, אבל שלמה נישא לנשים נוכריות והכניס במות לאלים זרים ולכן ייענש ,אבל ,בגלל התפיסה המצטברת של העורך הדיוטרנמיסטי , נכתב שהממלכה תיקרע רק בימי בנו בזכות דוד .