נשים בחברה

ממן 13 נשים בחברה היהודית.
אשמח אם הורדת העבודה לא תהיה בשבת. תודה

ממ”ן 13

נשים בחברה היהודית בארץ ישראל:

שאלה 1:

א:

הוויכוח הפנימי על מקומן של הנשים במרחב הציבורי, לשלבים השונים במאבק למען זכות בחירה לנשים, ולמסגרות פוליטיות וציבוריות שהוקמו במסגרת המאבק: 

הוויכוח הפנימי על מקומן של נשים במרחב הציבורי התפתח בין שתי מחנות, מחנה אחד היה זה שמזוהה עם הישוב הישן קוראו להם “המתנגדים” רובם היו גברים חרדים לא ציוניים שכללו גם את אנשי אגודת ישראל. מולם פעל מחנה שכונה “המתקדמים” הם אהדו את הרעיון של שווין זכויות לנשים.

נשים במשק החקלאי:

נדירות הן העדויות על נשים שעבדו במשק החקלאי, אם שעובדת במשק העזר הביתי ואם כשותפה בשדה ובכרם. הנשים בארץ ישראל בישוב הישן פעלו רק היכן שהחברה הפטריארכלית הגברית אפשרה להן לעבוד. כניסתן של נשים למרחב הציבורי בעלייה הראשונה הייתה הדרגתית, בהתחלה הן עבדו במסגרות שנחשבו עבורן לראויות כמו: חינוך, רווחה ובריאות. הן עבדו שם בגלל שבתחום החקלאות במשק נחשב לתחום של גברים ועבדו שם גם ערבים. ולכן עבודה בתחום זה לנשים היה נחשב דבר נדיר וחריג. התיאורים על נשים שעסקו בחקלאות הם בדרך כלל קצרים ואינם מפורטים ולכן אין מספיק מקורות המפרטים את עשיתן של הנשים, בספריהם עתירי הזיכרונות של משה סמילנסקי ושל יהודית הררי, מאנשי העלייה הראשונה מתוארות כמה נשים יוצאות דופן שעסקו בחקלאות, הבולטות שבהן היו ברטה אשתו של יוסף פיינברג, אשר היה מבין מייסדי ראשון לציון, היא טיפלה בפרות, וגולדה מילוסלאבסקי האלמנה מנס ציונה שטיפחה גן ירק ופרחי נוי ואף שלחה את ידה לנטוע כרם. הסיבות לכך לאי הימצאותן….