שאלה 1:
ב. פרטו את מסגרות החינוך והשיקום לצעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המוזכרים בכתבה. בחרו אחת מהן, תארו אותה בפירוט והסבירו את חשיבותה בשיקום של טל. הקפידו להסביר את תרומת המסגרת תוך קישור למקרה של טל.
מסגרות החינוך והשיקום לצעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המוזכרים בכתבה הינם: בית ספר לחינוך מיוחד, מע”ש, יחידת מגורים והוסטל.
בחרתי לפרט על מסגרת דיור בהוסטל. מסגרת זו הינה מסגרת דיור חוץ- ביתית, המיועדת לצעירים ולמבוגרים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ברמת תפקוד בינונית ומעלה, אשר מסוגלים לחיות במידה מסוימת של עצמאות אך זקוקים להשגחה צמודה. הבוגרים במסגרת זו, עובדים בקהילה או במע”ש. בד”כ זהו בניין דירות הנמצא בתוך הקהילה ואשר קיים עליו פיקוח. צוות ההוסטל מורכב מאם-בית ומדריכים מסייעים ומטרתו לספק תחליף למוסד הסגור ולהגביר את שילובו של הבוגר עם המוגבלות השכלית בקהילה. הצוותים המפעילים את מערך הדיור באופן שוטף, מלווים ע”י הצוות המקצועי הרב תחומי הכולל, בין השאר, עובד סוציאלי, תזונאית, מלווה רפואי ואנשי מקצוע נוספים.
עיקרון מנחה של המסגרת הוא זכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית להיות משולבים בקהילה, על כל מרכיביה. לטל שנמצאת כיום..
ג. הגדירו את המושגים הבאים: יחידת מגורים, מעבר לעצמאות, נורמליזציה. הסבירו לגבי אחד מהמושגים שהגדרתם כיצד הוא בא לידי ביטוי בכתבה. צטטו משפט מתאים.
יחידת מגורים- יחידת דיור הנמצאת בבניין דירות רגיל בקהילה, המיודעת למגורי קבוצה של בוגרים עם מוגבלות שכלית קלה בעלי מידה ניכרת של עצמאות, אשר משולבים בקהילה תעסוקתית וחברתית. מסגרת זו מהווה אחת החלופות למוסד הסגור, אשר ההשגחה בה היא מינימאלית.
מעבר לעצמאות- חיים עצמאיים בקהילה הם יעד חשוב ומרכזי למרבית האנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. עם זאת, החיים במסגרת הקהילה, בבית קבוצתי או הסדר מגורים תומך אחר, אינם מבטיחים סיפוק בחיים. עבור אוכלוסייה זו, במטרה לשפר את איכות החיים משלבים תכניות לימודים לקראת המעבר לחיי עצמאות, אשר ממוקדות בנושאים של תעסוקה והכשרה מקצועית.
נורמליזציה- שימוש באמצעים נורמטיביים, ככל האפשר ניסוח לא מדויק, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות שכלית תנאי חיים הטובים לפחות כמו של שאר האוכלוסייה עם התפתחות תקינה וכן לקדם ככל האפשר את דימויו העצמי וכשריו.
הקושי העיקרי של אנשים עם מוגבלות שכלית, כמו טל, היא בתחום ההסתגלות החברתית. על פי עקרון הנורמליזציה, יש לאפשר לילדים עם מוגבלות שכלית…
שאלה 2:
ב. הגדירו מהם משתני חוסן ומשתני סיכון. בחרו משתנה חוסן אחד ומשתנה סיכון אחד המוזכרים בכתבה והסבירו כיצד הם מהווים משתנה חוסן או משתנה סיכון לילדים עם הפרעות קשב. הסבירו תשובתכם תוך ציטוטים מהכתבה.
מהמחקר נמצא שילדים עם ליקויי למידה, יש מהם המפתחים קשיים רגשיים וחברתיים בעקבות הלקות ויש מהם שאינם מפתחים קשיים אלו. כפי הנראה, מה שמבחין ביניהם אלו משתנים מתווכים הנקראים משתני חוסן או משתני סיכון. משתני החוסן והסיכון יכולים להיות כאלה של הפרט עצמו (פנימיים לפרט) וכאלה של סביבתו.
משתני חוסן- מאפשרים יכולת עמידות בפני קשיים. יכולת עמידות היא יכולתו של הפרט להתמודד עם מצבים משתנים, לפתור בעיות ביעילות ומתוך שיקול דעת, ולהסתגל לחברה באופן הטוב ביותר מבחינה רגשית וחברתית.
משאבים אישיים כגון: אינטליגנציה גבוהה, מוטיבציה גבוהה וכו’ יכולים שלאפשר לפרט להתמודד עם הקשיים ולא לפתח קשיים רגשיים.
גורמים משפחתיים: משפחה תומכת, מסייעת, משפחה שמתפקדת באופן תקין, תוך תיאום בין ההורים ובין דמויות אחרות בתוכה ויודעת להתארגן היטב סביב הילד הזקוק לתמיכתה היא גורם חוסן, גורם מגן על הילד מפני פיתוח קשיים רגשיים….
ג. הציגו שתי דרכי טיפול בהפרעת ADHD עליהן למדתם ביחידה 4. הסבירו במה שונות הדרכים זו מזו. האם לדעתכם דרך הטיפול המוזכרת בכתבה מתאימה כדרך טיפול יחידה בילד עם הפרעת קשב? נמקו תשובתכם.
| מילות מפתח | |
| מקצוע/ות | חינוך, ממ"נים |
| מספר מילים | 1665 |
| מספר מקורות | |
| שנת הגשה | 2021 |