בעבודה זו יתוארו מהם סמים אלכוהול והשפעותיהם על בני האדם וכיצד הגנת אי שפיות תחת השפעת סמים או אלכוהול באה לידי ביטוי במשפט.
מקור הכינוי "סם" הוא המילה היוונית PHARMAKOM, שמשמעותה הייתה תרופה מחד גיסא ורעל מאידך גיסא. הסמים הם חומרים כימיים המשפיעים על הגוף ועל הנפש (טייכמן, 1989). בעבודה זו יתוארו הסמים הנפוצים בישראל: הקנבינואידים בהם נמנים הקאנביס, THC, מריחואנה וחשיש אשר משפיעים על מערכת הנשימה, מערכת הרבייה, מערכת החיסונית ועוד. האופיאטים, בהם נמנים אופיום, מורפין, הרואין ומתאדון אשר משפיעים על מערכת העצבים המרכזית, מערכת העיכול וכדומה. והקוקאין שבו נמנה הקראק ולהם יש השפעות רבות הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה פסיכולוגית (יהודה, 1990).
האלכוהול מסווג כ"סם" והוא מכונה ה"סם הרטוב". זאת מאחר שהוא חומר המסוגל לשנות את המבנה והפעילות של רקמות הגוף, את מצבו הנפשי של המשתמש בו ואת התנהגותו, ולגרום לו לנזקים גופניים, נפשיים, וחברתיים. האלכוהול משפיע על חוש הראיה, שרירי הגוף ופוגע בביצוע פעולות קוגניטיביות (מיכאלי, 1991). כמו כן, אנשים הנמצאים תחת השפעת אלכוהול מבצעים פשעים כמו גניבות, אלימות, תאונות ואפילו רצח (טייכמן, 1989).
אי שפיות מוגדרת כ"הסובלים מפיגור שכלי או ה"אידיוטים", אנשים אשר איבדו את צלילות דעתם כתוצאה ממחלה או תאונה, קבוצת חולי הנפש וקבוצת האנשים המכוונים את עצמם להיכנס למצב שימנע מהם את היכולת לזכור ולהבין (טויב, 2007).
באופן יחסי לא נכתב עד היום רבות על משמעותה המשפטית של תופעת השיכרות, והמעט שנכתב התייחס בדרך כלל בעיקר לשאלת השיכרות כטענת הגנה בהליך פלילי (סגל, 2006). עבודה זו תעסוק בהגנת אי שפיות במספר סעיפים: סעיף (א)- שכרות שנגרמה שלא בהתנהגות נשלטת או שלא מדעת. מדובר למעשה בסוג של "שכרות כפויה" אליה יכול אדם להיכנס בשני מצבים: כניסה למצב שכרות בהתנהגות שאינה נשלטת פיזית וכניסה למצב שכרות "שלא מדעת". סעיף קטן (ב)- שכרות שנגרמה בהתנהגות נשלטת ומדעת. סעיף קטן (ג) כניסה למצב של שכרות בכוונה לעבור עבירה. סעיף קטן (ד)- השכרות המלאה. סעיף קטן (ה)- השכרות החלקית. כניסה למצב של שכרות ברשלנות ונהיגה בשכרות (ליכט, 2008).