סמינריון בניהול - השפעת השחיקה, השעמום והחוסן האישי על מוטיבציה של העובד במקום עבודה

תוכן עניינים
1. תקציר 1
2. מבוא 2
2.1. רציונאל המחקר 7
2.2. גישת המחקר 7
2.3. השערות המחקר 8
3. שיטות 8
3.1. אוכלוסיית וסביבת המדגם 8
3.2. הליך 9
3.3. עיבוד וניתוח נתונים 9
4. תוצאות 10
4.1. סטטיסטיקה תיאורית 10
4.2. סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר 12
4.3. הסקה סטטיסטית 13
4.4. ממצאים נוספים 15
5. דיון 17
5.1. מגבלות המחקר 18
5.2. מסקנות והמלצות להמשך 19
6. מקורות מידע 20
7. נספחים 24

רשימת נספחים
I- שאלון המחקר 24
II- לוחות ותרשימים 28

1. תקציר
מוטיבציה של עובדים הייתה תמיד בעיה מרכזית של ארגונים, עובדים ללא מוטיבציה צפויים להשקיע מעט או כלל לא מאמץ בעבודתם והדבר עלול להביא לפגיעה בארגון. קיימת קורלציה חיובית בין מחויבות למוטיבציה של עובדים. מחויבות יכולה להיות מחויבות לקבוצה- העובדים מגדירים עצמם כמשתייכים לקבוצה מסוימת והמוטיבציה שלהם לעבודה תתבטא בסיפוק הצרכים הקבוצתיים בעבודה, או מחויבות אינדיבידואלית, כאשר האדם הוא בעל הגדרה עצמית חזקה והמוטיבציה שלו בעבודה תתבטא בחתירה להישגים אשר תטיב עם העובד עצמו, ולא בהכרח לארגון שבו הוא עובד. בנוסף, לניסיון הרגשי ישנה השפעה קריטית על מוטיבציה שנובעת מהתת מודע. הניסיון הרגשי יכול לבוא לידי ביטוי בתור חוסן נפשי/אישי אשר הינו יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. נמצא כי חוסן נפשי מתקשר ישירות לתסמונת השחיקה, אשר מתוארת כמצב של תשישות, הן פיזית והן נפשית, יחד עם זאת, גם שעמום, אשר מוגדר כחוסר עניין לבצע את המטלה בעבודה יכול לגרום ללחץ נפשי ומאידך להביא לתסמונת השחיקה. על אף שקיימים מחקרים רבים בנושאי המוטיבציה, היא כמעט ולא נחקרה בהקשרים של תסמונת השחיקה, שעמום וחוסן אישי. מטרת עבודה זו היא לבחון את הקשרים בין המשתנים הללו. לאור הספרות המקצועית, הנחנו כי קיים קשר בין המשתנים התלויים: שחיקה, שעמום וחוסן אישי למשתנה הבלתי תלוי- מוטיבציה. השערתנו היא שבעוד עליה בחוסן האישי תביא לעליה במוטיבציה, עליה בתסמונת השחיקה והשעמום תביא לירידה במוטיבציה. לצורך ביצוע המחקר הועברו שאלונים ל-90 עובדים בחברת “……… בע”מ” שהינה מפעל יצרני למוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה והמפעל הינו אחד ממפעלי קבוצת “………”. השאלונים כללו היבטים סוציו-דמוגרפיים, וכן שאלון לכל משתנה בנפרד. באמצעות ניתוח סטטיסטי ושימוש במבחן פירסון, בחנו האם קיים קשר בין המשתנים ועד כמה הוא חזק.
מצאנו כי כל השערותינו אוששו וכי אכן קיימים קשרים מובהקים חלשים עד בינוניים בין המשתנים. בנוסף מצאנו כי קיים קשר בין רמות השעמום של העובדים לוותק ולגיל, כלומר, עובדים ותיקים ומבוגרים יותר חשים יותר משועממים. יחד עם זאת ראינו כי רמות המוטיבציה של העובדים הינן בינוניות גבוהות, כמו גם רמות החוסן האישי. רמות השחיקה והשעמום הינן נמוכות. נתון זה יכול לנבוע הן מאחוז גבוה של בעלי תארים, מהוותק של העובדים וכן מהעובדה שלא בוצע מחקר השוואתי למצב הקיים לפני, כלומר לא ניתן לדעת האם הרמות הקיימות של המשתנים לא ירדו והשתנו לאורך זמן. מגבלות נוספות נובעות מהעובדה שלא בוצעה הפרדה לסוג העבודה של הנשאלים, לדתם ואמונתם, למוצאם וכדומה, גורמים אשר עלולים להשפיע על התוצאות. המלצתנו היא לבצע מחקרים נוספים במפעלים בארץ ולבצע השוואות לאורך תקופת זמן.

2.1 רציונל המחקר
סקירת הספרות מבססת את הכיוון ששחיקה, חוסן אישי ושעמום במקום העבודה הוא תהליך המשפיע על מוטיבציה של העובדים.
הספרות מציינת מספר משתנים, היכולים לשמש כאינדיקטורים למוטיבציה של עובדים המושפעת משחיקה, שעמום וחוסן אישי.

2.2 גישת המחקר:
הבחירה בגישת המחקר נבעה, בראש ובראשונה, מרציונל המחקר. הבחירה היא בגישה כמותית והשימוש בשאלון מובנה. הבחירה בשאלון שהוא כלי מהימן ושמיש במחקר הכמותי.
המחקר יתנהל במפעל “……….” המייצר מוצרי צריכה (מוצרי קוסמטיקה/טואלטיקה לקהל רחב). שאלונים מובנים יימסרו לעובדים. הנתונים מתוך השאלונים יוזנו לתוכנת SPSS ויבוצע ניתוח של הנתונים לבחינת הקשר בין מוטיבציה לשחיקה, שעמום וחוסן אישי של העובדים.
כמו כן, מכיוון שמדובר במפעל יצרני, ננסה לבחון האם ניתן לבדוק את המוטיבציה של עובדים בעלי תסמונת שחיקה, שעמום וחוסן אישי לאלו ללא תסמונת שחיקה, שעמום וחוסן אישי.

2.3 השערות המחקר
השערה 1:
קיים קשר חד כיווני שלילי בין שחיקה למוטיבציה – ככל שרמת השחיקה של העובדים תהיה גבוהה יותר ,כך תקטן רמת המוטיבציה שלהם.
השערה 2:
קיים קשר חד כיווני שלילי בין שעמום ומוטיבציה העובדים – ככל שרמת השעמום של העובדים תהיה גבוהה יותר, כך תקטן רמת המוטיבציה שלהם.
העשרה 3:
קיים קשר חד כיווני חיובי בין חוסן אישי ומוטיבציה העובדים – ככל שרמת החוסן האישי של העובדים תהיה גבוהה יותר ,כך תגבר רמת המוטיבציה שלהם.