סמינריון מחקרי בנושא - האם פנייה לערכאות משפטיות הנו כלי יעיל בידי חברות הביטוח להתגברות על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי המוטלת עליו?

עבודת סמינריון בנושא – השפעת הפער במידע (אי מימוש חובת הגילוי מצד המבוטח) על חוזה הביטוח : באיזה מידה תנאי הפוליסה מתגברים על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי?

האם פנייה לערכאות משפטיות הנו כלי יעיל בידי חברות הביטוח ככלי להתגברות על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי המוטלת עליו?

שם הקורס:
מספר הקורס:
שם המנחה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 ענף הביטוח
2
1.1.1 הצורך בביטוח כמוצר
2
1.1.2 הביטוח כחוזה
3
1.2 הונאת ביטוח
6
1.3 חובת הגילוי
8

1.3.1 מהי חובת הגילוי
8

1.3.2 מהן ההשלכות לאי קיום חובת הגילוי?
10
1.4 מהם הכלים המשפטיים המצויים בידי חברת הביטוח לצורך התמודדות עם הונאות ביטוח?
12
פרק 2 – שיטת מחקר
14

2.1 משתני מחקר
14

2.2 שיטת מחקר
14

2.3 הליך מחקר
14
פרק 3 – ממצאי המחקר
15

3.1 הצגת הפרשות הנסקרות במסגרת המחקר
15

3.1.1 פסק דין בבית המשפט המחוזי והחלטה בעקבות ערעור במסגרת פרשת מנורה נ’ יובלים ואח’ (פרשה שנדונה בשתי ערכאות משפטיות)
15

3.1.2 פסק הדין במסגרת פרשת הכשרת הישוב חברה לביטוח ואחרים נ’ אלופר מירב ואח’ (פרשה שנדונה בשתי ערכאות משפטיות)
16

3.1.3 פסק הדין במסגרת פרשת כהן נ’ הדר חברה לביטוח
16

3.1.4 פסק הדין במסגרת פרשת חסן חניפס נ’ “סהר” חברה לביטוח בע”מ
17

פסק הדין בפרשת קדם עוזי נ’ הסנה חברה לביטוח בע”מ
17

פסק הדין בפרשת זיו נ’ זמירי
18

פסק הדין בפרשת פיאמנטה נ’ אליהו חברה לביטוח בע”מ והערעור בפרשה לערכאה גבוהה יותר
18

3.2 תוצאות פסקי הדין – האם בית המשפט קיבל או דחה את טענת חברת הביטוח?
20

3.3 ניתוח סטטיסטי של המקרים
22
פרק 4 – דיון ומסקנות
25
סיכום
29
מקורות
30

תקציר
מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגייה אחת מני רבות מתחום הונאות הביטוח, כאשר ההתמקדות הנה בהשפעת הפער במידע על חוזי הביטוח, תוך התמקדות בחובת הגילוי מצד המבוטח. במסגרת זו, עולה השאלה באיזה מידה תנאי הפוליסה מתגברים על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי? בחינת סוגייה זו הנה חיונית, מאחר וקיומה של חובת הגילוי על ידי המבוטח הנה הכרחית לקיום או לאי קיום של חוזה הביטוח על ידי החברה המבטחת.
ענף הביטוח התפתח כמענה לרתיעה האנושית מסיכונים. פוליסת הביטוח אינה מבטלת את קיום הסיכון, אך במידה והסיכון יתממש, חברת הביטוח תשלם כסף למבוטח. בתמורה, המבוטח משלם פרמייה תקופתית והשתתפות עצמית. אחת מהעבירות השכיחות בעולם הנה הונאת ביטוח. מאחר ומדובר בפשע סמוי, קשה לקבוע את היקף התופעה ולהעריך את עלות נזקיה. ישנם כלים משפטיים שמטרתם לסייע לחברות הביטוח להתמודד עם הונאות ביטוח, כולל חוק חוזה הביטוח, לפיו המבטח פטור מחובתו לשלם בפיצויים במידה והמבוטח הפר את חובתו או מסר למבטח עובדות כוזבות. מדובר בכלים משפטיים, כגון הזכות לבטל את פוליסת הביטוח, ביטול החוזה עקב מרמה ועוד. תתכן אף הטלת הוצאות על תובע שתביעתו נגועה בכוונת מרמה או ביטול פסק דין שהתקבל במרמה.
חוק חוזה הביטוח הישראלי מעגן את חובת הגילוי של המבוטח. בהתאם לחוק, חובת הגילוי חלה על המבוטח עם ההצטרפות לביטוח והוא מחוייב למסור לחברת הביטוח את הפרטים הדרושים לצורך הערכת הסיכון. חובת הגילוי מאפשרת לגשר על פערי הידע אודות המבוטח ולחשוף עובדות הנדרשות לחברת הביטוח להערכת הסיכון בביטוחו. סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, חובת הגילוי ואיסור מצג שווא, חלה על המועמד לביטוח בשלב כריתת חוזה ביטוח. אי קיום חובת הגילוי המוטלת על המבוטח, מעניקה לחברת הביטוח תרופות המוגדרות על ידי חוק חוזה הביטוח, כגון ביטול חוזה הביטוח ואף הימנעות מוחלטת או יחסית מתשלום התגמול.
לפיכך, עולה השאלה, באיזה מידה תנאי הפוליסה מתגברים על בעיות של פער במידע? מבחינה אופרציונלית, אנו נבדוק במחקר זה האם פנייה לערכאות משפטיות הנו כלי יעיל בידי חברות הביטוח ככלי להתגברות על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי המוטלת עליו? בכדי לענות על השאלה, נערוך מחקר במסגרתו נסקור באופן אקראי 10 פסקי דין במסגרת תביעות שהוגשו מאז נכנס חוק חוזה הביטוח לתוקף בשנת 1981. במסגרת הפרשה, על חברת הביטוח להיות מעורבת כצד התובע כנגד מבוטח או כצד הנתבע, כאשר הסוגיה הנדונה הנה הפרת חובת הגילוי. מדובר במקרים בהם חברת הביטוח טענה, כי המבוטח לא מימש את חובת הגילוי או שחברת הביטוח טענה למעשה מרמה, תוך הפרה של חובת הגילוי או בעקבות קיום של פער במידע. במסגרת זו, נבחן האם פסק הדין היה לצד חברת הביטוח או לצד המבוטח.