העבודה הוגשה למחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ועומדת בקריטריונים להגשת סמינריון במבנה של מאמר. הציון שקיבלתי הוא 94.  PDF . בהצלחה!
אלצהיימר הינה מחלה נוירו-דגנרטיבית פרוגרסיבית, אשר פוגעת בעיקר באוכלוסייה מבוגרת (מעל גיל 65) והיא מאופיינת בהצטברות (שקיעה) של החלבון עמילואיד ביטא (Aβ) אשר יוצר מבנים שנקראים "פלאקים" (Plaques) במוח ובהיווצרות של "גושי סיבים" (Neurofibrillary tangles, NFTs), כתוצאה מפגיעה בחלבון טאו (TAU). המחלה גורמת לניוון מתמשך ואיטי של תאי עצב במוח שמתאפיין בירידה הדרגתית בתפקודים הקוגניטיביים של החולה.
תאי מיקרוגליה הינם בעלי חשיבות גדולה מאוד בגוף בכלל ובחולים בפרט, זאת מאחר והם מהווים חלק ממערכת החיסון העצמית אשר מגנה על מערכת העצבים המרכזית מפני פתוגנים ופגיעות. מחקרים הראו כי תאי מיקרוגליה, בין היתר, עוטפים פלאקים של Aβ וגורמים להרס שלהם במגוון רחב של דרכים. אקטיבציה של מיקרוגליה אמנם תורמת ב"לחימה" של מערכת החיסון בגורמי הסיכון אשר מובילים להיווצרות מחלת האלצהיימר, אך כתוצאה מאקטיבציה זו מופרשים חומרים אשר גורמים להיווצרות תגובות דלקתיות במוח שגורמות להידרדרות המחלה ובחלק מהמקרים אף להחמרה במצב החולה. על סוגיה זו ארחיב בעבודה, תוך התייחסות למרבית הגורמים הגנטיים והסביבתיים אשר עלולים לתרום להיווצרות אלצהיימר.