עבודת סמינריון בנושא הזכות לפרטיות וזכרונות דיגיטליים

תוכן עניינים:
מבוא
1. פרק ראשון: הזכות לפרטיות בעידן הישן
1.1. מהי פרטיות?
1.2. הזכות לפרטיות טרם התפתחות הטכנולוגיה
2. פרק שני: הזכות לפרטיות בעידן החדש
2.1. הזכות לפרטיות בעידן הדיגיטלי
2.1.1. הפרטיות כשליטה
2.1.2. הפרטיות כגישה
2.1.3. פרטיות הקשרית
2.2. פרדוקס הפרטיות (“The Privacy Paradox”)
2.3. חוק חופש המידע
2.4. האסדרה הכללית להגנה על מידע – GDPR
3. פרק שלישי: הזכות לפרטיות לאחר המוות בעידן הדיגיטלי
3.1. חוק הגנת הפרטיות
3.1.1. הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – איסור פרסום שמו של נפגע), התש”ף–2020
3.1.2. חוק הירושה (תיקון מס’ 12), התשס”ה–2005 – צוואה הדדית ומשותפת
3.2. ‘מוות דיגיטלי’ ברשתות החברתיות
3.2.1. גוגל, פייסבוק, וכל מה שביניהם
3.2.2. הגנה על נכסים דיגיטליים, ושיחות טלפון
3.3. זכויות המת והמשפחה
3.4. המסגרת המשפטית
4. פרק רביעי: מסקנות וסיכום.
ביבליוגרפיה

מבוא:
בעשר שנים האחרונות, אנו עדים לעלייה משמעותית בהתפתחות הטכנולוגית והשימוש בשירותים שזו מציעה. בין אם זה בכל הנוגע לניהול אורח חיינו, ובין בכל הנוגע לאחסון מידע משמעותי ורגיש. התקדמות הטכנולוגיה הובילה להתפתחות עולמות התקשורת והמחשבים, מה שתרם להפיכתו של העולם למעין כפר גלובלי, והגביר במידה משמעותית את הנגישות של הפרט למידע הקיים. העולם הדיגיטלי משנה באופן מהותי את חיינו, חושף אותנו באופן יום יומי לשינויים ולחשיפת מידע חדש.
רשת האינטרנט בנויה ממרחב בלתי מוגבל של מידע וידע, ומציבה אתגר בפני עולם המשפט. אם בעבר, נהגו אנשים לשמור את המסמכים החשובים להם ביותר על גבי מסמכים מודפסים ולתייק אותם בקלסרים – כיום השימוש בדפוס הולך ומתייתר, עם כניסתם של המחשבים המתקדמים, הטלפונים החכמים ויתר אמצעי הטכנולוגיה לחיינו. קידמה, מאפשרת לאדם לנהל את כל נכסיו ואת כל סודותיו באמצעים דיגיטליים, מבלי להזדקק כלל לניירת אשר תופסת מקום רב במרחב הפיזי. (אציין בהערת אגב, כי ניתן לראות זאת כיתרון ענק למשבר האקלים, אשר מביא לשינוי תודעה משמעותי בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית. חברות רבות מפתחות מוצרים המעודדים את הצרכנים ל- ‘Paperless Lifestyle’) מעבר לניהול אורח חיים עסקי, ולאחסון מידע בעל תוכן פיננסי, ייתכן כי סודותיו הכמוסים ביותר של האדם יאוחסן גם הוא באמצעים הדיגיטליים. מידע זה, מעצם טיבו, הוא מידע אשר חשיפתו עלולה לפגוע בפרטיותו של אדם, ומכאן ככזה שראוי להגנה מכוח חוק הגנת הפרטיות. מכך, ניתן להסיק כי אם מידע מסוג זה יזלוג למקומות הלא נכונים, הנ”ל יביא לפגיעה משמעותית באדם – הן בחייו והן במותו.
ההתפתחויות הטכנולוגיות, לרבות התפתחות תחום העיתונות, מאגרי המידע והמחשב, עיצבו את הזכות ועוד ימשיכו רבות לעצב אותה בשנים הבאות. בתחום זה, נראה כי ישנם אלו אשר בוחרים להדגיש כי ההתקדמות הטכנולוגית מחייבת משנה זהירות בשמירה על הזכות לפרטיות, ויש המבקשים לאפשר את הקידמה הטכנולוגית תחילה, גם אם תוך דאגה לפרטיות . ככל שאדם עודנו בחיים, הסוגייה היא סוגייה יחסית פשוטה, מאחר והחוק נותן מענה לכך . אך מה קורה לאחר לכתו של אדם מהעולם? שאלה זו מציבה אתגר לעתידו של המידע ומעלה לדיון מספר סוגיות ומסגרות משפטיות: כגון דיני הירושה ודיני הקניין. יודגש, כי השינויים שהביאה עמה הקידמה הטכנולוגית, מעלים שאלות פרקטיות בתחום המשפטי וכן בתחום המוסרי. שאלות אלו מחייבות מתן מענה ופתרון לסוגיה. פתרון שכזה, טרם הוסדר במלואו כפי שאטען בהמשך. בשלב זה, הדין הישראלי אינו מספק, פתרונות מיטביים לסוגיה. מול רצונם של היורשים לקבל את הנכסים שהשאיר אחריו הנפטר, ביניהם נכסים דיגיטליים, עומדים גם זכותו ורצונו של המת.
בעבודת המחקר הזו, אדגיש ואעמוד על כך שכל פעולה שאנו עושים מייצרת מידע. לרבות נסיעה ברכב שמותקן בו מכשיר ניווט לווייני, או שימוש בטלפון הנייד שיש בו ממד של איכון גאוגרפי . אנשים רבים אינם מודעים לכך שכלל הטכנולוגיות האלו, הנועדו כל אחת למטרה אחרת, לבסוף מתקיימות מעצם איסוף המידע. שימוש בטלפון, גלישה באינטרנט, משלוח מייל – כל שלושת הפעולות הללו מייצרות מידע על התקשורת שלנו עם אחרים, על הקשרים החברתיים, האישיים והמקצועיים שלנו . במקרה דנן, הבעיה העיקרית אליה אתייחס היא כך שלאור חוסר הסדרה רגולטורית מקיפה בנושא, מידע רב מצוי, ועוד מצטבר, על הנפטרים ברחבי הרשת. כמו כן, אבחן את סוגיית זכותם של הנפטרים לפרטיות. מתי המשפט כן מכיר בזכויות המת, מתי הוא אינו מכיר בהן, ומתי ראוי שהמשפט כן יכיר בכאלו.
בפרק א’, אדון באבולוציית הזכות לפרטיות תוך הצגת הגישות השונות לזכות זו. בפרק ב’, אדון באתגרים החדשים הניצבים לזכות לפרטיות לאור ההתקדמות הטכנולוגית, נוסף להתקדמות המשפטית. בפרק ג’ אוסיף להתייחס לאתגרים הניצבים בפני הזכות לפרטיות, לרבות ברחבי הפלטפורמות הדיגיטליות, וזכויות הנפטר. פרק ד’ והאחרון יסכם עבודה זו, אשר בו גם אציג את עמדתי האישית להכרה בזכות לפרטיות, לאחר המוות.