פסיכופתולוגיה, או בשמה השני פסיכולוגיה אבנורמלית, היא ענף מחקרי השייך הן לפסיכולוגיה והן לפסיכיאטריה, ומתמקד בחקר של מצבים נפשיים והתנהגותיים החורגים מהנורמה המקובלת. הפסיכופתולוגיה מעסיקה את האנושות עוד משחר קיומה והמחקר הפסיכופתולוגי כולל בתוכו אלמנטים רבים: החל מזיהוי הגורמים השונים (גנטיים וסביבתיים), דרך תיעוד של תסמינים התנהגויות אופייניות, וכלה בפרוגנוזה ודרכי הטיפול האפשריות. הבנה מעמיקה של הנסיבות לאורן מתפתחות הפרעות אלו הינה חשובה ביותר לכל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש – פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכו'. ההנחה היא שככל שנבין טוב יותר מדוע ואיך מתפתחת הפרעה נפשית, כך תגדל האפשרות להתאים עבורה מענה קליני יעיל.
הפסיכופתולוגיה מבקשת להגדיר מהן התנהגויות הנחשבות ככאלו שאינן נורמליות. מכיוון שנורמות אינן דבר קבוע, והן עשויות להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן, קיימת מורכבות בקביעה לגבי מהן התנהגות אבנורמליות. קושי מורכב זה יצר גישות שונות ומגוונות באשר להפרעות התנהגות, והעבודה תתמקד בגישה המהפכנית ביותר בתחום – התיאוריה הפסיכו-ביזארית.
העבודה מורכבת משלושה חלקים:
החלק הראשון כולל סקירה ספרותית מקיפה בנושא הפרעות אכילה. הסקירה מתרכזת בשלוש הפרעות אכילה – אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית, במסגרתה נסקרים אלמנטים שונים ביחס לכל הפרעה – הגורמים המובילים להתפתחותה, תסמיניה הקליניים, מהלך ההפרעה ואפשרויות הטיפול המוצעות.
החלק השני עוסק בתיאוריות שונות בתחום הפסיכופתולוגיה. בתחילתו של חלק זה מוצגות שתי התיאוריות המרכזיות בתחום עד כה – הפסיכואנליזה והתיאוריה הרפואית, וכן מובא הסבר לגבי בעייתיותן האמפירית של שתי התיאוריות הללו. לאחר מכן מתמקד החלק השני בתיאוריה הפסיכו-ביזארית –תיאורית הבחירה הרציונאלית של ההפרעות הנפשיות. תיאוריה זו פותחה ע"י פרופסור יעקב רופא מאוניברסיטת בר-אילן, ומוכרת כיום בכל רחבי העולם. בחלק זה מובאים עיקרי התיאוריה וכן מוסברים יתרונותיה על פני התיאוריות הקודמות בתחום הפסיכופתולוגיה. כמו כן מוצגים בחלק זה קריטריונים המגדירים מהי התנהגות ביזארית, ולמעשה מהו "שיגעון", על פי התיאוריה החדשה.
בחלק השלישי של העבודה מובאים שני מקרי מבחן. המקרים מתארים הפרעות התנהגות ספציפיות, תוך ניסיון לנתח אותן על פי שלוש התיאוריות שנסקרו בחלק השני.