פסיכולוגיה חברתית

יחידה 1

ABC
AFFECT רגש BEHAVIOR התנהגות
COGNITION קוגניציה

ABC הקורס פסיכולוגיה חברתית עוסק בהשפעה של הזולת על האדם מבחינת
"חקר ההשפעה האמיתית, המשוערת או הדמיונית של הזולת על מחשבותיו, הרגשותיו והתנהגותו של היחיד" – אולפורט.
ההגדרה מדברת על השפעות האחרים אך מתרכזת ביחיד.
נקודות מבט 3 בפסיכולוגיה החברתית יש התייחסות ל
:
נקודת מבט ראשונה – של הפרט.}היחיד{ בודקים איך היחיד בונה או מגבה את העולם שלו, את העמדות שלו שמושפעת בין היתר מהחברה, כמו דעות שהפרט מחזיק בהם, אידיאלים , שיפוטים וייחוסים שמסייעים לפרט לבנות את הדימוי העצמי שלו המושפע מהאינטראקציה החברתית , החל מהינקות }מההורים{.
נקודת מבט שנייה – עוסקת בקשר הבין אישי , כל מה שקשור ביחסים של הפרט עם אדם נוסף.כלומר, תופעות המתרחשות בין אדם לזולתו. למשל: למי אנו נמשכים יותר? מה זו משיכה רומנטית? מהי משיכה בין אנשים.
נקודת מבט שלישית – היא של הקבוצה מנקודת מבט קבוצתית נשאל איך יחסים בתוך קבוצה מתנהלים. איך משפיעות הנורמות על הקבוצה ואיך זה משפיע על היחיד ואיך היחיד משפיע על הקבוצה.
כמו כן, נבדוק מהם היחסים בתוך קבוצה מסויימת ואת התפתחות היחסים בין קבוצות שונות.
תיאוריה
בדיקת סוג הקשר בין התופעות והיכולת לנבא ולהבין מה מתרחש.
התיאוריה היא מערכת של מושגים.הגדרות.טענות שמייצגים השקפה על תופעה מסויימת ע"י הצגת היחסים בין המושגים ,במטרה להסביר ולנבא את התופעה.
בכדי לבדוק אם ניתן להוכיח את התיאוריה יש מס' שלבים :
ניסוח שאלת מחקר – האם יש קשר בין משתנה אחד לשני? רק לנסח בפחות כלליות.
ניסוח השערת המחקר – כאן יש לנסח השערה שהיא קביעה עם כוון מסויים והיא נגזרת משאלת המחקר
,לדוגמא: האם אנשים שמנים הם גם מצחיקים?
היקש אמפירי – ניסוח ההשערה במונחים של כלי המחקר. למשל,ככל שציון של משתנה אחד יהיה גבוה כך גם הציון של המתשנה השני יגבה.
בדיקה והסקת מסקנות – מעבירים את השאלונים בפועל, אוספים את התוצאות, מחשבים ,מתאמים ובודקים אם יש בסיס להשערה שלנו. אם התוצאה הפוכה מההשערה צריך לבדוק את כל הפרמטרים שהופכים מחקר למחקר טוב. )בדיקת הכלים(.
תיאוריה מדעית צריכה לעמוד בקריטריון ההפרכה – היכולת להפריך את התיאוריה. תיאוריה שמנוסחת ב אולי / ייתכן / אם היא תיאוריה שלא יכולה לעמוד בקריטריון ההפרכה.
ואם לא ניתן להפריך את התיאוריה אז היא לא עומדת בקריטריונים.
קבוצת ניסויי – משתנה ניסויי אותו מפעיל החוקר, הינו משתנה בל"ת והוא זה שלדעת החוקר ישפיע על המשתנה התלוי. בדוג': היו 3 קבוצות ניסויי האחת קיבלה מבחן קשה במיוחד השניה קיבלה מבחן קל והשלישית לא קיבלה מבחן כלל.

משתנה מסביר – הוא המשתנה המשפיע אותו חוקר מפעיל את הנחקרים, ההפעלה היא מניפולציה.

משתנה מוסבר – הוא המשתנה המושפע ונקרא גם משתנה תלוי.
משתנה מסביר —) מ. בלתי תלוי משתנה מוסבר —( מ. תלוי

** המסקנה שאפשר להסיק ממחקר ניסויי הינה מסקנה סיבתית , המשתנה הבלתי תלוי , הוא הסיבה והמשתנה התלוי הוא התוצאה .
לעומת זאת במחקר מתאמי אי אפשר להסיק מסקנה סיבתית לכל היותר אפשר לומר שיש קשר סטטיסטי בין המשתנים .

מערכי מחקר

מחקר מתאמי / שדה
מחקר ניסויי / מעבדה

1. לחוקר אין שליטה על המתרחש. הוא אינו מתפעל את המשתנים. אלא רק צופה ומודד.
2. הניסוי מתבצע בסביבה הטבעית.
3. ניתן להסיק על קשר מתאמי,לא מהגרם למה.

תוקף פנימי נמוך.

החוקר מתפעל את המשתנה הבלתי תלוי.)עושה
מניפולציה( החוקר שולט במשתנה הבלתי תלוי ואז הוא מודד את השוני שמתרחש אם מתרחש.
הניסוי מתקיים במעבדה או בתנאי מעבדה.
ניתן להסיק שהקשר הוא סיבתי ושמשתנה מסויים הוא הגורם למשתנה האחר.
.B ל גרם A

תוקף פנימי גבוה.

– במערך מחקר נסויי ניתן להתייחס לשני סוגי קבוצות, קבוצה אחת היא הקבוצה שעליה מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי והיא קבוצת הניסוי, זו שמקבלת את "הטיפול" שהחוקר רוצה.
הקבוצה השנייה היא קבוצת הביקורת ,עליה לא מפעילים שום מניפולציה.) הקבוצה שמקבלת את הפלאסבו(.
תוקף של מערכי מחקר
ישנה הבחנה בין תוקף פנימי לתוקף חיצוני.
תוקף פנימי – מושג הבודק עד כמה אנחנו בטוחים שההבדלים במשתנה התלוי נגרמו ע"י המשתנה הבלתי תלוי. כלומר, עד כמה השתנתה מהירות הקילוף בגלל התגמול.)דוגמא מהכיתה(.
תוקף חיצוני – נוגע ליכולת שלנו להכליל את הממצאים שקיבלנו מהמדגם שלנו לאוכלוסיית המחקר.
כלומר, עד כמה הממצאים שקיבלתי תקפים לא רק במקום בו בדקתי אלא היכולת להכליל בצורה רחבה שניתן להשתמש בה.)על כלל אוכלוסיית המחקר(.

יחידה 2