תקציר
פרסונליזציה פוליטית היא תהליך שבו המשקל הפוליטי של השחקן היחיד בפוליטיקה עולה עם הזמן, ואילו מרכזיותה של הקבוצה (למשל ובעיקר המפלגה ) יורדת. מדובר בתהליך גלובלי שמוביל לכך שהמוסדות הדמוקרטיים של המדינה נחלשים, בעוד שמעמד המנהיג הפרסונלי עולה. תופעה זו רלוונטית גם בתקשורת, כאשר הדגש הוא הוא על המועמד הפרסונלי- בסיקור, בניתוח, בהצגה, העוד שהמפלגות נדחקות על השוליים. חרף העובדה שמדובר בתהליך גלובלי, הפרסונליזציה בישראל היא קיצונית בכל קנה מידה, ולמעשה חריפה יותר משאר המדינות המערביות. תופעה זו מעמידה בסיכון ממשי את הדמוקרטיה הישראלית, ומובילה לפוליטיקה משסעת, מבדלת ופופוליסטית, "פוליטיקה של משחק סכום אפס", בה ניצחון של צד אחד משמע הפסדו המוחלט של הצד השני.
מטרת מחקר זה, אפוא, היא לבחון את תופעת הפרסונליזציה בישראל ואת הגורמים לה. המחקר ישים דגש נרחב על ניתוח והבנה של המושג אידיאולוגיה, לרבות טוטליטריזם, כמסד עליו ניתן להבין ביתר שאת את המושג פרסונליזציה. בנוסף, המחקר ינתח בהרחבה את הסיבות שהופכות דמוקרטיות ללא דמוקרטיות, לרבות תרבות פוליטית, מרכיבים זהותיים אמוציונאליים ועוד. לבסוף, נטען כי לתקשורת, ובמיוחד לרשתות החברתיות, יש השפעה רבה על תופעת הפרסונליזציה, שכן הן מתווכות בצורה ישירה בין המנהיג הפרסונלי לבין נאמניו ובוחריו, ומאפשרות למנהיג לשלוט בדברים שנאמרים, במציאות הסובייקטיבית שלו, למען האינטרסים שלו, ללא פילטרים.
חלק מרכזי של העבודה יוקדש אף לעליית הימין בישראל והקורלציה שלו לפרסונליזציה בישראל. נטען כי תומכי הימין, הן בצד הדתי של הציונות הדתית, והן בצד החילוני, תומכי הליכוד, מוצאים את הממסד הפוליטי הישראלי במילא ככזה אשר זקוק להפיכה ותיקון, קרי, לא סומכים עליו, ולפיכך שאלת הפרסונליזציה מבחינתם (במיוחד אם היא רלוונטית למנהיג, בנימין נתניהו, שמבחינתם מייצג אותם ונלחם עבורם) איננה כה אקוטית ורלוונטית. למעשה, מבחינה נורמטיבית איננה בעייתית כלל. זאת ועוד, שאלת הדמוקרטיה הישראלית- רזה או שמנה, ליברלית או טכנית בעיקרה, אף היא גורמת להקצנת הפרסונליזציה בישראל, שעל פי המחקרים היא בין הגבוהות בעולם המערבי.

ראשי פרקים
מבוא 2
פרק 1: רקע תיאורטי 4
1.1. אידיאולוגיה- מקורות, תכלית ומהות 4
פרק 2: תרבויות לא דמוקרטיות במאה ה-20 ובמאה ה-21- סיבות וסכנות להמשך הדרך. 11
2.1. נסיבות שסייעו להתפתחות תרבויות לא דמוקרטיות במאה העשרים 11
2.2. הבחנה בין המרכיב הפוליטי למרכיב התרבותי 12
2.3. מקומה ותפקידה של הלאומיות 13
2.4. מרכיבים רגשיים ומרכיבים רציונאליים 14
2.5. השתקפויות של אי דמוקרטיה גם בסביבות דמוקרטיות כגון ארה"ב. 15
פרק 3: פרסונליזציה- היווצרותה והמשמעויות הפוטנציאליות 18
3.1. פרסונליזציה מהי? 18
3.2. הפרסונליזציה בישראל 22
3.3. הקשר בין עליית הימין לבין הפרסונליזציה בישראל 25
פרק 4: סיכום ומסקנות 29
ביבליוגרפיה 31