בעבודתנו זו נעסוק ברובדי הלשון בשירת רבי יהודה הלוי. נקדים ונאמר שהשירה היהודית בספרד החלה להתפתח עוד לפני פרק חייו של ריה"ל. כבר חכמי ספרד, רמב"ע רבי יהודה אלחריזי ואחרים, זיהו את תחילת הופעתה של השירה הספרדית בתקופתם של רבי חסדאי אבן שפרוט ורבי שמואל הנגיד. שני אלה היו יהודים מכובדים ועשירים, וסביבם התאספו תלמידי חכמים ואנשים משכילים. רבי חסדאי ורבי שמואל הנגיד תמכו כלכלית באותם חכמים ומשכילים, וכך נוצרה כר פורייה להתפתחות התרבות והשירה (ילין 1975).
הפרק הראשון יעסוק בלשון המקרא בשירת ריה"ל. נציג את המחלוקת בין משוררי ספרד כיצד להשתמש בלשון המקרא, ונדון בדעתו של ריה"ל בנושא זה. בפרק השני נדון במשמעותן של כמה מילים מתוך הלקסיקון המקראי כפי שריה"ל פירשם. בפרק השלישי נשלים את עיסוקנו בלשון המקרא. נבחן כמה סוגים של שיבוצים מתוך המקרא בשירת ריה"ל, וכן נעסוק ברמיזה לעניינים במקרא בשירתו.
בפרק הרביעי נעסוק בלשון המשנה והתלמוד בשירת ריה"ל. תחילה נציג את דעתם של משוררי ספרד וחכמי ספרד ביחס לשימוש בלשון חז"ל. אחר כך נתבונן בכמה פיוטים שנכתבו בלשון זו. ולבסוף נעסוק בשימוש בלשון הארמית בפיוטיו.
בפרק החמישי והאחרון נעסוק בצורות לשון מחודשות, שמקורן כבר בפיוטים הקדומים. נדון על היקפן בפיוטי ריה"ל ועל צורת השימוש בהן. בעבודתנו נעסוק רק ברובדי הלשון העברית שבשירת ריה"ל ולא בערבית שבשיריו. גם לא נעסוק בהרחבת הלשון העברית שבאה בעקבות השפעת הערבית.

תוכן
מבוא 1
פרק ראשון – השימוש בלשון המקרא בשירת ריה"ל 3
גישתו של רבי סעדיה גאון לשימוש בלשון המקרא 3
גישתו של רבי משה אבן עזרא לשימוש בלשון המקרא 3
דיון – מה גישתו של ריה"ל? 4
פרק שני – פרשנותן של מילים במקרא בשירת רבי יהודה הלוי 6
אשישה, גויה 6
חֶלֶך 6
אדדם 7
פרק שלישי – השיבוץ והרמיזה 8
השיבוץ 8
הרמיזה 10
פרק רביעי – לשון המשנה והתלמוד 11
יחסם של משוררי ספרד וחכמי ספרד ללשון חז"ל 11
לשון חז"ל בשירת ריה"ל 11
הלשון הארמית 12
פרק חמישי – צורות לשון מחודשות 13
השימוש באותיות בכל"ם 13
השימוש בכינויים ורמזים 13
סיכום 15
ביבליוגרפיה 16