תוקפנות מילולית בקרב סטודנטים כפונקציה של הבדל מגדרי וסוג השכלה אקדמאית

תקציר העבודה

תקציר
המחקר הנוכחי בוחן את עמדותיהם של סטודנטים מאוניברסיטת בר אילן ביחס לתוקפנות מילולית כפונקציה של הבדל מגדרי וסוג השכלה אקדמאית. השאלה בה עוסק המחקר היא האם הבדל מגדרי וסוג השכלה אקדמאית משפיע על תוקפנות מילולית? במחקר השתתפו 60 סטודנטים, בגילאים 20 עד 30. מתוכם 30 השתייכו לפקולטה למשפטים, ו-30 הנותרים השתייכו לפקולטה למדעי הרוח. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות כאשר כל קבוצה היא פקולטה. מכל פקולטה נדגמו 15 סטודנטים ו-15 סטודנטיות. הדגימה נעשתה על בסיס דגימה מזדמנת. הנחקרים השתתפו במחקר על בסיס התנדבות. לסטודנטים חולקו שאלונים אשר בדקו את רמת החשדנות והתוקפנות המילולית של הסטודנטים, בהסתמך של שני משתנים בלתי תלויים: פקולטה ומגדר (לבדיקת החשדנות והתוקפנות המילולית של הנחקר נלקח חלק מהשאלון של בס ודרקי). בנוסף, בשאלון הופיעו שמונה סיטואציות שונות לבדיקת עמדותיהם של הנחקרים ביחס לאלימות מילולית. נמצא כי סטודנטים למדעי הרוח (בנים ובנות יחד) נוטים להיות מתירנים יותר כלפי אלימות מילולית וחשדניים כלפי סביבתם מסטודנטים למשפטים ( בנים ובנות יחד). ממצא זה ניתן להסביר על-ידי המודל המבני האטרקטיבי של הולנד המבחין בין שני טיפוסים (היוצרים, האומנים – פקולטה לרוח ותקשורת לעומת בעלי היוזמה, ברי יכולת השכנוע, השיווק – פקולטה למשפטים), כאשר כל אחד מהטיפוסים בוחר תחום לימודי על פי תכונותיו האישיות. כמו כן, נמצא כי סטודנטיות נוטות להיות יותר תוקפניות מילולית וחשדניות מסטודנטים משתי הפקולטות. ממצא זה ניתן להסביר בעזרת תהליך החברות והסטריאוטיפ הנשי לעומת הגברי אשר החברה מכתיבה מגיל צעיר לשני המינים.