תקשורת ודעת קהל – סיכום מצויין לבחינה /קורס

שאלה: מהי דעת הקהל?

נושא בעל משמעות ציבורית, אם זה נושא פרטי כלשהו לגביו ניתן לגבש דעה פרטית או מפחית אבל לא דעה של דעת הקהל כולו. זה מיצג סיכום של דעות של כלל הציבור, של חלקים שונים בציבור, כגון: גברים, נשים, ערבים, יהודים וכו'. לדעת קהל יש משמעות ציבורית בניגוד למשמעות פרטית.
דוגמא לדעות בקהל: שחרור גלעד שליט, ניסויים בבעלי חיים.
לא חייב להיות הסכמה בין הציבור בדעות השונות, הסוגיות הן בעלות משמעות ציבורית. דעת קהל זוהי זכות דעות של היחידים בציבור. כל אחד מאיתנו מקבל ערכים למשמעות ציבורית. הערך הוא בעל משמעות מאוד חזקה אשר אנו פועלים לפיה. כגון: "לא תגנוב", שוויון הזדמנויות שפעם הדבר לא היה.
על בסיס מספר ערכים נוצרת אמונה (לא מחייב אמונה דתית) , על בסיס האמונה-יחס או עמדה נוצרת בעקות דעות שלנו כלפי תופעה מסוימת, נטייה מסוימת שהניא מגובשת לגבי עמדה מסוימת.
איך דעה נוצרת:
ערכים——-> עמדה—–> דעה——<- התנהגות

התנהגות הכוונה למעשים, פעולות ממשיות, פשרות להביא דעה לידי ביטוי.
דעות של יחידים בציבור מרכיבים יחד את דעת הקהל.
ישנה סתירה בין "דעה" לקהל" דעת קהל זהו סיכום של דעות שונות של קהל שלהם. כאשר כולם מסכימים על אותו הנושא אין דעת קהל, אנו מחויבים להביע דעות שונות, כשאר כולם חושבים אותו הדבר יש בעיה עם דעת הקהל. דעת קהל מתבטא בהפגנות, סקרים, בחירות וכו'.
התנאים ההכרחיים להיווצרות דעת קהל:
1. הנושא חייב להיות שנוי במחלוקת- דעות שונות, החלטות שונות וכו'. המחלוקת היא תמורת מה לתת, כמה אנו מכנים להתפשר. (החזרת גלעד שליט-אין דעת קהל, הוא חייב לחזור, אך תמורת מה להחזיר אותו בזה יש מחלוקת).
2. הנושא השנוי במחלוקת צריך להיות גם רלוונטי-לציבור או לחלקים מסוימים ממנו. כגון: ניסוי על בעלי חיים. תלוי גם בתקופות רלוונטיות. כגון: נושא המים שאין לנו מספיק מים בדרך כלל יהיה בחורף.
3. חלקים משמעותיים בחברה אמורים להביע את דעתם בנושא-אנשים בעלי כוח והשפעה חברתית. ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, בעלי הון, יכול להיות גם עיתונאים מוכרים. לדעה שלהם יש משמעות עבור כלל החברה, הדעה שלהם משפיע על גיבוש דעה של אזרחים מן השורה.
4. דעת קהל תיווצר סביב נושא שלקהל שלו יש תודעה של הקהל- הקהל צריך להיות מודע להיותו קהל. הקבוצה מודעת שאם הם יתארגנו ויפעלו יש להם יכולת להשפיע על כלל הציבור. הקהל מודע לפוטנציאל שלו להשפיע. רק קהל מודע יכול לפעול, אם לא תהיה להם תודעה הם לא יוכלו לפעול.
5. הדעות זוכות לביטוי ציבורי- הדעות מובאות לידי כלל הציבור, מדובר על אנשים מכל סוג של קהל, גם אנשים שאין להם השפעה, אפשרות של חופש הביטוי, אפשרות ממשית. ניתן להתבטא מול כל הציבור, כגון בטוקבקים, חילוק פליירים, מגוון אפשרויות שלי להתבטא באופן פומבי. אנו חיים במשטר שמאפשר לנו לעלות את הדעות שלנו באופן שאנו רוצים.
כדי שדעת קהל תתקיים כל התנאים חייבים להתקיים!

תרגול: תנאים להיווצרות דעת קהל:
היום הבינלאומי לאישה- כמה פעמים הושמעה בתקשורת פער בין גברים לנשים האם זה הצטמצם ביהודי ישראל לעומת זאת במגזר הערבי הפער הוא גדול הרבה יותר. הפער מגיע עד כדי 40% .
יישום התנאים: האם הפערים הללו הם נושא שינוי במחלוקת? האם המדינה עושה מספיק או לא מספיק? האם האוכלוסייה עושה מספיק? – הפער בין נשים ערביות עובדות לבין גברים ערבים עובדים הוא בעקבות הדת בדרך כלל. חלק מהאוכלוסייה חושבים כי רק הגברים צריכים לעבוד ולעומתם הנשים אין מספיק הזדמנויות שוות ביניהם, הגברים הם המפרנסים העיקריים והנשים יותר עובדות בבית. גם המדינה והחברה לא עושות מספיק על מנת לגשר בין הפערים. כדי להראות שהנושא שנוי במחלוקת יש צורך לתת שני דעות שונות בנושא.
האם הנושא הוא רלוונטי-למה? למי?- הנושא רלוונטי כיוון שיש את נושא הנשים הערביות, אכן יש פערים, המדינה צריכה לדאוג לכך. כמו כן אנו חיים במדינה דמוקרטית שאמורה לעזור בנושא הזה. הנושא רלוונטי לחלק מסוים בציבור, לנשים בכלל, לאנשים שהערכים דמוקרטים חשובים להם. לכן הנושא הזה הוא בהחלט רלוונטי, גם לנשים היהודיות בעקבות פערי השכר.
האם חלקים משמעותיים בחברה ישמיעו את דעתם בנושא? חברי כנסת מדברים על זה, נציגי ארגוני האישה מדברים על זה וכו'.
תודעת הקהל להיותו קהל מתבטא בנושא זה בתנועות פמיניסטיות שנלחמות לזכויות הנשים, ארגונים שפועלים למען גישור פערים, ארגונים לזכויות האדם והאישה. בעלי תודעה שארגונים הם אלו שיכולים להשפיע.
דעות לזכויות ביטוי הציבורי- ניתן להביע את הדעות שלנו באופן פומבי ובאופן חופשי כל הזמן ולא רק ביום האישה הבינ"ל.
*במקרה הזה כל התנאים מתקיימים, לא בכל נושא כל התנאים מתקיימים.

השוואה בין קהל להמון:
המון- אוסף יחידים לא מקושרים, בודדים לא מעורבים, מנותקים מחיי הקהילה, אין ביניהם עניין משותף (מסה-MUSS). דרך כלל אנו הולכים בין ההמון (בד"כ בקניון, בעיר וכו') אלו אנשים שמרכיבים המון.
קהל-מבנה חברתי שמתאסף סביב סוגיה או נושא חברתי מסוים. המבנה הזה לא קבוע ויכול להשתנות מסוגיה לסוגיה. קהל המגלה מעורבות פעילה בנושא או בסוגיה מסוימת. אנו יכולים להיתקל בקהל בהפגנה, בעצרת, תהלוכה. פעולה מסוימת שמכילה הרבה אנשים אשר היא נוצרת סביב נושא מסוים. הקהל יושב תחת סוגיה חברתית והוא לא מבנה קבוע.
4 סוגי קהל: נוצרים תחת התעניינות בנושא או העדר התעניינות השתתפות או חוסר השתתפות.
קהל פעיל- גם מתעניין בנושא וגם משתתף בפעילויות שקשורות בנושא.
קהל סביל-לא מתעניין ולא משתתף.
קהל קשוב-מתעניין, מתמצא בסוגיה אך לא לוקח חלק בפעילות.
קהל מופעל-קהל שלא מתעניין אך משתתף בדרך כלל כדי למלא אחר דרישות.
*רוב האנשים הם קהל סביל.

פרק א:
מאמר יורגן הברמס
מאמר רוברט פאטנם
מאמר נינה אליאסוף

מאמר יורגן הברמס: המרחב הציבורי :
הוא סוציולוג מהמחצית השנייה של המאה ה 20 העולם נחשף לאחד המושגים הגדולים של דעת קהל " המרחב הציבורי".
מהו המרחב הציבורי?
זהו תחום גיאוגרפי או פיזי , גיא או וירטואלי שקיים על עמודי העיתונות, אינטרנט שנוצר בין המערכת המדינית לבין המערכת החברתית.
מדינה-מכלול מערכות בירוקרטיות של מאמצים על מנת לשפר את רווחת המדינה.
בין המרחב המדיני לחברתי יש מרחב שבו אנשים יכולים לדון בעניינים ציבוריים ולבקר את פעילות המדינה והממשל באופן חופשי ולא מאולץ ללא פחד או כפיה בצורה רציונאלית ושיטתית כאשר המרחב הזה הוא זמין ופתוח לכל האזרחים. תוך כדי הדיון הציבורי או הביקורת האזרחים יכולים להביע באופן חופשי את דעותיהם, ללא פחד או חשש מפני המדינה. המרחב הציבורי ייווצר ברגע שכולם יפגשו ביחד במקום ציבורי וידברו על נושאים פוליטיים. שיחות אלו ייצגו את המרחב הציבורי. כיום ניתן לקיים דיונים אלו דרך פורומים, הם יכולים לדון בכל מיני אסטרטגיות כגון מה שקורה בלוב, ביפן. כיצד הממשלות מטפלות בנושא וכו'. חשוב שהשיח במרחב הווירטואלי הזה יהי שיח ציבורי, עניינים שנוגעים לציבור ולא אחרת.,
מאמר זה מתאר לנו את ההיסטוריה של תולדות המרחב הציבורי. יש ערי מדינה אשר מתארים את אירופה של פעם, בעניין זה עדיין לא הייתה מדינה, היינו שייכים לחבר
מסוימת אשר דבר זה לא היה קורה. ישנם החלטה של שליטים ונתינים אשר לנתינים לא היה זכות לומר את דעתם. מצב זה היה עד סוף המאה ה -17 כאשר היה את המהפכה התעשייתית. לאחר מהפכה זו העולם השתנה, נוצר באירופה מעמד חדש, אנשים אשר הצליחו לצבור הון אך הם לא ממעמד האצולה, סוג של בורגנות. ברגע שנוצרת בורגנות היא תובעת מהשלטונות להיות בורגנית והשליטים תופסים מקום משלהם והמדינה מתנהלת ונשלטת ע"י מערכות בירוקרטיות לשם מעמד הציבור כולו ולא רק של השליטים. המערכת המדינית החדשה מהווה תחליף למעמד הקודם ולאט לאט הבורגנים החדשים מבינים שהמדינה לא תמיד פועלת רק למען החברה, יש הרבה שחיתויות ובעצם היא נשלטת על ידי זה. ברגע שנוצרת התודעה הזו אצל המעמד הבורגני כך נוצר מרחב ציבורי, שהעם יכול לתת את דעתו. באותה תקופה כבר ישנה העיתונות, עיתונות מאוד מסיבית, עיתונות מודפסת צומחת ופורחת. העיתונות תופסת עמדות פוליטיות מאוד, גם העורכים וגם העיתונאיים, המשוררים , העיתונות המאוד אקטיבית ותופסת עמדה מאוד פוליטית. כמו כן העיתונות אז הייתה מאוד מסחרית אך הייתה מאוד דעתנית ופוליטית. המרחב הציבורי על גבי העיתונות של תקופת המהפכות הייתה מרחב ציבורי שהמאמר משבח מאוד, זה היה מרחב ציבורי שאנשים היו קוראים עיתונים וכולם היו מדברים על כך. היה שיח ציבורי מאוד חזק בגלל העיתונות.

מה שונה בין מרחב ציבורי שמתקיים בעיר לבין מרחב ציבורי שקורה בעיתון?
לא כל הדעות מיוצגות, יש צנזורה, ניתן לראות את כמות האנשים שמגיעים לעיר, לכיכר, ניתן לאמוד את מספר האנשים.
ברגע שמרחב ציבורי מתקיים באופן פיזי יש אינטראקציה בין האנשים, ברגע שאני מביע דעה ניתן לשמוע ולקבל תגובה במקום. כאשר זה בעיתון אין תגובה ישירה, לוקח קצת זמן עד שמקבלים תגובה, אין אינטראקציה מלאה. לעומת זאת בכיכר העיר ניתן להתכנס כמות מסוימת של אנשים, יש מגבלת מקום, בעיתון ניתן להגיע ליותר אנשים כמותית כיוון שהוא מופץ בכל הארץ. בעיתון אנשים יכולים להזדהות עם דעות אך לא להביע את הדעה שלהם. העיתון חוסם את האינטראקטיביות ולא מאפשר להביע את הדעה שלנו בכל מקום.
בטוקבקים מתקיים מרחב ציבורי כיוון שזהו המדיום החדש וכל אחד יכול להביע את דעותיו בנושא, אך זה לא קורה בצורה מלאה כיוון שלא לכולם יש אינטרנט וכו'.
המרחב הציבורי הוא בירוקראטי יותר מהמרחב הבורגני. יש שני כוחות שפועלים שם:
הכוח הראשון- הוא תקשורת מסחרית- המסחור שלה מוביל לירידה במרכיב הפוליטי בניגוד לעיתונות בתופת המהפכות.
הכוח השני –ארגונים ומפלגות רבות שפועלים במרחב הציבורי.
אין היום ארגון או עמותה פוליטית שא רוצה לגייס את תומכיה כמה שיותר. היום המפלגות והארגונים רוצים ליצור את זה באמצעות יחסי ציבור. הארגונים הפולטים והחברתיים מייצרים קמפיינים גדולים לגבי פעולות מסוימות. הוא רואה בזה הפרעה מאוד רצינית לקיום מרחב ציבורי.
התקשורת לא ממלא את לטענת המאמר את התפקיד שלה כראוי בדמוקרטיות המודרניות בגלל האינטרסים הכלכליים. התקשורת המסחרית וקבוצות האינטרס הם אלו שמפריעות למרחב הציבורי. התקשורת המסחרית היא מפרה את התנאי של המרחב הציבורי מכיוון שהיא מונעת מאינטרסים. התקשורת לא תיתן מקום להבעת הדעות מכיוון שהיא מכוונת לרווחיות היא לא תיתן מקום לקבוצות קטנות מכיוון שהיא תפסיד את הקהל הרחב. היא צריכה לייצג את הרוב וגם להרוויח. ויש גם את סיבת מגמת הבידוריות. כמה שיותר לבדר ולהעסיק את הקהל הרחב בבידור ולגרום להם לנוח מצרות היום.
המרחב הציבורי חשוב לדמוקרטיה: מכיוון שהוא כלי שמאפשר להביע ביקורת כלפי המדינה והממשלה הדיון הציבורי הוא לטובת הכלל ולענייני הציבור. הדיון יכול להביא לגיבוש פתרונות שיכולים לשפר את קיום האזרחים במדינה.
מה הקשר בין המרחב הציבורי לדעת הקהל?
המרחב הציבורי בא לידי ביטוי בדעת הקהל. דעת הקהל מתגבשת כאשר כל אחד מביע את דעותיו באופן חופשי ללא פחד, סך כל הדעות של קבוצות שונות בציבור הם מהוות את דעת הקהל ולכן זהו מקום שבו מתגבשת דעת הקהל.

מאמר רוברט פאטנם:

משחקי כדורת/באולינג לבד: ההון החברתי המדלדל של אמריקה.
הון חברתי- הכוונה של המאמר בנושא זה הוא קשרים בין אנשים, נורמות ואמון הדדי ביניהם שמאפשרים מעורבות, תיאום ושיתוף פעולה למען התועלת ההדדית.
קשרים, נורמות ואמון הדדי-לדוגמא : קהילה, אנשים שמקושרים ביניהם, יש ביניהם פוטנציאל בקשר שלהם, יש היכרות בין האנשים אשר מטרתם היא משותפת. כגון: ועד בית, ועד הורים בבית ספר אשר יש להם אפשרות להתארגן ולפעול ולהיות מעורבים.
הון חברתי חזק מאוד חשוב גם לדמוקרטיה וגם לאזרחים מכיוון שהוא יכול לשפר את איכות החיים של האזרחים על מנת לטפח את הסביבה וכו'. איכות חיים פוליטית בסופו של דבר הון חברתי הוא חזק כיוון שהוא מקל על האזרחים במדינה. הרבה יותר קל כאשר יש קשרים חזקים בין כולם.
המאמר מביא את ההון החברתי מתוך קבוצות באולינג, אנשים שיחקו באולינג בקבוצות. היה ביניהם קשר חברתי. לעומת זאת היום, מה שקורה באמריקה אנשים משחקים באולינג לבד, כל אחד בעד עצמו. זה מתרגם את הרעיון המרכזי של המאמר, ההון המרכזי הוא נעלם, נחלש, הוא מדלדל היום אנשים הם יותר ויותר לבד, בדיוק כמו במשחקי הבאולינג. יש לכך כמה סיבות להידלדלות ההון:
1. הניידות-הניידות של האנשים, שינוי של המקום הוא בתדירות גבוהה. פעם אנשים היו חיים במקום קבוע כל החיים. היום אנשים עוברים מקום כל הזמן, אם זה בשכירות מקום, העברת דירה לארץ אחרת. הניידות לא מאפשרת באופן קבוע ליצור קשרים קבועים לאורך זמן. בגלל שעוברים מקום קשרים לא מחזיקים חזק. שינוי יכול להעצים את התופעה הזו. הקשרים שלנו היום הם לטווח קצר וזה פוגע בהון החברתי.
2. יציאת הנשים לעבודה- על פי המאמר פעם הנשים ישבו בבית ואז נוצרו קשרים בין נשים אחרות שהיו יושבות בבית, לבין הילידים גם. סביבם נוצרו קשרים קבועים. היום נשים שעובדות במשרה מלאה יש לנשים הרבה פחות זמן וכוח להשקיעה במעורבות חברתית. היום לנשים עובדות יש הרבה פחות אנרגיה וזמן להשקיע במעורבות חברתית.
3. שינויים דמוגרפים- הכוונה של המאמר היא לרמת גירושים הרבה יותר גבוהה. יותר משפחות חד הוריות וגם פחות ילדים. הא טוען כי אנשי משפחה נשואים עם ילדים יש להם נטייה להיות יותר מעורבים חברתית, הרבה פעמים זה למען הילדים. ככל שיש יותר משפחות חד הוריות ההון החברתי פוחת.
4. שינויים כלכליים- המאמר טוען כי פעם היו יותר עסקים קטנים, הכול בתוך השכונה. הרבה פעמים זה היה מוקד לפגישה וכך ליצור קשרים חזקים. בעידן שלנו הכול גדול, אין יותר עסקים קטנים אנשים מגיעים לכל קצוות העיר כאשר הם לא מכירים אחד את השני וכך הם יותר מנוכרים. תאגידים שיותר ויותר מוציאים מתוך החיים שלנו את העסקים הקטנים ויחד עם זה הם מפרקים את הקשרים שנוצרו, הם היו מקומות מפגש.
5. שינויים טכנולוגים- הטכנולוגיות החדשות משאירות את האנשים בבית, אנשים פחות יוצאים החוצה, דבר הפוגע במעורבות, הם פחות נפגשים פנים מול פנים, הטכנולוגיה משאירה אותנו בבית, כך הקשרים שלנו הופכים להיות מדוללים יותר ויותר.
המאמר מציע פתרונות איך לחזק ואיך להשאיר את ההון החברתי החזק. (עמ 29 במדריך הלמידה).
חשיבות ההון החברתי תורמת לאדם ולחברה, המרחב הציבורי יותר חזק, זה קשור לדעת קהל, דעת קהל מגובשת יותר. כאשר יש בחברה דעת חברתי חזק יש יותר קהל, הון החברתי הופך את האזרחים לציבור פעיל יותר ככל שההון החברתי יותר חזק הוא הופך להיות פעיל וחברתי יותר. ההמון הוא מנוכר יותר, להמון אין דעות לגבי סוגיות חברתיות ופוליטיות. דעת קהל חשובה יותר, האזרחים חושבים על מה מתרחש. כאשר ההון החברתי מדרדר ההמון הופך להיות מנוכר ובודד יותר. כשיש הון חזק הציבור הוא אקטיבי יותר ויש יותר סיכוי לדעת קהל חזק יותר.
מאמר נינה אליאסוף: התכווצותו המסורתית של מעגל האכפתיות.

המאמר מתאר מחקר אמפירי שבמהלכו היא בדקה קבוצות חברתיות שונות בארה"ב במטרה לבדוק את מידת המעורבות הפוליטית של הקבוצות האלו. עד כמה חברי הקבוצות דנים בינם לבין עצמם בנושאים הפולטים. השיטה שהיא השתמשה בעזרת תצפית וראיונות. היא נכחה בדעות שלהם וראינה אותם באופן אישי על מה שנידון בקבוצה. אלו הם שיטות איכותיות. בראיונות עם החוקרת אמרו בד"כ שבתוך הקבוצה הם לא נוטים לדסקס על הנושאים הפוליטיים הגדולים. מסתפקים בנושאים שיותר קרובים לבית וזה נבע מכך בתחושת חוסר ביטחון לגבי הנושאים הפוליטיים, הם מרגישים שלשיחות האלו לא יכולה להיות שום השפעה בנושא זה ולכן חבל לדבר על כך. אנשים שהם מאורגנים ובעלי מודעות בקבוצות כאלו אנשים נמנעים לדון בנושאים אלו. לתמונה הפסימית הזו קוראת החוקרת " התאיידות פוליטית" כלומר, זה לא רק הידרדרות של מעורבות פוליטית אלא מקרה גרוע יותר, יש בינינו קשרים ואנו לא מדברים על דברים פוליטיים. היא טוענת שגם כשיש הון חברתי וקשרים בין אנשים הם נמנעים מדיונים בנושאים הפוליטיים. כתוצאה מכך אנשים פחות מתמצאים בנושאים פוליטיים בסיסיים, לא מנהלים שיחות פוליטיות רחבות, מרגישים חוסר אונים וחוסר יכולת להשפיע.
• ההבדל בין שני החוקרים הוא בפסימיות.

שיחה פוליטית- התאיידות פוליטית הכוונה שלה שאנשים מנהלים פחות שיחות פוליטיות
שיחה פוליטית היא לא בהכרח שיחה בנושא פוליטי אלא היא שיחה שיכולה לעסוק בכל נושא שהוא אך לתת לו משמעות פוליטית.
משמעות של שיחה פוליטית עבור האנשים:
לשיחה פוליטית יש משמעות ציבורית, היא בדרך כלל מכילה או מתייחסת להשלכות כלליות חברתיות. היא מאפשרת דיון וויכוח. היא מדגישה את טובת הכלל, סטנדרטים חברתיים, ענייני הזכויות, צדק, מטרות ציבוריות, מטרות הכלל וכו'. אלו הסיבות שבגללן שיחה פוליטית כל כך חשובה. שיחה פוליטית מתקשרת גם למרחב ציבורי וגם לדעת הקהל.
שיחה פוליטית לא חייבת להתרחש בנסיבות כבדות, היא לא חייבת להתרחש במרחב ציבורי, לא בכובד ראש אלא שיחה פוליטית יכולה להתפתח ולהתקיים במרחב ציבורי חברותי.
מרחב ציבורי חברותי- שיחות פוליטיות יכולות להתפתח גם מסיבות חברתיות דבר היכול להועיל יותר מהחוקר הראשון. שיחות פוליטיות יכולות להתקיים בכל מקום שבו מתאספת מגוון של אנשים שבו יש פעילות חברותית אשר ממנו תתפתח שיחה פוליטית. שיחה פוליטית יכולה להתפתח גם מסיבות מאוד פשוטות ממקומות מאוד לא קשורים ולא חייב לקום פרלמנט בשביל זה, זה יכול לקרות בבית קפה עם כמה חברים, או במסיבות ביתיות וכו'. חייב להיות היבט או משמעות פוליטית בשיחה שהתחילה במשהו אחר לגמרי.
החשיבות של שיחה פוליטית בדמוקרטיה- אם אנשים ינהלו שיחות פוליטיות זה יגרום לנו להביע דעות, ביקורת כנגד השלטון, מרחב ציבורי חברותי זה יותר פורום, ככל שיהיו יותר פורומים על כך תהיה דמוקרטיה. אדם שחי בחברה מסוימת לא משנה באיזה סיבות חברתיות אני אהיה או באיזה פורום אני אהיה אני אוכל להביע את דעותיי בחופשיות.

לסיכום:
כל אחד מהמאמרים מציע את המושגים שלו וכל אחד מקשר אותם גם לדמוקרטיה וגם לתקשורת.
5 תנאים להיווצרות דעת קהל- מרחב ציבור של הברמס