תקשורת טכנולוגיה חברה תרבות:
יחידה 1 : טכנולוגיה תקשורת וארגון חברתי:

נושאים: שלבי התפתחות היסטורית
התפתחות של טכנולוגיה תקשורת
היחידה מציינת 3 שלבים של התפתחות חברתית כאשר כל שלב מוגדר דרך המושג – "דפוס ארגון".

1.דפוס הארגון הטרום תעשייתי- שלב זה מתחיל לפני כעשרת אלפים שנה, ונמשך בערך עד המאה ה-18, דפוס זה כולל בתוכו את המעבר לחברה שמאופיינת בחיי קבע ובהפקה של משאבים מהטבע (חקלאות,דייג,גידול בעלי חיים). המעבר מהדפוס של האדם הקדמון שנדד אחרי העדרים לדפוס שליחי קבע שהשתקע במקום אחד.
הדפוס הזה מאופיין בכלכלה חקלאית וע"פ חוקר בשם אלבין טופלר דפוס זה מהווה "הגל הראשון". טופלר טוען, שההיסטוריה מתקדמת בגלים כאשר כל גל מאופיין בהתפתחויות טכנולוגיות מסוימות ושינויים טכנולוגיים.
חוקר נוסף בשם בל מגדיר מושג שנקרא ׳עיקרון צירי׳- כאשר הכוונה לרעיון המרכזי שמאפיין את התקופה ושעליו מתבססות המערכות החברתיות השונות (כלכלה,חינוך וכו). השלב הזה מאופיין בעיקרון צירי של מסורתיות וחוסר במשאבים, כך שבדפוס הזה האדם נתון במשחק נגד הטבע כלומר בניסיון לקיים את עצמו דרך הפקת משאבים מהטבע.

2.דפוס הארגון התעשייתי- דפוס זה החל במאה ה-18 על רקע ההמצאות והשכלולים בתחום של הפקה/ יצור אנרגיה (חשמל, קיטור, פס היצור). בדפוס הארגון התעשייתי כל אופן היצור של מוצרים שונים משתנה ונעשה בצורה המונית ואחידה (תעשייתי והמוני). בנוסף לכך ישנו מעבר מחברה מסורתית וחקלאית לחברה שהיא חילונית ומתועשת. לצד שינוי זה חלו שינויים נוספים כגון: אורבניזציה (מעבר מהכפר לערים הגדולות), עיור, חילוניות, הפרדת הון מעבודה (בשלב הזה מתפתחת העבודה בשכר ומתחילה להיווצר הפרדה בין השכירים הפועלים לבעלי ההון), שינויים נוספים זה המעבר למשפחה גרעינית (מחמולה למשפחה קטנה), שעות הפעילות התרחבו לשעות הלילה בגלל האפשרות של תאורה. שינוי נוסף מדבר על התמחות משום שאנשים החלו להתמחות בתחומים מסוימים ולרכוש השכלה. השינוי האחרון זה מרכזו ומקסימיזציה (רוב האנשים מרוכזים בערים בגדולות, רוב ההון מרוכז בידי מספר קטן של אנשים שהניסיון של אמצעי התקשורת הוא לפנות למקסימום קהל בשביל מקסימום רווח.)
הדפוס הזה מהווה את "הגל השני" על פי טופלר. הטלוויזיה מתקשרת לדפוס זה.
בשלב הזה עיקרון הצירי הוא עקרון של גידול כלכלי שמושפע מהתפתחויות טכנולוגיות.
ניתן לאפיין את השלב הזה דרך האינטראקציה של האדם מול המכונה.

3. דפוס הארגון הפוסט תעשייתי- דפוס זה החל במחצית השנייה של המאה ה-20, קצת אחרי מלחה״ע השנייה והוא מאפיין את המדינות המערביות: ארה"ב, קנדה, סין, יפן, קוריאה, מדינות אירופה וגם חלק מישראל.
דפוס זה מאופיין בערכים של יעילות, ובטכנולוגיות מתקדמות שעוסקות בהעברה, יצירה ואכסון של מידע. בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית שהביאה לגידול בהכנסות בחברה נוצרה חברת שפע שמאופיינת בעליה ברמת החיים של האזרחים, בזמנם הפנוי- מה שמביא לכך שהאזרחים מתחילים לצרוך יותר מוצרים ושירותים מבעבר ומתפתחת ׳תעשיית שירותים׳ שעוסקת בתחומים כמו בריאות, תיירות, השכלה, תרבות וכדומה.
הדפוס הזה מסמן את המעבר מכלכלה של ייצור שמאפיינת את הדפוס הקודם, לכלכלת שירותים, מה שמביא לכך שהאינטראקציה המרכזית בדפוס הזה היא בין אדם לאדם.

העיקרון הצירי בשלב הזה הוא עיקרון של מידע וידע תיאורטי שמאפשר לגבש תיאוריות בתחומים שונים ולחיות על פיהם.
בנוסף, דפוס זה גם מעביר את החברה מהריכוזיות שאפיינה את השלב הקודם למצב של פלורליזם. בתחום התקשורת התהליך הזה נקרא "דה מאסיפיקציה" = התפרקות/ התפזרות של הקהל לאמצעי וערוצי תקשורת שונים. (לדוגמא: בישראל, זה בא לידי ביטוי במעבר מערוץ 1 הערוץ היחיד למצב בו יש ריבוי ערוצים וריבוי קהלים, והקהל מתפזר בין כל הערוצים- הגל השלישי) תהליך זה של הדה מאסיפיקציה מתבטא במעבר משידור רחב (להמונים) לשידור צר (מגוון רחב בו כל אחד בוחר את המתאים לו) – narrow casting broadcasting. הגל השלישי ע"פ טופלר.

שלבים בהתפתחויות טכנולוגיות של תקשורת:
דיבור–> כתב –> דפוס –> טלקומוניקציה–>תקשורת מחשבים דיגיטלית.
א. דיבור- הדיבור נחשב אמצעי התקשורת הראשון. זוהי תקשורת אוראלית שמתקיימת פנים אל פנים כאשר פעולת הדיבור מורכבת מסימנים שמיעתיים ובנוסף לכך הוא מהווה תנועה בזמן. כלומר, הדיבור נעלם מיד אחרי שהוא מופיע, וככזה הדיבור לא מאפשר לתעד לשמר מידע בצורה טובה ומדויקת מה שנותן הרבה מקום וחשיבות לזקני השבט שהחברה מתבססת על הזיכרון שלהם והידע שלהם שעובר מדור לדור. הדיבור הוא פעולה אינטראקטיבית ולכן החברה שבה הדיבור הוא המדיום העיקרי היא חברה סולידרית יותר.
מאפיין נוסף של הדיבור הוא שרוב הידע שמועבר באמצעות הדיבור הוא ידע יומיומי קונקרטי ויישומי, הקהל/ החברה הם הומוגניים והידע הוא ידע הומאוסטטי (ידע שממוקד ב׳כאן ועכשיו׳).
הדיבור גם די מוגבל מבחינת הזמן והמרחב, הדיבור זה לא טכנולוגיית תקשורת (לא לבחור בו כטכנולוגיית תקשורת).

ב. כתב- מופיע לראשונה בסביבות 1500 לפנה״ס ומקובל לייחס אותו לפיניקים. הכתב בעצם מאפיין את סוף התהליך של המעבר מסימנים איקונים לסימנים שרירותיים, כלומר בעבר האדם עשה שימוש בסימנים איקונים (דומים פיזית למה שהם מסמנים) עם הזמן הכתב התפתח והפך להיות מבוסס על סימנים חזותיים ושרירותיים כלומר כאלה שלא דומים פיזית למה שהם מסמנים.
לכתב כמדיום היו מספר השלכות:
א. הכתב מאפשר לתעד ולשמר ידע בצורה טובה יותר מבעבר.
ב. הכתב מאפשר לשלוט טוב יותר בזמן ובמרחב בהשוואה לעבר. מסרים בכתב ניתן להעביר גם הלאה בניגוד לדיבור.
ג. פעולת הקריאה והכתיבה הן פעולות אינדיבידואליות ולכן הכתב נחשב כמדיום שהפך את החברה לפחות סולידרית ויותר אינדיבידואלית.
ד. הכתב מאפשר ליצור מידע חדש שהוא יותר מופשט ותיאורטי.
ה. לדעת חוקר בשם אונג, הכתב גרם לירידה במעמד של זקני השבט בגלל שהחברה כבר לא תלויה בזיכרון שלהם לשימור הידע ולדעתו הכתב מעביר את החברה מחברה אוראלית לחברה כירוגרפית.

ג. דפוס – הדפוס מופיע במחצית השנייה של המאה ה-15, ומי שממציא את הדפוס זה גוטנברג והוא מחולל השפעות מאוד משמעותיות על החברה המערבית. השלכות חברתיות:
א. עד להופעת הדפוס היה לכנסיה הקתולית מונופול על מערכות הידע והחינוך בחברה. המצאת הדפוס אפשרה גם לגורמים אחרים ליצור ידע מחוץ להשגחה של הכנסייה ובעקבות כך מקובל להתייחס לדפוס כ- "טכנולוגיה של שחרור".
ב. השפעה נוספת של הדפוס הייתה בכך שהוא גרם להתרחבות ההשכלה באירופה ויותר אנשים למדו קרוא וכתוב ונפתחו יותר אוניברסיטאות.
ג. הדפוס מאפשר להפיץ מידע בצורה אחידה, מדויקת ולקהל רחב. הוא נחשב לאחד הגורמים החשובים בהתפתחות של מדינת הלאום.
ד. הדפוס אפשר את ההתפתחות של המדע המודרני וזאת בגלל שהוא מאפשר לתעד מידע בצורה טובה, להפיצו ולייצר מידע חדש על בסיס הקיים.
ה. הדפוס אפשר את העלייה של תנועת הרפורמציה בנצרות, זאת בעקבות הפצת הרעיונות של מרטין לותר קינג. כומר שפעל נגד השחיתות בכנסיות פרוטסטנטיות
ו. הדפוס מאפשר להוציא ספרים במגוון רחב של נושאים, סגנונות ומביא להיווצרותו של ׳מרחב ציבורי חדש׳ שבתוכו ניתן להביע דעות שונות, לשכנע אחרים ולקיים דיון פוליטי דמוקרטי.
ז. הדפוס אפשר את היווצרות של כל מה שקשור לזכויות יוצרים.
ה. הדפוס מאפשר את היווצרות של השפה הלאומית בגלל שהוא מייצר אחידות בשפה על פני מרחב גדול כך שהדיאלקטים (ניבים) השונים הולכים ונעלמים.

ד. טלקומוניקציה- הטלקומוניקציה מתחילה במאה ה-19 עם הופעת הטלגרף שאפשר העברה מהירה ואחידה של מידע על פני מרחקים גדולים. מה שאפשר לאימפריות באותה תקופה (בריטניה, צרפת) לשלוט טוב יותר בארצות הכבושות שלהן (קולניות).
– הרדיו ממוצא ב1901, ובתחילת דרכו הרדיו משמש למטרות צבאיות ולאחר מכן גם לשימושים אזרחיים ומסחריים, בשנות ה 20 וה30 הרדיו הופך להיות אמצעי תקשורת מרכזי שמספר מידע, בידור, ואפילו תעמולה פוליטית. ניתן לומר שהרדיו יוצר: דפוסים של האחדה- כלומר אותם תכנים נחשפים לקהל גדול. ומרכוז- באותה תקופה הרדיו נשלט על ידי מספר קטן של רשתות שמייצרות תכנים ומפיצות אותם לקהל הגדול. בשנות ה40 הרדיו נחלש מעט בגלל הופעת הטלוויזיה ובשנות ה-60 הרדיו ׳חוזר לבמה׳ בעיקר בגלל שידורים פוליטיים.
– טלוויזיה מופיעה בשנות ה-40, כבר מתחילת הדרך היא משמשת בעיקר למטרות בידור ולמטרות רווח(מסחר). הטלוויזיה נשלטת על ידי גורמים פרטיים ומאוחר יותר (שנות ה60) החלו גם השידורים החיים בטלוויזיה, העימותים הפוליטיים, ובשנת 1962, מתחיל גם הנושא של שידורים בלוויין מה שמאפשר לקלוט שידורים מכל העולם.
שתי נקודות ציון חשובות באשר לטלוויזיה :
• ב1960 שודר העימות הטלוויזיוני הראשון בין קנדי לניקסון.
• ב1969 שודרה הנחיתה על הירח.

ההשפעה (השלכות חברתיות) של התקשורת המשודרת מתבטאת במספר נקודות:
1. התקשורת המשודרת מאפשר שליטה טובה יותר מבעבר במרחב.
2. הפצת המידע הופכת להיות מיידית.
3. מעבר לכך, בעיקר הטלוויזיה מכילה בתוכה את המאפיינים של דפוס הארגון התעשייתי ושל הגל השני על פי טופלר.
ההקבלה הזו בין הטלקומוניקציה לגל השני מקבלת ביטוי במספר מאפיינים:
א. מרכוז – גם הגל השני וגם הטלוויזיה מאופיינים בשליטה ריכוזית של מספר קטן של בעלים על התקשורת-זה קורה בעיקר בגלל שאותם בעלי הון, הם אלה שמסוגלים לעמוד בעלויות של השידור בטלוויזיה.
ב. סטנדרטיזציה – אותן תוכניות משודרות לכולם (לקהל מאוד גדול).
ג. סינכרוניזציה – הקהל הגדול צופה באותם תכנים בו זמנית.
ד. מקסימיזציה – מושג שמבטא את הרצון של הטלוויזיה להגיע לכמה שיותר קהל ומקסימום רווחים.
לסיכום, אנחנו רואים שהטלקומוניקציה ובפרט הטלוויזיה יצרה מצב של broadcasting (שידור רחב) כך שניתן לדבר בעקבות זה על היווצרותו של מרחב ציבורי חדש שבו הקהל נחשף להרבה מידע ולדעות שונות באופן שאמור לשפר את הדמוקרטיה, אבל לצד זאת, הטלוויזיה גם שופעת תכנים רדודים ויוצרת לעיתים קרובות קהל פאסיבי.

ה. תקשורת דיגיטלית- שלב הזה מתחיל ב1948, כאשר מתמטיקאי ממציא תחום ידע חדש שנקרא תורת המידע כאשר התחום הזה מבוסס על רעיון שניתן לקודד ולכמת את כל סוגי המידע באופן דומה מה שהביא לאחר מכן לאפשרות לבנות וליצור את המאגרים הדיגיטליים שעליהם מבוסס המחשב. למעשה מדובר על המעבר ממידע אנלוגי לדיגיטלי, מה שמביא לאפשרות ליצור, להפיץ ולאכסן מידע בקנה מידה חסר תקדים, מה שבין היתר מוביל לתחושה של הצפה במידע אצל האדם.
משנות ה-50 ובעיקר משנות ה-90, החברה עוברת לעידן דיגיטאלי שבו ניתן לשלב בין אמצעי תקשורת שונים על בסיס העובדה "שהם מדברים באותה שפה"- התופעה הזו נקראת "התלכדות" = מצב בו כל אמצעי התקשורת יכולים להשתלב בתוך האינטרנט. הופך להיות היפר ידע כלומר מדיום שמכיל בתוכו את כל סוגי התקשורת תוך אפשרות לקשר ביניהם. מאפיינת את הגל השלישי ודפוס הארגון הפוסט תעשייתי.
לתופעת ההתלכדות יש שלושה היבטים:
1.התלכדות טכנולוגית- מצב שבו רשת האינטרנט היא גלובאלית ומאפשרת להתחבר אליה עם מגוון גדול של מכשירי קצה. האינטרנט = התלכדות
2. התלכדות תרבותית- הכוונה לכך שבתוך באינטרנט נוצרת התלכדות של תכנים. האינטרנט מאפשר לקבל ולצרוך תכנים שונים בתוכו, כגון תכני טלוויזיה, סרטים, מוזיקה, תמונות וכדומה.
3. התלכדות ארגונית- מדובר על שינויים שחלו בשוק התקשורת, העיקרי שבהם הוא שכיום קיימים ארגוני תקשורת שמספקים לקהל מגוון של שירותים. לדוגמא הוט שמספקים גם טלפון גם אינטרנט ושידורי טלוויזיה. כאשר התהליך הזה תורם להיווצרותם של תאגידי תקשורת.

לסיום נושא ההתפתחות הטכנולוגית של אמצעי התקשורת ,יחידה ראשונה מעלה 2 מושגים:
1.Killer application (יישום קטלני) – הכוונה לאותו שימוש חדש שהטכנולוגיה מאפשרת ושהוא זה שיוצר ומאפשר את ההצלחה שלה. כך למשל הקילר אפליקיישן היה האפשרות לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני ומאוחר יותר האפשרות של חיפוש מידע. השאלה שקילר אפליקיישן מעלה זה מה יש באותו מדיום שמאפשר את ההצלחה שלו.
2. המעבר ממדיה ישנים לחדשים- המושג הזה מבטא תהליך שמתחיל משלב הרעיון של מוצר חדש, כאשר הרעיון מכיל בתוכו ידע ויכולת טכנולוגית, לאחר מכן יוצרים את האבטיפוס של המוצר החדש ובשלב הבא מתאימים אותו לצרכים החברתיים ושלב זה קובע אם המוצר יצליח ויופץ בקנה מידה גדול או שלא.

6 הטיות התקשורת של איניס:
הטיית זמן – היכולת של המדיום לשמר מידע ולהעבירו מדור לדור
הטיית מרחב – נובעת מהיכולת של המדיום להעביר מידע על פני מרחקים גדולים.
הטיה חושית – נובעת מהתייחסות המדיום לחוש מסוים שאליו הוא פונה.
הטיה חברתית – נובעת מהאופן שבו המדיום מעצב את היחסים החברתיים בחברה.
הטיה פוליטית – קשורה ליחסי הכוח שהמדיום מאפשר בחברה.
הטיה אפיסטמולוגית – הטיה שמתבטאת בתפיסת המציאות שנובעת מהמדיום ומאופן הצריכה שלו (איך אתה תופס את המציאות).
יישום ההטיות של איניס על אמצעי התקשורת:
הדיבור:
1. הטיית זמן- לדיבור אין הטיית זמן מכיוון שהוא מתרחש בהווה ולא נשמר או מתועד לאורך זמן.
2. הטיית מרחב- לדיבור אין הטיית מרחב מכיוון שהוא מתנהל במרחב מאוד קטן ומצומצם.
3. הטיה חושית- קיים איזון מכיוון שהדיבור פונה לכמה חושים ובעיקר פונה לחוש השמיעה.
4. הטיה חברתית- מתבטא בחברה שהיא סולידרית, הדיבור מחייב הדדיות.
5. הטיה פוליטית- לא קיימת.
6. הטיה אפיסטמולוגית- מדובר בתפיסת עולם ומציאות יותר אסוציאטיבית בגלל אופיו של הדיבור ופחות רציונאלי.

כתב ודפוס:
1. הטיית זמן- הכתב והדפוס משפרים את השליטה בזמן, בגלל שהם מאפשרים לתיעוד ושימור מידע והעברתו מדור לדור (הדפוס יותר מהכתב)
2. הטיית מרחב- הכתב והדפוס משפרים את השליטה במרחב, מכיוון שהם מאפשרים להפיץ מסרים למרחקים גדולים (דפוס יותר מהכתב)
3. הטיה חושית- ההטיה החושית של הכתב והדפוס בא לידי ביטוי בפניה החושית שלהם לחוש הראיה בלבד.
4. הטיה חברתית- הכתב ובעיקר הדפוס יצרו חברה יותר אינדיבידואלית בגלל חווית הקריאה והכתיבה שהם אישיות יותר.
5. הטיה פוליטית- הכתב והדפוס יצרו הפרדה בין אלה שיודעים קרוא וכתוב (מבוגרים, משכילים) לבין אלה שלא (ילדים, אנאלפביתים) ולכן הכוח נמצא אצל קבוצה מאוד מוגבלת.
6. הטיה אפיסטמולוגית- הכתב והדפוס יוצרים תפיסת מציאות של התקדמות ליניאריות יעילות רציונאלית.

טלקומוניקציה – רדיו וטלוויזיה:
1. הטיית זמן- לא מאופיין בהטיית זמן מכיוון שהמסרים לא נשמרים לאורך זמן.
2. הטיית מרחב- הטלקומוניקציה יוצרת הטיית מרחב בגלל היכולת שלה להפיץ מידע למרחקים גדולים במקביל.
3. הטיה חושית- הרדיו פונה לחוש השמיעה בלבד ולכן מכיל הטיה חושית, לעומת זאת הטלוויזיה מאוזנת יותר משום שפונה גם לחוש השמיעה וגם לחוש הראיה.
4. הטיה חברתית- הטלקומוניקציה (בעיקר הטלוויזיה) יוצרים חוויה חברתית של שיתוף וסולידריות וכאילו משמשים כמדורת שבט עבור החברה.
5.הטיה פוליטית- הטלקומוניקציה דיי מבטלת את יחסי הכוח בחברה משום שכל אחד יכול לצרוך אותה ללא מיומנות מיוחדת.
6. הטיה אפיסטמולוגית- הטלוויזיה התחילה את המצב שבו תפיסת המציאות של האדם מושפעת מהתכנים – דימויים שמועברים אליו (הבניית המציאות).

טלקומוניקציה – התקשורת הדיגיטלית:
1. הטיית זמן- תקשורת דיגיטלית מכילה הטיית זמן בשל היכולת לשמר מידע, להיכנס לארכיונים וכו
2. הטיית מרחב- הטיית מרחב קיימת בתקשורת הדיגיטלית בגלל האפשרות להעביר מידע בזמן מאוד קצר לכל מקום בעולם.
3. הטיה חושית- בתק' דיגיטלית יש איזון בגלל השימוש שהיא מאפשרת במספר חושים (לשמוע לדבר לראות)
4. הטיה חברתית- מצד אחד הגלישה באינטרנט היא אינדיבידואלית ומצד שני היא מאפשרת לאדם להתחבר להרבה מאוד אנשים אלמלא האינטרנט הוא לעולם לא היה מגיע אליהם. השאלה שעולה היא – האם מדובר בחיבור חברתי אמיתי או שמדובר באשליה.
5. הטיה פוליטית- תקשורת דיגיטלית נותנת עדיפות לצעירים שמשתלטים בקלות על החידושים בתחום מאשר מבוגרים שנותרים מאחור.
6. הטיה אפיסטמולוגית- ריבוי המידע והדימויים באינטרנט מביא לכך שהיכולת של האדם להבחין בין המציאות האמיתית לבין המציאות הווירטואלית הולכת ופוחתת.

מאמר: ג'ון קארי/ התבגרות האינטרנט:
המאמר הזה מציג מגמות שונות בהתפתחות של האינטרנט בעיקר תוך התמקדות בשנים הראשונות לפריצתו לקהל הרחב (1997 כתיבת המאמר). ג'ון קארי לא אומר אינטרנט טוב או רע.
ראשית האינטרנט:
1. התפתחות האינטרנט והקמתו היא בשנות ה-60, על רקע המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות ובעיקר על רקע תחושת ההלם וההפתעה של האמריקאים בעקבות הצלחת ברית המועצות להגיע לחלל לפני ארה"ב. האינטרנט מוקם כאופציה להעברת תקשורת בין מחשבי משרד ההגנה האמריקאי וזה מפחד הפצצה אפשרית בזמן המלחמה הקרה שיכולה להיות ממוקדת במרכזי מידע ויכולה לשתק את מערכת הביטחון האמריקאית. בעקבות כך חלה מהפיכה בחברה ובתפיסה האמריקאית בכל מה שקשור לחינוך ולפתוח ידע והאינטרנט מוקם בתקופה הזו (שנות 50-60) כרשת מידע של הצבא ובשלב הזה האינטרנט נקרא 'ארפא-נט'.

2. בשנות ה-70 הטכנולוגיה והשירות משתפרים כתוצאה מחיבורם לרשת של מוסדות מחקר שונים ואוניברסיטאות. בשנים הללו מופיעה אפשרות לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני, ועידה ממוחשבת וה"ארפנט" בכך הופך לכלי מחקר, תקשורת – נהיה אקדמאי. לאחר מכן, יוצא מגבולות ארה"ב.

3. בשנות ה-80 נוצר פיצול בין הרשת הצבאית לאזרחית, יש חלוקה בין גוף צבאי לאזרחי. בשנת 1991 הגוף האזרחי, מתרחב ונהיה מאוד מרכזי באוניברסיטאות ומתגלגל לעולם העסקים. מכאן מתחיל חיבור מסחרי לאינטרנט ומפתחים תוכנות שמקלות על ההתמצאות באינטרנט- המארג הכלל עולמי (WWW).

4. שנות ה-90 (התקופה הדומיננטית- 93-97), השם הופך מ"ארפנט" ל"אינטרנט", וכאן מתחיל תהליך ההתבגרות (אמצעי מתקדם, אך זהות לא ברורה). ב93 מופיע הדפדפן הראשון שנקרא 'מוזאייק' ובעקבותיו האינטרנט הופך למדיום כלל עולמי ובשימוש ביתי כאשר מגמת ההתפשטות שלו היא מאוד מהירה, בעיקר בקרב צעירים.
הופעת האינטרנט בצורתו הנוכחית (מאז93) יוצרת איום על אמצעי התקשורת הוותיקים, בעיקר על העיתונות, עם הזמן מופיעים באינטרנט תחומי תוכן שונים של העברת מידע חדשותי, בידור, ספורט ובמקביל מופיעה אפשרות של קיבוץ תכנים באינטרנט, כלומר האפשרות ליצור קישורים בין אתרים שונים שיש להם תוכן משותף.
בנוסף לכך גם מופיעה האפשרות להעלות תכנים לאינטרנט מצד הקהל עצמו (המשתמשים) מה שהעלה את רמת האינטראקציה בין המשתמשים לבין עצמם כך שהאינטרנט הפך להיות מדיום אינטראקטיבי.
דפוסי תוכן ייחודיים לאינטרנט:
– נכנס יחסית מהר לבתים בארה"ב, ילדים ונוער נחשפו הכי מהר, אחוז הנשים שהשתמשו בו היה גבוה.
– דפוסי תוכן ייחודיים לשנים הראשונות: שערי כניסה, פורטלים, אתרים פרטיים, פורנוגרפיה.
– אסטרטגיית תוכן – השיטות להעביר את התכנים:
* תוכן מקובץ (מכווץ), קישוריות.
* תוכן שמקורו במשתמש (מקום לתגובות, פורומים, אתרים פרטיים).
* תוכן מקומי- הרבה מאוד התמקדות בתכנים ספציפיים (דה-מאסיפיקציה),
* ריכוז של שירותי אינטרנט – אתרים רבים מציעים שירותים שונים למשיכת קהל [אי מייל] וכך לראות את התוכן.

השפעת האינטרנט על העיתונות:
כאמור העיתונות המודפסת חשה מאוימת על ידי האינטרנט ולכן היא ניסתה להתמודד עם המצב החדש בדרכים שונות, תחילה העיתונות המודפסת השתמשה באינטרנט על ידי פרסום כתבות שתפרסמו גם בגיליון המודפס.
בהמשך כבר נוצרה העיתונות המקוונת, שהביאה לכך שנוצרה תחרות גוברת בין המהדורה המודפסת למהדורה המקוונת.

– לדעת קארי על רקע כל התהליכים הללו ניתן לומר שאינטרנט מצוי בשלב ההתבגרות. אך לא ידוע עדיין למה הוא מסוגל ואיזה פוטנציאל אכן גלום בו. כלומר האינטרנט פרץ לתודעה העולמית. קארי מציג, 2 בעיות מרכזיות בדרך להתבגרות האינטרנט ובכך להפיכה למדיום לכל דבר : שני מכשולים לאינטרנט:

1.פורנוגרפיה (פורנו = זנות גרפיה = ציורית) והעדר צנזורה – לטענת קארי הם גורם מעכב בהתפתחות והתפשטות האינטרנט. היות ואנשים רבים, ובכלל זה הורים לילדים, חוששים מפני "תכנים אסורים" ובעייתיים שניתן למצוא ברשת ומהשפעותיהם השליליות (הקשר בין פורנוגרפיה לפלילים). מאחר וקבוצת הגיל שאימצה את האינטרנט במהירות ומרבה להשתמש בו הנה ילדים ובני נוער, יש נטייה של הורים רבים שלא לאפשר שימוש באינטרנט משום הפריצות בתכנים שקיימת בו, ובפרט התכנים הפורנוגראפיים המצויים בו בשפע.
2. חדירה לפרטיות – אנשים חוששים עקב הנגישות של מיליוני גולשים בעיקר מפני מצבים כמו גניבת כרטיסי אשראי, גניבת מידע, אפשרות של איסוף מידע מצד הממשל או ארגונים כלכליים על האזרח כדי לשפר את השליטה החברתית ואת הרווחים, הטרדות למיניהן
לסיום, קארי עוסק אף הוא בהיעדרו של מודל עסקי יציב, וטוען "שספקי השירות והתוכן חייבים לחפש דרכים חדשות להגדיר מחדש את יחסיהם עם משתמשי האינטרנט…" יתרה מזו, השימוש באינטרנט עלה [מספר משתמשים גדל], והדבר יצר שינוי בהרגלי הצריכה אשר הוביל לחוסר ודאות, שהביא לקיפאון מסוים בהתפתחות האינטרנט. קארי סבור שבעתיד האינטרנט ימשיך לגדול, מהירות הגלישה תגדל וגם תהייה אפשרות להתחבר לאינטרנט ממגוון של מכשירים דבר שיגביר את התפוצה של האינטרנט וגם יחייב ארגונים כלכליים לפתח מודלים עסקיים שלוקחים בחשבון את האינטרנט.
3 כלים ייחודיים של עיתונות מכוונת:
1. ייחודיות – יכולת להקדים במהירות הפצת מידע.
2. משוב- חשיבות רבה.
3. שימוש בארכיון.

השאיפות המרכזיות של האינטרנט: השאיפה המרכזית היא למקסם את הקהל, להגדיל אותו. 4 שיטות לכך :
1. הדואר האלקטרוני – להסביר לקהל את החשיבות בתקשורת הבין-אישית במיילים, שמירה על קשר.
2. הרחבת הנגישות לאינטרנט (בכניסה לבנק, בתי קפה, בתי חולים, מכללות וכדומה).
3. שיפור הטכנולוגיה – פס רחב מהיר, לווינים.
4. שימוש באינטרה-נט ובאקסטרה-נט.
מסקנה : קארי רואה את האינטרנט באופן חיובי למרות כל החסרונות שהוא מציג.

יחסי התחליפיות בין עיתונות האינטרנט המקוונת לעיתונות המודפסת, לפי קארי; טוען כי "המדיום האלקטרוני מהווה אתגר לעיתונים" מאחר ועם עליית מעמדו של האינטרנט העיתון עבר לשלב התגוננות והסתגלות, ומערכות העיתונים שקדו במקביל כיצד לרצות את צרכניהם במהדורה האלקטרונית- "העיתונים גילו גם שהמדיום החדש מצריך אסטרטגיות תוכן חדשות". קארי מתאר את השינויים שמערכות העיתונים החדירו למהדורה האלקטרונית [הרחבת תוכן מעודכן,הבלטת היבטים שנחשבים לשוליים בעיתון המודפס ועוד], וכן את הבעיות העומדות בפניהם [פרסום 'סקופ' במהדורה האלקטרונית עלול לפגוע בתפוצת וערך העיתון המודפס] – בין העיתונות המודפסת למקוונת יש יחסי תחליפיות נמוכה היות והמשאב החדש [עיתונים אלקטרונים] אינו ממלא באופן מוחלט את מקומו של העיתון המודפס, כמו גם את מכלול הצרכים שמסופקים ע"י המהדורה המודפסת. העיתון האלקטרוני והמודפס דרים בכפיפה אחת תחת אותה מטרייה, ולמעשה כל אחד מהם עונה ומספק צרכים אחרים, כמו גם המידע המופץ בהם שונה בהיבטים מסוימים- תוכניים וצורניים. יחד עם זאת, קארי מציג תיאורים לגבי המידע המסופק כיום באמצעות האינטרנט ומערכות העיתונים, וכן מציג מגוון רחב של נושאים ואפשרויות חדירה של המכשור האלקטרוני והפוטנציאל הגלום בו,ולפיכך מתקבל הרושם כי תיתכן תחליפיות גבוהה לעיתון, אך שלב זה טרם הגיע.

יחידה 2-גישות ערכיות ותיאורטיות ליחסי טכנולוגיה וחברה

היחידה מציגה שתי גישות ערכיות כלפי טכנולוגיה (האם הטכנולוגיה חיובית או שלילית?),
וחמש תיאוריות לניתוח הקושרות בין היחסים בין טכנולוגיה וחברה ומראות את הקשר בין הטכנולוגיה לבין הצרכים החברתיים והשיקולים הכלכליים הפוליטיים שקיימים בחברה. כל אחת מהן משרטטת יחסים אחרים בין שתי התופעות הללו וכל אחת מתאימה לניתוח תופעות מעט אחרות. כמו כן, התיאוריות מכירות בכך שהטכנולוגיה היא פרי של פיתוח מדעי אבל גם מעצבת את המדע כי בד"כ טכנולוגיות מבוססת על המצאות קודמות וברוב המקרים היא נתפסת כחלק מתהליך של קידמה.

תיאוריה- בעצם באה לפרש ולהסביר באופן שיטתי את הקשר בין מרכיבים שונים בתוך תופעה מסוימת וזאת מנקודת מבט מסוימת. מי משפיע על מי – הטכנולוגיה על החברה או החברה על הטכנולוגיה.

בהמשך לכך, ניתן להבחין בין 2 גישות ערכיות ביחס לטכנולוגיה:
-(אילו לא תיאוריות אלו נקודות גישה כלליות שעליהם מבוססות התיאוריות!)

אוטופיוניזם- זוהי גישה הנגזרת מהמילה אוטופיה שפירושה הוא מצב מושלם ואידיאלי. הגישה הזו מושפעת מאוד משיח (תפיסת) הקדמה בתוך מדעי החברה כאשר התפיסה הזו לגבי קדמה כמשהו חיובי מאפיינת גם את התפיסה הקפיטליסטית.
בהקשר לטכנולוגיה, ההנחה היא שהטכנולוגיה תביא את החברה למקום טוב יותר ואפילו 'לגאולה' פוליטית חברתית וכלכלית. כלומר הגישה מאמינה שהטכנולוגיה תביא לאדם יותר חופש ושפע ולכן גם הגישה נותנת יותר סמכות, משאבים ויוקרה למדענים שאמורים לפתח את הטכנולוגיה ולהביא את החברה למקום טוב יותר.
בשורה התחתונה: הגישה הזו סבורה שהטכנולוגיה היא הגורם שמאפשר לאדם ולחברה להשיג מטרות, לפתור משברים ליצור שיוון אמיתי בחברה לפתח זהות עצמאית ולהתחבר לאנשים אחרים (כיום המרחב הווירטואלי באינטרנט נתפס ככזה שמאפשר את יישום האפשרויות הללו).
דיסטופיוניזם-הטענה המרכזית של גישה זו היא שהטכנולוגיה עלולה להגביר אלמנטים שליליים בחברה (כמו למשל חוסר שוויון, חדירה לפרטיות) ולמעשה עלול להיווצר מצב שבו הטכנולוגיה תשתלט על החברה ותביא לאובדן הפאן האנושי של החברה.
בהקשר הזה חוקר בשם ממפורד מדבר על האפשרות של שיוצר משטר טכנולוגי חדש שבו ההיגיון הטכנולוגי משתלט על יכולת הבחירה החופשית של האדם, שבסופו של דבר יביא לאדם פאסיבי שתלוי לחלוטין בטכנולוגיה.

מאמר: בעל שם ושנער/ עידן "הנוכחות ממרחק": כפר גלובאלי או משכנות עוני תקשורתיים?
כללי- המאמר מדגים אוטופיוניזם ודיסטופיוניזם כלפי מדיה חדשים. במבוא, החוקרים מציגים את טענתם: קשה לשפוט את הטכנולוגיות המתקדמות, והגישות הערכיות הקיימות כלפיהן הן קיצוניות מדי. לאחר מכן, החוקרים מגדירים נוכחות ממרחק ומציגים את שתי הדמויות שמלוות את המאמר, שכן המאמר מציג ויכוח בין אוטופיוניסט טכנולוגי (המאמין הנלהב) לבין דיסטופיוניסט טכנולוגי (פרקליטו של השטן). בלב המאמר, הדמויות מציגות את טיעוניהם לגבי תחומי נוכחות ממרחק: (עבודה, השכלה ורפואה). בהמשך, הדמויות מסכמות את טענותיהן לגבי סגנון החיים בכפר הגלובלי. לבסוף, החוקרים נוטשים את הדמויות ובסיכום חוזרים על טענתם לגבי החשיבות של הפשרה בין האוטופיוניזם והדיסטופיוניזם.
המאמר מציג 2 גישות מנוגדות בנוגע להשפעה האפשרית של הטכנולוגיה על החברה:
הגישה הראשונה מיוצגת במאמר על ידי דמות שמכונה 'המאמין הנלהב' והעמדה שהדמות משקפת היא עמדה אוטופיוניסטית, שסבורה שהטכנולוגיה תוביל את החברה למקום חיובי ושיש בה הרבה מאוד יתרונות לאדם ולחברה כולה.
למול עומדת דמות 'פרקליטו של השטן' שמייצג עמדה דיסטופיוניסטית שיוצאת מנקודת מבט סוציולוגית שמדגישה את הבעיות החברתיות שעלולות להיווצר כתוצאה מהטכנולוגיות (כמו הגדלת פערים, אובדן של מקומות עבודה וכדומה).
המאמר מבוסס על המושג 'נוכחות ממרחק' כלומר, היכולת לבצע סדרה של פעולות בתחומים שונים ממרחק בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת (עבודה מהבית או למידה מהבית).
– עבודה ממרחק- המאמין הנלהב טוען שהטכנולוגיה מאפשרת מגוון של אפשרויות לעבודה מהבית (עבודה ממרחק) לדעתו עבודה מהבית היא תופעה חיובית מכיוון שהיא מאפשרת יעילות שליטה טובה בזמן, חסכון בעלויות (דלק וזמן) וגם אפשרת לאנשים מוגבלים פיזית לעבוד מהבית.
לעומתו פרקליטו של השטן טוען שהאפשרות הזו של עבודה ממרחק רלוונטית רק בתחומים מסוימים ועדין יהיה צורך בעבודה פיזית , מעבר לכך העבודה ממרחק מעלה שאלות בנוגע לאפשרות לפקח על העובדים, למדוד את התפוקה שלהם, לאפשר קידום בעבודה, ובכלל לא בטוח שרוב האנשים ירצו בכך גם בגלל עניין הטכנופוביה.
– השכלה ממרחק-המאמין הנלהב טוען שהאפשרות של השכלה ממרחק תגביר את הביקוש להשכלה ותיצור אפשרות לרכוש השכלה גם מחוץ למוסדות הפורמאליים ולכן התהליך של רכישת השכלה יהיה יעיל יותר. יתרון נוסף בהקשר הזה זה האפשרות של ההורים לפקח על הלמידה של הילדים שלהם באמצעות הטכנולוגיה.
פרקליטו של השטן טוען שהאפשרות השכלה ממרחק רלוונטית במיוחד למדינות מפותחות ובעיקר למרכז ולכן עלול להיווצר פער גדול לאומת המדינות הלא מפותחות וגם לאומת אזורי הפריפריה בתוך כל מדינה. כמו כן המצב הזה