לפי פס"ד בנק יהב שבו בית המשפט קבע כי טובת הנאה מוטלת על כך המאזניים לעובד וכי לימודים אקדמאיים גורמים לשיפור מצבם ומעמד העובד גם מחוץ לתפקידם הנכחי ולמקום עבודתם הספציפי ולכן יש לזקוף הכנסה זו על סך 100,000 ₪ לאיציק ולמסות במס לפי סעיף 2(2)

. לפי הנתונים במופיעים השאלה משפחתה של סיוון נמצאים בישראל, יש לה חשבון בנק בישראל, היא מסייעת לאביה במשק בית, היא פעילה במועדוני רכב ישראליים רבים והיא חברה בקופת חולים בישראל.
הגדרת תושב ישראל בסעיף 1 לפקודה היא- אם אדם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים ויותר או שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר נחשב תושב ישראל. במקרה של סיוון- היא שהתה בכל שנה מ 2016 עד 2019 145 ימים כל שנה כך שיוצא שסיוון שהתה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה 435 ימים.

לפי סעיף 2(1) מדובר בהכנסה מכיוון שזוהי הפעילות העסקית של העסק. והיא התקיימה בישראל. כמו כן החברה הוציאה על עשרת עובדיה 5,000 ₪ לכל עובד, לפי 17 רישא לחברה מגיעה הכרה בהוצאה על כך זאת בתנאי שלעובד סכום זה הוכר כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2). אך אם לא הוכר כהכנסה לעובד אזי לחברה לא תותר ההוצאה מכיוון שטובת העובד גוברת לפי פס"ד דן.
בהנחה שהחברה אכן הכירה בהכנסות עבודה אצל העובד היא תהיה חייבת במס חברות של 23% וחבות המס תהיה 950,000*23%=218,500. לעובדים תהיה מס שולי על הכנסה בסך 5,000 ₪ וחבות המס תהיה 5000*45%=2,250 ₪.