10139 סוגיות בחינוך מיוחד
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | ממ"ן |
מספר ממ"ן | 12 |
מקצוע | חינוך |
קורס | סוגיות בחינוך מיוחד |
מילות מפתח | 10139, סוגיות בחינוך מיוחד - מגוון עבודות בנושא סוגיות בחינוך מיוחד |
ציון | 94 |
שנת הגשה | 2021 |
מספר מילים | 1389 |
מספר מקורות | 2 |
תקציר העבודה
שאלה 1( ליחידה 2( )50 נקודות(
קראו את הקטע הבא וענו לשניים מהסעיפים שלאחריו:
"החברה עוד לא השתכנעה שאנשים עם מוגבלויות הם שווים"
"מעל הארון בחדרו של אורן ניצבת תמונה גדולה שממנה מחייכים שני ילדים. "את רואה את הילדה
שם?", הוא אומר בגאווה, "זאת ליהיא שלי. היא בת 11 ,והיא "ילדה מיוחדת". ילדים תמיד משנים לנו
את החיים, אבל במקרה של ילד מיוחד, זה כמו לעלות על טיסה לרומא ולגלות שזו בכלל טיסה
לאמסטרדם. אמסטרדם היא לא רומא. לא תמצאי בה את הקולוסיאום ואת הפנתאון, אבל היא מגניבה
ויש בה אופניים והמון דברים אחרים ויפים. ככה זה, אתה מתכנן שיהיה לך ילד טייס או פרופסור ואחר
כך ראש ממשלה או מנכ"ל של חברה גדולה ומתברר שלא. התהליך הזה קשה וכרוך בהרבה תסכול וחוסר
ודאות".
ליהיא היא בתנו הבכורה. לא היינו הורים לפני כן, אבל מהר מאוד הבנו שיש בעיה של עיכוב התפתחותי
וההתפתחות שלה כנראה איטית. כשהיתה בת ארבעה חודשים היא לא עשתה מה שההורים שלי אמרו
לנו שמצופה מבני גילה: לא חייכה אלינו, לא הרימה את הראש, לא הגיבה לרעשים אפילו אם משהו נפל
לידה בקול חזק מאוד. כשגדלה עוד קצת לא שלחה יד לנסות לתפוס דברים ולא למדה לעשות "ביי-ביי"
ולשים ידיים על הראש כמו הבת של השכנים. כשבדיקת השמיעה יצאה תקינה הבנו שיש בעיה אחרת.
היא התחילה לדבר בגיל מאוחר מאוד ועד היום השפה שלה כמו של ילדה הרבה יותר קטנה. גם מבחינה
מוטורית הכל לקח לה המון זמן, היא לא התהפכה ולא זחלה במועד שאחות טיפת חלב אמרה שמקובל.
אחרי שלוש שנים הבנו שזה גם מעבר להיבט הפיזי. הבנו שיש קושי קוגניטיבי משמעותי . עברנו איתה כל
מיני טיפולים – קלינאיות תקשורת, ריפוי בעיסוק והמכון להתפתחות הילד עד קבלת האבחון הסופי
שהביא אתו את קץ התקווה ואת תחושת האובדן. היא אובחנה כבעלת מוגבלות קוגניטיבית, כלומר עיכוב
התפתחותי־ שכלי. גם היום היא עדיין זקוקה לעזרה בפעולות יומיומיות כמו להתקלח ולהתלבש, להתארגן
לשינה ולאכול. צריך להשגיח עליה כל הזמן שלא תרוץ לכביש או תעלם ולא תדע לחזור. זה לא פשוט אבל
היא מדהימה, מלאת אהבה ומחבקת את כל מי שהיא מכירה.
ניכר שהלמן רוצה לדבר על בתו ועל המסע שעבר איתה. זה פחות או יותר הדבר הראשון שהוא מספר
כשאנחנו נפגשים. "אצלי לא הייתה 'יציאה מהארון'. יש לי חברים שרק כשהילד שלהם היה בן 21 הם גילו
שהוא מיוחד, כי הם לא רצו לגלות. יש לי גם חברים שלא יגלו אף פעם, כי הם עוצמים עיניים. אבל אצלי
זאת לא חוכמה. כשאלוהים נתן לי את ליהיא, הוא בעצם אמר שיש לי משימה שתלווה אותי עד יומי
האחרון – לא רק לדאוג לה, אלא לשנות את העולם בשבילה".
אורן מתגורר בתל־אביב, נשוי למרב, מתכנתת מחשבים. מלבד ליהיא יש לו בן נוסף, ללא מוגבלות. בחמש
השנים האחרונות מקדיש הלמן כל רגע אפשרי למאבק שהתחייב אליו, ומקדם את מטרותיו באמצעות
קהילה ווירטואלית שהקים יחד עם כשלושים מתנדבים נוספים, מהם עשרים עם מוגבלויות ועוד עשרה
הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. "אנחנו קהילה, לא עמותה, כי אני לא מאמין בלקבל כסף או לאסוף
תרומות", מסביר אורן. "אנחנו כמו ג'יי־דייט", הוא מסביר, "רק שבמקום זוגות, אנחנו משדכים בין
אנשים עם מוגבלויות לבין מקומות עבודה.
כשאני שואלת מדוע דווקא ההיבט התעסוקתי חשוב בעיניו כל כך, הוא שולף כמעט באגביות משפט
מצמרר: "הורה לילד שיש לו צרכים מיוחדים, חושב על שני דברים לפני השינה – מה יקרה לילד שלי
כשאמות, ומה יהיה כשהילד יגיע לגיל 21 וחוק חינוך מיוחד לא יחול עוד לגביו. אני בן 45 ,גיל שבו הרבה
אנשים צריכים לקבל החלטות לגבי ההורים שלהם, אם לשלוח אותם לדיור מוגן או לבית אבות. אבל
הורים כמוני צריכים לקבל את ההחלטות האלה לגבי הילדים שלהם. האם לשלוח ילד להוסטל שבו הוא
לא יכול לממש את הצרכים הבסיסיים של אדם בגילו, ממין ועד פרטיות? מצד שני, המדינה אומרת לך:
או שתיקח אותו להוסטל, או שתשב אתו בבית וזו תהיה בעיה שלך. "הרבה הורים משתפים אותי בשאלה
'מה יקרה כשנמות'. התשובה שלי היא שאנחנו צריכים להכין את הקרקע: גם מבחינת ביסוס כלכלי, גם
מבחינת סביבה תומכת, וגם מבחינת שינוי העולם. אז יכול להיות שהילדים שלנו לא ילכו לאוניברסיטה,
אבל כן צריך לדאוג שהם יוכלו ללכת לעבוד ויהיו חלק מהחברה". "וצריך לזכור דבר נוסף", אלוהים לא
מתאם איתך מראש איזה ילד הוא נותן לך. כדאי לכל אדם שהחברה תהיה טובה יותר, מכילה יותר, כי
מחר זה יכול לקרות גם לו".
)25 נק'( א. הסבירו מהו המדריך הדיאגנוסטי 5־ DSM .הציגו את ההגדרה העדכנית מ 2013
למונח שהחליף את המושג "פיגור שכלי" וציינו אלו ממרכיבי ההגדרה באים לידי
ביטוי במקרה של ליהיא. הביאו ציטוטים מתאימים מהכתבה.
)25 נק'( ב. כיצד נתן לענות לשאלת ההורים "מה יהיה כשהילד יגיע לגיל 21 וחוק חינוך מיוחד
לא יחול עוד לגביו"? ציינו מהן המסגרות הקיימות בקהילה עבור צעירים מעל גיל
21 עם המוגבלות של ליהיא. בחרו מסגרת אחת והסבירו כיצד תסייע לליהיא. נמקו
תשובתכם תוך ציטוט מהכתבה.
)25 נק'( ג. הגדירו את המושגים הבאים: דיור חוץ ביתי, מעבר לעצמאות, נורמליזציה. הסבירו
לגבי כל אחד מהמושגים שהגדרתם כיצד הוא בא לידי ביטוי בכתבה. צטטו משפט
מתאים.
שאלה 2( ליחידה 4( )40 נקודות(
קראו את הקטע הבא וענו לאחד מהסעיפים שלאחריו:
יום ממוצע של ילד עם ADHD – סיפורה של אם
לקרן ובעלה איציק שני בנים מקסימים- עידו בן שבע וחצי ואחיו הצעיר נועם בן שלוש וחצי.
לפני כחצי שנה אובחן עידו כסובל מהפרעות קשב וריכוז.
עידו ילד חכם במיוחד ונבון והוא מרגיש ומבין שהוא קצת אחר. קרן קוראת ביחד אתו ספרים על
הנושא כדי שיבין שזה נפוץ ושהוא בסדר גמור ומהמצב הזה ניתן רק לצמוח.
"זה לא הופיע פתאום ולא הופתענו מהאבחון שנעשה כבר בגיל 7 .כאמא, ראיתי כבר בגיל מוקדם
את האימפולסיביות שלו, את הנטייה לכעסים, עצבים ואלימות. כבר מגיל צעיר בגן הוזמנו לשיחות
עם הגננת והפסיכולוגית של הגן בנוגע להתנהגות שלו. ואז עידו הגיע לבית הספר ובשלב מסוים
הוא החליט שהוא לא לומד. ההתנהגות שלו התבטאה בכך שהוא הוא פשוט סגר את הספרים
והמחברות שלו ובשלב הזה התחילו ההצקות, התפרצויות הזעם, ובהמשך טלפונים מהמורה
ומהצהרון".
"עידו עבר צהרון באמצע השנה, מהקייטנה בקיץ הוציאו אותו מעכשיו לעכשיו. בסוף כתה א' פניתי
למחנכת ושאלתי אותה אם לדעתה יש לילד הפרעות קשב וריכוז וענתה שלא. זה נראה לה רגשי.
בכל זאת פניתי ליועצת בית הספר שהפנתה אותנו לאבחון בו נמצא שיש לו ADHD.
התחלתי לתת לעידו ריטלין )כן. אני יודעת שיש כאלה שממש נגד אבל הילד פורח(.
אנחנו בטיפול רגשי פעם בשבוע ואנחנו בהדרכת הורים. כיום הוא בכיתה ב'. הוא מקבל תמיכה
במסגרת סל שילוב בבית הספר.
איך נראה היום שלי, עם ילד שיש לו ADHD ?תלוי איך הוא קם בבוקר… בדרך כלל הוא מתקשה
לקום, מתקשה להתלבש, מתקשה לצחצח שיניים ובכלל- מתקשה להתארגן התארגנות של בוקר,
שעבור רובנו היא פשוטה וקלה ואנחנו בכלל לא מייחסים לה חשיבות.
בין לבין הוא מציק לאחיו, צועק ושר בקולי קולות, לוקח את הטלפון ומתחיל לשחק, מדבר ללא
הפסקה בקולי קולות, חוזר להציק לאחיו, מבקש עזרה בהתארגנות ואני נדרשת לתווך לו את
התארגנות הבוקר, להפריד אותו מאחיו ובין לבין- להכין כריכים לבית הספר ולנסות לארגן את
עצמי ליום עבודה. ויש ימים- שהתארגנות הבוקר אורכת 5 דקות בלבד. ונעים לנו בבית. ואז הוא
מגיע לבית הספר ושם יש ילדים. הרבה ילדים. רובם מתוקים אמיתיים. חלקם פחות. הרבה פחות.
ויש להם הורים. הם בעיקר שיפוטיים ומצקצקים בלשונם.
לפעמים הילד שלי מגיע לקצה ומתחיל לקלל למרות שהוא בכלל לא התכוון לזה. לפעמים היד שלו
עפה לעבר הילד השני והוא בכלל חבר שלו, לפעמים הוא מתחצף למורה והוא ממש אוהב אותה
ואת השיעורים שלה. הוא יודע שזה לא בסדר, שהוא לא בסדר.
ושוב אנחנו מדברים אתו ומזכירים לו איך להתנהג, ושולחים אותו לטיפול רגשי, והולכים להדרכת
הורים, ומקבלים עצות…
)25 נק'( א. אילו מאפיינים של הפרעת ADHD מוזכרים בכתבה? פרטו תוך ציטוט. במה שונה
מסקנתה של המחנכת לאור ההתנהגויות והקשיים של עידו, ממסקנותיה של יועצת
בית הספר? הסבירו מה השפעתה האפשרית של גישת המורה על הצלחתו של עידו
בלימודים.
)25 נק'( ב. הסבירו מהן דרכי הטיפול בהפרעה בהם בחרו הוריו של עידו. תארו בנפרד כל אחת
מהדרכים וציינו יתרונות וחסרונות אפשריים בכל אחת מהן עבור עידו. לאור
לימודכם, חוו דעתכם על בחירת ההורים.
שאלה 3( ליחידה 4( )25 נקודות(
הציגו מקרה של ילד/ה בן/בת 8 עם דיסגרפיה )אפשר להציג מקרה אמיתי שאתם מכירים או
להמציא מקרה(. כתבו תיאור קצר )כ-5 שורות( של המאפיינים של הילד/ה שתארתם תוך
התייחסות לכיצד באה הלקות לידי ביטוי. הציעו שתי דרכים בעזרתן ניתן לסייע לילד/ה עם לקות
מסוג זה.