חלק א (40 נקודות)
שאלה 1
קראו את הטקסט המצורף (חלק מכתבה שהופיעה בעיתון "הארץ").
(10 נק') א. תארו את עיקרי הכתבה במילים שלכם (לסכם). בהמשך, הסבירו את הקשר בין הכתבה (עיקרי הכתבה) לבין נושא (אחת מהגישות, מיומנויות תלויות גיל, תיווך הורי, הבניית מציאות, אלימות ועוד) שנלמד בקורס. השתמשו במושגים שנלמדו בקורס. הכתבה מתאימה לנושא כי…….
(15 נק') ב. בחרו במחקר (ספר אפור כהה/בהיר) או במאמר (מקראה כחולה/מקראה אפורה בהירה) שנלמדו בקורס, תארו אותו במילים שלכם (עד חצי עמוד). יש לתאר את שאלת המחקר, שיטת המחקר, הממצאים והמסקנות. בסעיף ג' ישאלו איך המחקר/מאמר יחזק או יסתור את הכתבה – אז לבחור משהו שמתאים להסביר ולחזק את הכתבה או לבחור משהו שמתאים לסתור אותה.
(15 נק') ג. יש לענות על הסעיף באחת מהדרכים הבאות:
• כיצד המחקר או המאמר שתיארתם בסעיף ב בא לידי בטוי בכתבה שתיארתם בסעיף א, וכיצד הוא מחזק את הדברים שנאמרו בה?
או
• כיצד המחקר או המאמר שתיארתם בסעיף ב בא לידי בטוי בכתבה שתיארתם בסעיף א, וכיצד הוא סותר את הדברים שנאמרו בה?
הערה: אפשר להתמקד בחלק מהכתבה בהתאם לנושא שבחרתם.

בתקופת קורונה זו, ילדיכם יבלו הרבה זמן מול מסך. זה לא בהכרח רע.
גם בימים כתיקונם המאבק בין הורים לילדים על מסכים מתיש, אז בוודאי שבימי קורונה נטולי מסגרות אלו. אבל אל דאגה: מסכים מכילים גם שלל יתרונות. כך תעזרו לילדיכם להפיק אותם.
נועה לימונה 09.02.2020
אנחנו בעיצומו של מצב חדש, מטלטל ולא מוכר. אין בנמצא ספרי הדרכה להורים בעתות מגיפה, וכולנו עושים כמיטב יכולתנו להסתגל לנסיבות החדשות. מה שברור הוא שמשך זמן המסך של ילדינו עומד לגדול באופן ניכר. ברור שזמן מסך ממושך אינו פעילות אידיאלית לילדים (וגם לא למבוגרים), אבל זאת המציאות כרגע וכדאי להוציא ממנה את המיטב.
קודם כל, חשוב להבחין ש"מסך" הוא לא מקשה אחת. כפי שאצל מבוגרים, המסכים מספקים שלל פונקציות, חיוביות ושליליות, כך גם בקרב ילדים. "ברור ששעת צפייה בסרטונים אלימים לא שקולה בהשפעתה לשעת צפייה בהר געש מתפרץ ביוטיוב. יש הרבה דברים חיוביים בעולם הדיגיטלי. מחקרים מראים שדיגיטל משפר יכולות כמו מעבר בין משימות, ידע כללי וחשיבה ביקורתית", מסבירה יעל מן-שחר, מרצה בתחום השפעות הטכנולוגיה, "הבעיה היא שיש כאן מוצר שהגיע אלינו בלי הוראות הפעלה מהיצרן, ובהחלט צריך הוראות והנחיות לצפייה במסכים. אני משווה את זה לתעופה. הדיגיטל מאפשר לי לעוף, אבל אם כל אחד יתעופף מתי ואיך שבא לו, יהיה כאוס. לכן צריך חוקים ורגולציות".
אז מהם כללי האצבע לצריכת המדיה של הילדים, מהם הצדדים הזוהרים יותר של המסך, ואיך אנחנו יכולים לרתום אותם לטובת הילדים והמשפחה?
התעניינו במה שהם עושים בתוך המסך, אבל באמת
הכלל הראשון הוא לא להדיר את עצמנו מהעולם הדיגיטלי של הילדים, כי זה בדיוק מה שהופך אותו למסוכן עבורם. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) הנחתה את ההורים לבלות זמן עם הילדים מול המסכים. כשהם קטנים, זה די דומה לקריאה משותפת בספר מאויר: יושבים לצדם, מצביעים, מעירים הערות ומשוחחים על זה אחר כך.
לפי מחקרים, האינטראקציה חשובה להתפתחות המוח, והשיחה מסייעת להם להפנים את מה שלמדו בזמן הצפייה. כשהם גדלים, אפשר להניח להם לצפות בסרטונים ובסדרות בלעדינו, אבל מומלץ לדבר איתם על מה שהם צופים בו, על המשחק שהם משחקים בו, ולבחון ביחד את האפליקציה החדשה שהם רוצים להוריד.
כשאנחנו חולקים זמן מסך עם הילדים, אנחנו יכולים להגן עליהם מדברים מפחידים שמופיעים בפניהם, לתווך מסרים שאינם חיוביים, ולהדגיש את המסרים החיוביים ואת הלמידה שקיימת בהרבה מהמדיה שפונה לילדים. כל זה נחשב ל"תיווך פעיל".
תוכן, תוכן, תוכן
אחת הנקודות הקריטיות ביותר שיקבעו את סוג ההשפעה שתהיה למסכים על הילדים היא התוכן שבו הם צופים או משחקים. לפי APP , מחקרים מראים שמעבר מתוכן אלים לתוכן חינוכי משפר סימפטומים התנהגותיים אצל ילדים. בנוסף, תוכניות טלוויזיה חינוכיות, כמו "רחוב סומסום", יכולות לשפר תוצאות במטלות קוגניטיביות, במטלות של לימוד שפה ובמטלות חברתיות אצל ילדים בין גיל 3-5.
ומה עושים כשהילד מתעקש לצפות בתוכניות לא איכותיות? מן שחר נוהגת לסכם עם בנה שתיתן לו לצפות בתוכניות הנחותות שהוא אוהב בתנאי שיצפה קודם בפרק אחד בתוכנית שהיא בוחרת. "בהתחלה הוא מתבאס, אבל ברוב המקרים הוא שוקע בתוכנית האיכותית לפרק נוסף וזונח את התוכנית שביקש מלכתחילה".
למסכים יש יתרונות רבים אם משתמשים בהם במידה ובאופן הנכונים. כמו כל דבר אחר, בעצם. ולכן צריך להניח לפאניקה ולרגשות האשמה, לא לזרוק את האייפדים מהחלון בכל פעם שמתפרסם מחקר על נזקי הטכנולוגיה, ויחד עם זה – להקפיד על כמה כללי אצבע וכמה כללים קשיחים, להפעיל שיקול דעת ולשמור על איזון בריא.

חלק ב (60 נקודות)
שאלה 2
לפניכם שישה היגדים. יש לבחור בארבעה מן ההיגדים (15 נקודות לכל היגד).
דונו בכל היגד, על-פי חומר הקורס. באפשרותכם לדון בכל היגד באחת משלוש הדרכים הבאות:
א. להצדיק את ההיגד.
ב. לשלול אותו.
ג. לסייג אותו (להסביר מדוע הוא נכון בחלקו ושגוי בחלקו)

עליכם לתמוך בתשובה לכל היגד באמצעות טיעונים, מחקרים או גישות מחומר הקורס.
(אורך התשובה לכל היגד עד 10 שורות)

1. הגישה הפרשנית אינה עוסקת בהשפעות של הטלוויזיה על ילדים. נכון
2. בריונות רשת היא דוגמה לכך, שהאינטרנט עלול להיות מסוכן יותר מהטלוויזיה עבור ילדים. נכון. האם בריונות רשת מסוכנת יותר מבריונות בטלוויזיה? להתמקד במאפיינים של בריונות רשת. (להתבסס על התשובה מממן 11)
3. מיומנויות תלויות גיל קשורות למושג סכמה. נכון להסביר מה זה מיומנויות תלויות גיל, מה זה סכמה, ולהגיד אם נכון או לא. (יש חומר בממן 11)
4. תיווך הורי בא לידי ביטוי, רק כשהורים מסייעים לילדיהם ללמוד תכנים חינוכיים מהטלוויזיה. תיווך הורי והסבר על אוריינות. הדגש הוא על המילה רק. האם תיווך הורי בא לידי ביטוי בעוד מקומות?
5. מחקרם של גרבנר וגרוס מראה, כי לטלוויזיה יכולה להיות השפעה חזקה על הצופים. נכוןלמדנו את המחקר בשיעור 7. להזכיר את כל המושגים הרלוונטיים שמסבירים למה כן ולמה לא. (יש חומר בממן 12).
6. יש קשר בין מודל הקיבולת לבין תשומת לב פעילה. מודל הקיבולת – פיש, תשומת לב פעילה. האם יש קשר או לא? האם הילד פעיל או לא פעיל? מה היחסיות בין המודל הזה לתשומת לב.