הקשר בין סטטוס לאמפתיה ופגיעות אישית בקרב עובדים במגזר הציבורי
מקצוע | פסיכולוגיה |
מילות מפתח | אמפתיה, ארגון, הערכה עצמית, יחסי עבודה, מגזר ציבורי, מדרג, מיצב, סטאטוס, ערך עצמי, פגיעות, קוגנטיבי, רגשי |
שנת הגשה | 2002 |
מספר מילים | 7363 |
מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
הקשר בין סטטוס לאמפתיה ופגיעות אישית בקרב עובדים במגזר הציבורי תוכן עניינים
עמוד מבוא 1
אמפתיה 1
אמפתיה קוגנטיבית 2
אמפתיה רגשית 2
הערכה עצמית 3
סטטוס (מיצב/מדרג) 6
השיטה 9
אוכלוסייה 9
כלים 9
הליך 11
מימצאים 13
דיון 15
ביבליוגרפיה 22
תיק בוחן 24
לוחות סטטיסטיים 30
1 5 מקורות, 45 עמודים, כולל שאלונים וניתוחים סטטיסטיים תקציר המחקר בדק את הקשר בין סטטוס, ערך עצמי ואמפתיה אצל עובדים במגזר הציבורי.
השערות המחקר היו:-
1 . ככל שהעובד נמצא בסטטוס גבוה יותר נגלה אצלו הן רמת אמפתיה גבוהה יותר והן ערך עצמי גבוה יותר.
2. כמו כן נעמוד על ההבדלים בין גברים ונשים ביחס לסוג האמפתיה שהם מפגינים בעבודה – רגשית, המאפיינת נשים או קוגנטיבית המאפינת לדעתנו יותר את הגברים.
3. עובד בסטטוס נמוך יחוש שיחסי העבודה בארגון מתוחים יותר מעובד בסטטוס גבוה.
לאחר בדיקת ההשערות וניתוח הממצאים אוששו כל ההשערות. מצאנו שעובדים בסטטוס גבוה נהנים מאמפתיה וערך עצמי גבוהים יותר מעובדים בסטטוס נמוך.
מצאנו שיש הבדל בין שני סוגי האמפתיה בין גברים ונשים. בעוד אצל גברים אין הבדל בין אמפתיה קוגנטיבית לרגשית, אצל נשים מצאנו אמפתיה רגשית גבוהה יותר.
בנוסף, מצאנו שעובדים בסטטוס נמוך חשים יותר מעובדים בסטטוס גבוה שיחסי העבודה בארגון מתוחים אולם הם (העובדים בסטטוס נמוך) נוטים להפגין רצייה חברתית והאדרה של העצמי.
מבוא
מטרת המחקר היא לבדוק את הקשר בין "סטטוס", "ערך עצמי" ו"אמפתיה", בקרב עובדים במגזר הציבורי.
התנהגותו של עובד בארגון מושפעת ממבנה אישיותו, צרכיו ומניעיו. לאור הבנת האישיות, צרכיה ומניעיה, ניתן לבדוק מהם האמצעים שיבטיחו את פעולתם המשותפת והמתואמת של כל העובדים בארגון בצורה הרמונית. אמצעים אלה יכולים להיות עידודים חומריים ובלתי חומריים (נפשיים) שונים. (טאב-ינאי, 1987 ).
מיצב (סטטוס) הוא מאפיין ארגוני בסיסי, אך הוא בעת ובעונה אחת גם בעל משמעות פסיכולוגית עמוקה לדידו של העובד. במסגרת המדרגית האנשים פועלים יחד, אך הגמול הניתן להם הוא שונה וההנעה המופעלת עליהם שונה אף היא. אנשים הניצבים בדרגים הבכירים לא זו בלבד ששכרם גבוה יותר, אלא אף ניתן להם גמול פסיכולוגי גדול יותר לכן באופן טבעי תחושתם של העובדים ויחסי העבודה מושפעים מהמקום בו הם משובצים במדרג הארגוני. את רוב שעות הפעילות שלו מבלה האדם בארגון. הארגון מהווה לא רק מערכת תפעולית ופונקציונאלית אלא גם מערכת חברתית, המחייבת הבנת עמדות ותגובות של חברי הארגון.
נקודת המוצא היא שהעובד קודם כל אדם בעל צרכים וערכים, ללא תלות בעוצמתו הכלכלית וכושרו האינטלקטואלי. הוא בעל רגשות וערך עצמי, ללא כל קשר עם תפקידו בחברה.
ה"אני" שבו יקר לו וקרוב לו ביותר, וכשפוגעים בו הרי הוא חש עלבון. הוא נוטה להעריך ולכבד את אלה המכבדים ומעריכים אותו ולהיפך. יש לזכור כי התנהגות העובד בארגון נובעת בחלקה מתוך האדם פנימה ולאו דווקא מתמריצים חיצוניים. כדי להבהיר את מהות הקשרים בין האדם לארגון ומשמעותו של הארגון לאדם ולצרכיו נגדיר ונבחן תחילה את המושגים אמפתיה, ערך עצמי וסטטוס והשלכותיהם על ההתנהגות הארגונית (בר-חיים, 1994).