השפעתם של סגנון ההתקשרות, ואיום על ההערכה העצמית הקולקטיבית, על ההטיה בין קבוצתית מחקרים שבדקו את ההטיה הבין קבוצתית (כגון:  Jordan, Spencer & Zanna, 2005; Crocker & Schwartz, 1985) התמקדו לרוב בבדיקת התלות של משתנה זה ברמת ההערכה העצמית, האישית או הקולקטיבית, של האדם.  בדיקת השפעתם הממתנת של משתנים אישיים נוספים, כגון סגנון ההתקשרות, נזנחה עד כה. במחקר זה נבדקה השפעתם של סגנון התקשרות ושל איום על ההערכה העצמית הקולקטיבית על ביטוי ההטיה הבין קבוצתית.  ראשית, מובאת סקירה בנושא ההטיה הבין קבוצתית, תוך כדי הצגת הגורמים לה והמצבים בהם היא עשויה להתבטא. לאחר מכן מובאת סקירה בנושא ההערכה העצמית הקולקטיבית, תוך פירוט מרכיביה ותיאור השפעתו האפשרית של איום על ההערכה, על ביטוי ההטיה הבין קבוצתית.  לאחר מכן מובאת סקירה של תיאורית ההתקשרות, תוך פירוט סגנונות ההתקשרות השונים ומאפייניהם. כמו כן מתוארת השפעתם האפשרית של סגנונות ההתקשרות השונים על ביטוי ההטיה הבין קבוצתית, וכן הקשר שלהם להערכה העצמית הקולקטיבית. לבסוף מוצגות השערות המחקר הנגזרות מממצאי הסקירה.
במחקר נבדקה ההשפעה של איום על הערך העצמי הקולקטיבי (תפעול איום מול תפעול ביקורת) ושל סגנון ההתקשרות (בטוח, חרד ונמנע) על ביטוי ההטיה הבין קבוצתית.
במחקר נטלו חלק 101 נבדקים יהודים ישראלים. משתנה האיום על הערך העצמי תופעל על ידי קריאת קטע שמתח ביקורת על היהודים הישראלים. משתנה סגנון ההתקשרות נבדק על ידי שאלון לבדיקת רמות חרדה והימנעות בהתקשרות. משתנה ביטוי ההטיה הבין קבוצתית נבדק על ידי שאלון דירוג תכונות של קבוצת הפנים וקבוצת החוץ- ערבים ישראלים.