תקציר הגירה היא אירוע הכרוך באתגרים רבים. המהגר נפרד מאנשים, ממקומות ומהרגלים מוכרים, ונאלץ ללמוד שפה חדשה, להכיר דפוסי התנהגות חדשים, למצוא לעצמו עבודה, לבנות חיים חברתיים חדשים, לעזור לילדיו להסתגל ולהתמודד עם נושאים רבים, הכרוכים בשינוי המשמעותי שחל בחייהם. כיצד משפיעים אירועים אלו על מצבם הבריאותי, הפיזי והנפשי של המהגרים? מובן, כי לא ניתן לדבר על אוכלוסיית המהגרים כעל מקשה אחת, הואיל ולגורמים, כמו: גיל, מין, מצב משפחתי, סטטוס סוציו-אקונומי, אסטרטגיות להתמודדות אישית עם הקשיים,  משך השהות בארץ החדשה, יש השפעה רבה על מצבם של המהגרים הן מבחינת הקליטתם והן מבחינת הרגשתם הסובייקטיבית.  לגישה שנוקטת החברה הקולטת כלפי מהגריה יש השפעה על הסתגלותם ואופן תפיסתם את המעבר.  החברה הישראלית, כך נהוג לחשוב, קולטת ומסייעת לעולים החדשים, אך כפי שמגלים מחקרים אחדים, אין זה בהכרח נכון. (Remennick,
2 001) משנת
1 989 מדינת ישראל קלטה קרוב למיליון עולים אשר הגיעו מחבר העמים. עולי חבר העמים הביאו איתם הון אנושי העולה על הממוצע בכלל באוכלוסייה הישראלית, אשר מתבטא בהשכלה גבוהה בקרב רוב העולים ובהרכב מקצועות "הצווארון הלבן" שלהם. הגל הנוכחי של העלייה מאופיין במניעים של דחיפה הקשורים למשבר בברית המועצות לשעבר. מטרת המחקר הנוכחי, הינה לבחון השפעת התקוותיות, אסטרטגיות התמודדות על הסתגלותם של העולים מחבר העמים בשנות ה-90.
המחקר מתמקד בקשרים בין  אסטרטגיות התמודדות, תקוותיות, מרגש מיידי ורמת רווחה נפשית והשפעתם על ההסתגלות הפסיכולוגית  של העולה.
השערת המחקר: אוכלוסיית המחקר: 100 עולים חדשים בגילאי 40-60 הנמצאים בארץ מעל 8 שנים ולא יותר מ-15 שנה.
כלי מחקר במחקר זה הוא שאלון, שמורכב ממספר שאלונים. (מרקוביצקי, 1989; זוניו, 1992; Remennick, 2001) המשתנים הבלתי תלויים הם משתנים דמוגרפיים, משתנים סוציו-אקונומיים, משתנים הקשורים למצבם נפשי והבריאותי של העולים, אסטרטגיית התמודדות.
המשתנה התלוי: מידת ההסתגלות הכללית בארץ, הכוללת רווחה נפשית, תקוותיות ומרגש מיידי.
תוצאות המחקר:
מטרתו של מחקר זה הייתה הבנה עמוקה יותר של היבטים פסיכו-חברתיים בתהליך הסתגלותם של עולים מחבר העמים בעליית שנות ה-90 (הנמצאים בארץ בין 8 ל-15 שנה) במישור פסיכולוגי, חברתי ותעסוקתי. תוצאות המחקר הראו שככל שאדם נמצא יותר שנים בארץ, הוא פחות משתמש באסטרטגיית התמודדות "האשמה עצמית" ומדד הרווחה הנפשית שלו עולה. כמו כן ככל שאדם מרבה  להפעיל אסטרטגיות אקטיביות ולהיעזר בתמיכה חברתית כך רמת התקוותיות שלו ורמת מרגש מיידי עולות. חשוב לציין כי  לרמה טובה בידיעת השפה יש תרומה עצומה להסתגלות פסיכולוגית, חברתית ותעסוקתית.
ממצאים נוספים במחקר הראו כי אנשים בעלי השכלה תיכונית מרגישים טוב יותר בארץ מבחינת ההסתגלות הפסיכולוגית, מאשר אנשים בעלי השכלה על תיכונית. כמו כן התוצאות הראו כי ככל שאדם מגיע לארץ בגיל צעיר יותר, כך הוא שבע רצון יותר מהחיים בארץ.
מסקנות המחקר:
נמצא כי לידיעת שפה העברית חשיבות רבה בהסתגלות הפסיכולוגית של העולה. כמו כן עולה ותיק, שנמצא בארץ מעל 8 שנים, מרגיש רווחה נפשית רבה, במיוחד אם הוא נעזר ברשת תמיכה חברתית שעומדת לרשותו, כגון שירותי יעוץ לעולה (שי"ל) או יוצר רשתות תמיכה חברתיות בעצמו, כגון: מפגשי תמיכה, חברים עולים ועוד. בגלל אופי אוכלוסיית המחקר, הומוגני יחסית – גילאים 40-60, עדיין נמצא שככל שאדם הגיע לארץ בגיל צעיר יותר, כך שבעותו מהחיים בארץ גבוהה יותר והסתגלותו הפסיכולוגית טובה יותר. מבחינת נקיטת אסטרטגיית התמודדות מיוחדת  – לא ניתן להצביע בבירור מהי האסטרטגיה היעילה ביותר להסתגלות פסיכולוגית. כנראה ששילוב בין תמיכה חברתית והתמודדות אקטיבית עם הקשיים מובילים לשיפור מצבו הפסיכולוגי של העולה ובונים לו נישה של תקוותיות, מרגש מיידי ורווחה נפשית טובים ביותר.
תוכן העניינים
תקציר ………………………………………………………………………………2
פרק 1:
מבוא -.4
פרק 2: רקע
תיאורטי –5-19
2 .1         הגירה –5
2 .1.1        הגירה לפי מודלים סוציולוגיים-חברתיים …6
2 .1.2        הגירה על פי מודלים פסיכולוגיים –…7
2 .2        "עלייה" לישראל –9-11
2 .2.1        קליטת העולים החדשים –9
2 .3         זהות תרבותית –..12
2 .4         הסתגלות -13
2 .5         התמודדות ..15-19
                  2.5.1 התמודדות עם לחצי הגירה –..19
פרק 3:
השערות 20 פרק 4: שיטה ..  21-30
4 .1  נבדקים –.21
4 .2  כלי מחקר –
..27
4 .3  הליך המחקר -30 פרק 5:
ממצאים
31-42
5.1  ניתוח השערות
31
5.2  ניתוח ממצאים נוספים – 36
פרק 6: דיון –
43-48
6 .1  מגבלות המחקר –…
46
6 .2  הצעות למחקרי המשך – 47
6 .3  הצעות ליישום בשטח -.48
ביבליוגרפיה …
49
נספחים –54-66
נספח א': שאלון -54
נספח ב': אישור ועדת האתיקה 65