בין יהודים לנוצרים – 10275
סיכום יחידה 10 האנוסים פתח דבר הנצרות שללה הטבלה בכח, אולם תמכה בכפייה לגבי מי שכבר קיבל עליו את הסקרמנטים ע"מ שישמור את אמונתו. גלי ההמרות בספרד ופורטוגל יצרו תסבוכת דתית וחברתית: דרישה מהמומרים לדבוק בנצרות מחד, מול התייחסות חשדנית ועוינת מאידך. הקונברסוס כונו בשמות גנאי, כמו מרנוס ("חזירים") או טורנדיסוס ("הפכפכים"). גם היהודים התייחסו אליהם בחשדנות; אמנם "ישראל שחטא ישראל הוא" ו"אנוס רחמנא פטריה", אך היו רבנים שחשדו שלאחר שנאנסו חלקם המשיכו לדבוק בנצרות מרצון.
פרק א': האנוסים והנוצרים החדשים בספרד: גלי ההמרה הראשונים הלחץ על היהודים להתנצר הופעל כבר מהמאה ה-6 בממלכת הפרנקים וכן באימפריה הביזנטית בשלהי האלף הראשון, ובאיטליה של המאה ה-13 אף נעלמה הקהילה היהודית כולה. בארצות האסלאם היתה ההמרה נדירה יותר.
האנוסים בקסטיליה ובארגוניה בספרד הנוצרית תפסה תופעת "האנוסים" תנופה משמעותית. החל מפרעות קנ"א (1391) ועד לגירוש ספרד (1492) הומרו רבבות יהודים, יש הגורסים מאות אלפים. החברה היהודית בקסטיליה וארגוניה התפלגה, לעיתים בתוך משפחות. רבין מהאנוסים ניסו לשמור על זיקתם ליהדות אך היו כאלה שהיטמעו כליל וכאלה שהמירו דתם מרצון. הבולט בהם היה ר' שלמה הלוי, רבה של בורגוס, חצרן יהודי שהתמנה ברבות הימים להגמון העיר. חבריו תמהו שמא מדבור היה ברדיפה אחר מעמד ועושר, אולם ייתכן שאכן היה מדובר בשכנוע פנימי.
גזירות קנ"א – גל ההמרות ההמוניות הראשון הפרעות פרצו בקסטיליה ביוני 1391, ובתודעת היהודים נתפסו המהומות כעונש משמיים. התערערות השלטון אפשרה לפורעים לבצע את זממם באין מפריע: הם התערו על השכונה היהודית, הרגו רבים וכפו על אחרים להתנצר. המהומות פשטו לאזורים אחרים; בטולידו, בני משפחת הרא"ש קידשו את השם. בקיץ של אותה שנה השתנו פניהן של הקהילה היהודית בקסטיליה ובארגוניה. קהילת ברצלונה נחרבה עד היסוד.
ראשיתה של בעיית האנוסים בספרד …