תוכן העניינים
פרק 1 – מבוא. 3
חלק א' – ראשית דבר. 3
חלק ב' – שאלת המחקר. 4
חלק ג' – עיקרי המסקנות. 4
פרק 2 – רקע רפואי 5
חלק א' – הכליה. 5
1 .
מהי כליה?. 5
2 .
מבנה הכליה. 5
3 .
פעילות הכליה ותפקידה. 6
חלק ב' – אי ספיקת כליות. 6
1 .
אי ספיקת כליות – מהי?. 6
2 .
הגורמים לאי ספיקת כליות.. 7
3 .
סממני אי ספיקת כליות חדה/סופנית.. 7
4 .
ההתמודדות.. 7
חלק ג' – השתלת כליה. 7
חלק ד' – דיאליזה. 8
1 .
הגדרות.. 8
2 .
מטרת הדיאליזה. 8
3 .
מכונת הדיאליזה  ותהליך הדיאליזה. 8
פרק 3 – הארגון 10 חלק א' – המחלקה עצמה. 10
1 .
מיקום המחלקה ומבנה הפיזי:. 10
2 .
תפקיד/מטרת המחלקה:. 10 חלק ב' – המרכיב האנושי הפנים ארגוני 11
1 .
מנהל המחלקה:. 12
2 .
הרופאה:. 13
3 .
אחות ראשית:. 14
4 .
אחיות:. 15
5.
כוח עזר (לרבות טכנאים):. 18
6 .
מזכירה:. 19
7.
מנהלת אדמיניסטרטיבית:. 19
8 .
מטופלים:. 20 חלק ג' – המרכיב האנושי החוץ ארגוני 24
1 .
בית החולים והנהלתו 24
2 .
המחלקות השונות בבית החולים הקשורות למחלקה הנפרולוגית והנהלתן:.
5
3 .
משפחות המטופלים:. 26
4 .
בעלי תפקידים חיצוניים (יועצת סוציאלית ודיאטנית):. 27
חלק ד' – משמרות. 28
1 .
סוג ומבנה משמרות:. 28
2 .
איך המשמרות מחולקות:. 28
חלק ה' – המגבלות המוטלות על הארגון 30
1 .
מגבלות של משאבים:. 30
2 .
מגבלות של מטופלים:. 30
3 .
מגבלות החוק וזכויות האדם:. 31
4 .
מגבלות אחרות.. 33
חלק ו' – ארגונים דומים.. 33
1 .
הארגון בכללותו:. 33
2 .
מטופלי הארגון:. 34
3 .
עובדי הארגון:. 34
4 .
המעורבות המשפחתית:. 35
5.
חשיבות מציאת ארגונים דומים:. 35
פרק 4 – הקונפליקטים השכיחים בארגון 36
חלק א' – קונפליקט הטיפול. 36
חלק ב' – קונפליקט המשמרות. 36
חלק ג' – קונפליקט המטופלים.. 37
חלק ד' – קונפליקט הבדיקות והציוד. 38
פרק 5 – קונפליקט הטיפול. 40 חלק א' – מישור: מהות – אנשים – הליך. 40
1 .
מהות.. 40
2 .
אנשים.. 42
3 .
הליך. 48
חלק ב' – מישור: הצדדים לקונפליקט.. 51
1 .
המישור הראשון 51
2 .
המישור השני 51
חלק ג' – מישור: כוח – זכויות – אינטרסים.. 52
1 .
כוח. 52
2 .
זכויות:. 54
3 .
אינטרסים:. 55
חלק ד' – פתרון הקונפליקט בפועל. 56
1 .
המישור הראשון:. 56
2 .
המישור השני:. 61
חלק ה' – תכנון מנגנון לטיפול בקונפליקט.. 64
1 .
מנגנון לטיפול בקונפליקט  Ex-Post:. 64
2 .
מנגנון לטיפול בקונפליקט  Ex- Ante:. 65
פרק 6 – מסקנות ומבט לעתיד. 69
ביבליוגרפיה. 71
חקיקה ישראלית.. 71
פסיקה ישראלית.. 71
ספרות ישראלית.. 71
ספרות זרה. 71
כתבי עת ישראלים.. 71
מאמרים מכתבי עת זרים.. 72
מאגרים אלקטרוניים ואתרי אינטרנט.. 72
נספח א' – שאלות לראיון לאח במחלקה. 73
נספח ב' – שאלות לראיון למטופל במחלקה. 76
נספח ג' – הקוד האתי של האחיות והאחים בישראל. 78
נספח ד' – טופס הסכמה לקבלת טיפול רפואי 83
נספח ה' – כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית. 84
חלק א' – ראשית דבר "ורפא ירפא" נאמר בספר שמות. כבר בתקופת התנאים, הוגדר תפקידו של הרופא, כמי שניתנה לו רשות לרפא. כעבור למעלה מאלף שנה הופכת רשות זו למצווה וחובה – "לא תעמוד על דם רעך", נאמר בספר ויקרא. אנשי הדת וגדולי החכמים הגיעו למסקנה זו בדרכי פרשנויות שונות ומגונות.
החולה, מצדו, לא נותר נטול חובות, ועל זה הוטלה המצווה והחובה להתרפא – "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", דורש ספר דברים. ו"אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש", מוסיף ספר בראשית. כבר בשלב מוקדם מאד של ההיסטוריה האנושית ניזקק האדם לעזרת מרפאים במאבקו נגד מחלות ופציעות. כהני הדת, זקני השבט והמכשפים עסקו בכל ענייני הנפש, הכישוף, ראיית העתיד, הסברים על תופעות חריגות ורפואה. האמונה ביכולתם ובכוחם המאגי לרפא, תוך שימוש בידע הרפואי שהועבר מדור לדור, הביא את האדם הקדמון לקבל את כושר הריפוי של אנשים אלו ולהאמין בו.
מאז ועד היום, הרפואה עברה ועוברת תהפוכות ושינויים גדולים, הן מבחינה מדעית, הן מבחינה תפיסתית, והן מבחינה ארגונית עם התגברות הידע המדעי והאפשרויות הטכנולוגיות החלה תקופה של פיצול תת-מקצועי רב. כתוצאה מפיצול זה נוצרת גם הענף הועסק בנפרולוגיה, הלוא היא ענף ברפואה המודרנית מבוססת על מידע בסיסי מתחומי מדע שונים, והיא שואפת להתחדשות מתמדת, להכרה בטעויות, לשיפור ולבקרה עצמית, ולניסיון מתמיד לתקן ולשפר את הידוע והמקובל, ולעתים אף לשנות לחלוטין תפיסות וגישות, שהתבררו כבלתי נכונות.
על מנת לענות לצורך מתמיד זה של ריפוי, התחדשות ושיפור הוקמו מוסדות רפואיים רבים ושונים.
מוסדות אלו, המונחים לאורם של עקרונות נעלים, נתקלים לא אחת בקשיים להשגת עקרונות אלו.
חלקם של הקשיים נובעים מגורמים שאינם תלויים באותם מוסדות ו/או בגורמים אנושיים, אך חלקם נובעים כתוצאה מקשיים המערימים על עצמם המוסדות ושלוחיהם במודע או שלא במודע.
על קשיים אלו, השניים, על המוסדות והארגונים להתמודד ובהם עליהם לטפל על מנת להביא למיצוי מקסימאלי של המטרות שלשמם הם הוקמו. כדי לעמוד במשימה קשה זו, ועל מנת שאותם ארגונים יוכלו להתקיים ולתפקד, לאור מטרותיהם ויעדיהם, יהיה עליהם להתמודד עם מספר קונפליקטים הניכרים בדרכם, ומהווים חלק אינטגראלי משגרת החיים בארגונים. במסגרת סמינריון זה, אתמקד בארגון, אשר "נולד" ומתקיים על מנת להבטיח ולשפר את חייהם של מאות אנשים הלוקים במחלות כלייתיות שונות. ארגון זה הינו מחלקה נפרולוגית במרכז הארץ.
אותם קונפליקטים המופיעים בארגונים בכלל ובארגון המחלקה הנפרולוגית בפרט, אינם מנותקים מהסביבה בה הם מתקיימים. ולצורך בחינת וניתוחם המעמיק, יש לבחון את המצע להם.
במסגרת ניתוח זה יש לבחון מהם הנושאים עליהם הקונפליקטים נסובים, מי הם הצדדים לקונפליקטים ומה מאפייניהם, מהו הרקע הארגוני ומהם מגבלותיו, כיצד הקונפליקטים מתנהלים, מהי תדירות הופעתם ומה נסיבותיהם, מהי עלותם וכיצד הם משפיעים על הארגון על כל פרטיו, כיצד הם נפתרים ומה מוביל לפתרונם זה, כיצד ניתן לנטרלם ואילו אמצעים נדרשים ע"מ לעשות זאת. שאלות אלו ורבות אחרות כרוכות סביב ניתוחו של קונפליקט ושל הארגון בו הוא מתקיים.
סמינריון זה צר מלהכיל ניתוח מעמיק היורד עד לסופו של קונפליקט. היסטוריה ארוכת שנים של מחקר ותיאוריה אף היא מותירה אחריה שובל של סימני שאלה ותהיות, שייתכן ולא יבואו לפתרונם לעולם. חלק ב' – שאלת המחקר שאלת המחקר אשר הצבתי לעצמי במהלך סמינריון זה הינה כיצד ניתן להביא את הארגון לפתרון קונפליקטים המתעוררים בו?
המענה לשאלת מחקר זו, מתבססת על ניתוחה של מסכת שלבים. משכך הדבר, בראשית סמינריון זה, אפתח בסקירה רפואית קצרה אודות הכליה, כשליה ודרכי ההתמודדות עם כשלים אלו. סקירה זו חשובה על מנת להבין את חשיבותו של הארגון, הצרכים עליהם הוא אמור לענות וקיומו הבלתי נמנע.
לאחר מכן, אסקור את הארגון עצמו, על כל פרטיו ומערכות היחסים שבו. אציין את מטרותיו, יעדיו והמגבלות העומדות בפניו, אשר מותירים חותמם בכל האספקטים הנוגעים לארגון ולקונפליקטים שבו.
סקירה זו הכרחית על מנת להבין את מערך הכוחות הפועל בארגון ומניעיו, את הסביבה המקיפה אותו ואת הגורמים המשפיעים על דרך התנהלותו. פרטים אלו כולם, מהווים את הבסיס החשוב ביותר להבנתם של הקונפליקטים, ובלעדיהם, לא ניתן יהיה למצוא את דרך המלך לפתרונם.
בהמשך, אסקור בקצרה את תבניות הקונפליקטים המופיעות בארגון, כפי שאובחנו במהלך תצפיותיי על הארגון, שיחות וראיונות עם גורמים בו והתייעצות עם גורמים החיצוניים לארגון. ובסיכומו של סמינריון זה, אבחן את הקונפליקט החשוב ביותר בעיני, המתחולל בארגון, תוך מתן דגש לסיבות התרחשותו, לצדדים לו, לדרך התנהלותו ולפתרונו כפי שמופעל בפועל בארגון.
בטרם אוסיף מילות סיכום, אעלה הצעה למנגנון הנועד להביא את הקונפליקט האמור לסיומו ולהתוות דרך מחשבה לפתרונם של קונפליקטים נוספים הקיימים או העתידיים להתקיים בארגון.
סמינריון זה, רובו ככולו מתבסס על חומר תיאורטי ועל חומר מחקרי, שנאסף על ידי משך שבועות ארוכים, שלוו בשאלונים שחולקו לאחיות ולמטופלי המחלקה, ותשובותיהם היוו בסיס לשיחות ולראיונות עם גורמים בארגון ומחוצה לו ובתצפיות (נסתרות וגלויות) על המתרחש בארגון. חלק ג' – עיקרי המסקנות במהלך מחקרי זה, ניצבתי מול ארגון מסועף ומורכב מבחינה היררכית, מקצועית ואישית. ייחודו של הארגון מהווים לו מחד את חוד החנית המאפשר לו להצליח ולשגשג ומנגד את עקב האכילס שלו המבדיל אותו מארגונים שונים, מקשה על אפשרויות ההשוואה אליהם והלימוד מהם ומציב בפניו קשיים ומערומים בדרכו להצלחה.
בשל היותו ארגון רפואי, אין זה מן הנמנע כי הקונפליקט המוביל בו, מתקשר באופן ישיר וחד משמעי למשמעות הטיפולית-רפואית. לאור העובדה כי מדובר בארגון בעל מבנה ארגוני מורכב, המאופיין ברובד רב של גורמים המעורבים בו ובפעילותו, והשונים זה מזה בכל תחום הניתן להשוואה, מובל הקונפליקט להתנהלות במישורים שונים ובדרכים שונות, הדורשות פתרון ייחודי ורלוונטי.
כולי תקווה, כי אף אם סמינריון זה, על תכניו והצעותיו, לא ישמש את הארגון האמור, יוכל להוות קרש קפיצה למחקרים נוספים, ולהצעות אשר יועלו במטרה לשפר את הארגון בפרט ואת מערכת הבריאות על כל זרועותיה בכלל ולבנות לנו עולם רפואי-בריאותי, אמין ויעיל עליו נוכל לסמוך בעת הצורך.