עבודה זו תעסוק בנושא למידה ומה הם תאוריות למידה המנסות  להסביר את תהליך הלמידה.
הלמידה היא תהליך פנימי, אשר איננו ניתן לתצפית ישירה. לכן תוגדר הלמידה באמצעות תוצאותיה המתבטאות בהתנהגות: למידה היא תהליך של שינוי יציב-יחסית בהתנהגות.
שינוי ההתנהגות המביע למידה חייב להיות יציב במידה המוציאה מן הכלל את האפשרות שזהו שינוי מקרי וחד-פעמי. עם זאת, עקב תהליכים של שכחה, אין הלמידה נשארת קבועה באופן מוחלט. (זיו,1977)                                 אחד הגורמים החשובים לשינויים בהתנהגות הוא האינסטינקט. אינסטינקטים הקיימים אצל בני-אדם חלקם היחסי במיכלול ההתנהגות קטן מהחיות. כיוון שהאדם יצור מורכב וגמיש בהסתגלותו, אין לאינסטינקטים שלו השפעה כה מכרעת על התנהגותו, והתנהגות אינסטינקטיבית ניתנת אצלו לשינוי. (דוגמה:שמירה על הקיום- זהו אינסטינקט בעל השפעה חזקה ומכרעת ביותר.)               הצגת ההשערה הראשונה השערה הראשונה עסקה בקשר שבין משתני המחקר השונים. קבוצת המשתנים הקשורים לתפיסת הלמידה מתייחסת לארבעת הגורמים, שנתקבלו מניתוח השאלון הנבדק והם: מניע פנימי מול חיצוני, רכישת כלים ללימוד עצמי, למידה אקטיבית מול פסיבית ולמידה כמילוי חובות מול למידה מתוך סקרנות ועניין. שלושת הגורמים, שנתקבלו מניתוח השאלון הבודק את תפיסת הסביבה הלימודית: אוריינטציה לשליטה, שיתוף תלמידים ואוריינטציה להישגיות.
דרך בדיקת ההשערה המדוברת לבדיקה השערה זו חושבו ממוצע התשובות של כל התלמידים. לכל גורם חושב מדד באמצעות ממוצע התשובות. ככל שהציון בגורם היה גבוה יותר, כך נתפסה הסביבה הלימודית כמכוונת יותר לאוריינטציה המסוימת בה עוסק הגורם (אוריינטציה לשליטה, לשיתוף תלמידים או להישגיות).