סמינר ופרוייקט בנושא:
תוכן עניינים:
תקציר: 3
סקירת ספרות והרחבה: 5
מטרת  המחקר: 9
שאלת המחקר: 10 השערות המחקר: 10 מתודולוגיה. 10 מערך המחקר: 10 אוכלוסיית המחקר: 10 המדגם: 10 כלי המחקר ושיטת איסוף הנתונים: 11
השאלונים: 11
ממצאים: 14
דיון ומסקנות: 17
בבילוגרפיה: 20 נספחים: 22
התמודדות בתנאי לחץ במקום העבודה והיכולת להתמודד עם בעיות מקצועיות.
תקציר:
העבודה תפסה מאז ומתמיד חלק נכבד מחיי האדם והיוותה אחד ממקורות הסיפוק העיקריים שלו. בחברה המודרנית, מודגשת החשיבות של עבודה וקריירה, תוך התייחסות לתהליכים של קבלת החלטות בבחירת מקצוע, לשלבים בהתפתחות המקצועית (כולל הצורך בהתמחות וניסיון) ולשינויים ולתמורות במהלך ההתפתחות המקצועית של האדם (Olivier,2009). עם זאת כפי שנראה בהמשך, ישנם מצבים בהם לעבודה ישנה השפעה הרסנית על האדם.
מחקר זה  עוסק בבחינת האפקטיביות של מדיניות תובענית במקומות עבודה כלפי העובדים ומידת ההצלחה של העובדים לעמוד במוטל עליהם במקומות אלו. בשנים האחרונות עקב הצמיחה הכלל עולמית ובפרט במדינות שהוגדרו כמדינות עולם שלישי וכעת הפכו למדינות מתפתחות מובילות בתחומים רבים (כדוגמת הודו וסין) הוגברה מאד התחרותיות בענפים כלל עולמיים מסוימים. עקב כך וע"מ לעמוד בלחצי ההיצע הגבוהים במיוחד שמיצרים אותן מדינות, נדרשות חברות רבות ממדינות מערביות להפיק את המקסימום האפשרי מהמשאבים העומדים לרשותם. (שעדיין הם זניחים לעומת המשאבים האנושיים העומדים לרשות המדינות המתפתחות(. אחת מההשפעות העקרוניות של אותם לחצים מתייחסת באופן ישיר לעובדים של אותן חברות מערביות. מנהלי עבודה נדרשים ללחוץ את העובדים ככל יכולתם להשיג תוצאות גבוהות במיוחד הן בהיקף העבודה והן באיכות העבודה. לחץ מסוג זה עלול במקרים רבים להביא לאפקט הפוך מהמצופה ולהזיק לתפוקה של העובדים. לעומת זאת, יתכן שלחץ במינון ראוי אכן יכול להוביל לתוצאות משופרות הן בהיקפים והן באיכות. דילמה זאת רלוונטית במיוחד במדינת ישראל שנדרשת לשמור על מעמדה גם ביחס לענקיות מתפתחות אחרות. מדינת ישראל שהיא דלת משאבים ביחס למדינות רבות בעולם ניצבת עד כה במקומות הראשונים בתעשיית ההיטק וכדי להישאר במעמד זה גם בתנאי שוק תחרותיים יש צורך במחקרים מעמיקים רבים שידונו כיצד ראוי לנצל משאבים מוגבלים כשלנו בצורה אופטימאלית ע"מ להפיק מהם תועלת מרבית. מחקר זה בודק האם ישנו קשר מתאמי בין מידת הלחץ המופעל על העובדים לשיפור העבודה שלהם כיחידים וכצוות לבין מידת היכולת של העובדים להתמודד עם בעיות מקצועיות במהלך העבודה ומהו סוג הקשר ביניהם.
הרציונל שעומד מאחורי השערת מחקר זו היא שהיכולת המקצועית לשם תפקוד שוטף ובפרט יכולות הנדרשות בזמן שישנה בעיה מקצועית, כגון יכולת אלתור וחשיבה יצירתית יורדות משמעותית בזמני לחץ אצל רוב האנשים בצורה שתיפגע ביכולת לסיים את המוטל עליהם בצורה הטובה ביותר. המשמעות האופרטיבית של מחקר זה היא שבתפקידים הדורשים יכולות יצירתיות וכושר אלתור, כלומר התמודדות קבועה עם בעיות מקצועיות, יתכן שאין מקום להפעיל לחץ מתמשך על העובדים. או לחילופין לאתר את העובדים שתנאי לחץ אינם פוגעים ביכולת שלהם לסיים את המוטל עליהם, גם אם מדובר בעבודה שאינה רוטינית ושגרתית.