מטלת מנחה 11 – מבוא לתקשורת המונים – 10408
סטודנט מגיש: _____________ ת"ז: שאלה 1 – פרק 3 (35 נקודות) (20 נק') א. קראו את מסגרת 3.2 (עמוד 77 בפרק 3) המציגה מאפיינים של תהליך תקשורת ההמונים. עיינו גם בשתי הפרסומות המצורפות למטלה זו (אחת מהן מופיעה על גבי עיתון והשניה הופיעה באתר העיתון המקוון nrg מעריב).
(משפטים נק') ב. קראו בפרק 3 של מדריך הלמידה את הדיון המסכם על המודלים התקשורתיים.
איזו השפעה יש למסרים תקשורתיים על הנמענים לפי מודל לאסוול? הסבירו מדוע, על פי מודל הקליטה (מודל ההצפנה והפענוח), ההשפעה של הפרסומות על הנמענים לא תהיה בהכרח השפעה אחידה וחזקה.
תשובה א. בפרסומת בעיתון – מתבטאים המאפיינים הבאים: הפצה וקליטה רחבות היקף של תוכן, מכיוון שמדובר בעיתון גדול שמופץ בקרב קהל גדול, ותוכן המודעה מצליח להביא את המסר של המפרסם בצורה שתיקלט היטב בראשו של הקורא. זרימה חד כיוונית, כי המודעה בעיתון מכוונת את מסריה אל קהל הקוראים, לקוראים אין דרך ממשית לתת משוב על מה שהם קוראים, ולרוב, הם משאירים את מסקנותיהם מהפרסומת בראשם. יחסים לא-סימטריים בין מוען לנמען, מאחורי המודעה עמלו אנשי פרסום כדי לחייב כביכול את הלקוח (הנמען) להתחייב על רכישת רכב, על סמך האמונה העצמית שהם נוטעים בו, שהוא מסוגל לזה מבחינה כלכלית, וגם אם הוא חושב שאינו מסוגל, הם מבטיחים לו החלפת רכב בעתיד, כך שיש להם השפעה על החלטתו, יותר מאשר לו עצמו. מערכת היחסים עם הקהל היא של שוק או כזו הנשענת על חישוב כלכלי, בהחלט. המפרסמים (המוען) רואים בקהל הקוראים (הנמען) מצע כלכלי ובעצם קהל לרכישת המכונית.
אם לא היו חושבים שהם שווים מבחינה כלכלית, המודעה לא הייתה מתפרסמת. סטנדרטיזציה והסחרה של תוכן, המאפיין הזה מתבטא פחות בפרסומת הזו, מכיוון שהיא מפורסמת על גבי עיתון, שמראש השימוש שלו היה חד-סטרי, ולא נעשה שימוש של הסחרת תוכן שמשמש גם להעברת תקשורת אישית.
שאלה 2 – פרק 4 ( 65 נקודות) (45 נק') א. סכמו לעצמכם את עיקרי התיאוריה הביקורתית של כלכלה פוליטית וענו בעזרתם על השאלות הבאות:
מה מאפיין את המבנה של תקשורת ההמונים?
את האינטרסים של מי משרתת למעשה תקשורת ההמונים?
איך מתייחסים בתקשורת ההמונים אל קהל הנמענים?
מה מאפיין את התכנים של תקשורת ההמונים?
ואילו קולות ודעות מקבלים מעט ביטוי בתקשורת ההמונים?
מדוע מתאים לשייך את התיאוריה של כלכלה פוליטית לגישת הקונפליקט?
(20 נק') ב. קראו את הכתבות "בעלות צולבת על כלי תקשורת וגופים פיננסים מונעת חשיפות" (TheMarker,
2 1.3.12) ו"בכנסת דורשים להחמיר את המלצות ועדת הריכוזיות" (TheMarker, 20.3.12), המצורפות למטלה.
מהן הבעיות המרכזיות שמוצגות בכתבות בנוגע לתקשורת ההמונים בישראל?
כיצד הן מתקשרות לטענות שמעלה התיאוריה של כלכלה פוליטית כנגד תקשורת ההמונים?