לכל העבודות בשחיקה בעבודה
שם המוסד האקדמי שם הפקולטה / מסלול שחיקה בעבודה של נשים בשירות קבע מול נשים במגזר האזרחי עבודה סמינריונית בקורס:
שם הקורס שם הסטודנט:
ת.ז.
שם המרצה:
תאריך:
תוכן עניינים
תקציר –3
מבוא
וסקירת ספרות –.4-8
שיטה –.9
כלים –..9
אמצעים ..9-מנהל עסקים דיון ומסקנות -…מנהל עסקים-משפטים מקורות -.16
נספחים .17-19
תקציר מסקירת הספרות עולה כי שחיקה הנה תופעה נפוצה ושכיחה בארגוני עבודה שונים (ראה דוגמת ארגוני הסתדרות העובדים). השחיקה היא "סינדרום" של תשישות גופנית ונפשית, מלווה בהתפתחות של דימוי עצמי נמוך וגישה שלילית כלפי המקצוע. תחושות אלה גורמות לאיבוד עניין ורגישות כלפי התפקיד/הלקוחות – כאשר התפקיד הנו מתן שירותים לציבור לקוחות, וכן כלפי הצוות עמו בא העובד במגע יומי. כתוצאה מהשחיקה, סביבת העבודה נתפסת ע"י העובד כשלילית. קיימת  ירידה באיכות החיים  האישיים, ירידה בתפוקות, כמו גם היעדרויות ואיחורים רבים Pines et al., 1981)). חוקרים הציעו מספר דרכים לבחינת תופעת השחיקה אצל עובדים ולמצוא דרכים לטפל ולהילחם בשחיקה בכדי לצמצם את שיעורי תופעת ההיעדרויות, תחושת עומס בקרה העובד, תשישות העובד ועוד.
בעבודתינו רצינו להשוות בין רמת השחיקה של נשים המשרתות בשירות קבע לבין נשים העובדות במגזר האזרחי לאורך 4 שנים לפחות בתפקיד המוגדר כ"עבודה משרדית". פרק הזמן שבו החלטנו לדגום את הנשים הינו פרק זמן סביר שכן, לדעתנו, להגיע למצב שבו הסביבה ותחומי העובדה מוכרים היטב (בדר"כ לוקח פרק זמן של חצי שנה- שנה ל"הכנס" לתפקיד) אורך בטווח ה- 4 שנים. מעל 4 שנים וככל שמשך שירות בתפקיד גדול יותר כך גם רמת השחיקה גדלה יותר.
לדעתנו קיים הבדל מהותי ברמת השחיקה בין 2 המגזרים היות וידוע שתפקיד בצבא הוא 247.
מטרת המחקר היא לאשש או להפריך את ההשערה שנשות קבע נשחקות יותר מנשים במגזר האזרחי.
במחקר השתתפו סה"כ 60 נבדקים המחולקים: 28 נשים נבדקות בשירות קבע מעל 3 שנים בעבודה משרדית. ו32 נשים העובדות במגזר האזרחי בעבודה משרדית מעל 3 שנים באותו סוג של העבודה.
בתוצאות המחקר ניתן לראות שההבדלים בין השחיקה במגזר הצבאי לבין השחיקה במגזר האזרחי אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית. הנתונים אינם מצביעים על הבדל בין המגזרים ברמת השחיקה.