פרו -סמינר: הלבוש הנשי ברנסנס באיטליה מאמצע עד סוף המאה ה-15

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 4011
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

עבודה פרו – סמינריונית:
הלבוש הנשי ברנסנס באיטליה מאמצע עד סוף המאה ה-משפטים מוגש במסגרת הקורס:
סמינר מחקר תקופתי מגישה:
המרצה: אפריל 2015 תשע"ו תוכן העניינים:
מבוא                                                                                  עמ'   1
פרק
1 : סקירה היסטורית של איטליה במאה ה-משפטים                       עמ' 2
א. פוליטית-מדינית                                                                 עמ' 2
ב. כלכלית-חברתית                                                                עמ'
3 ג. רוחנית-דתית                                                                     עמ' 5
פרק 2: אמנות ואדריכלות                                                        עמ' 4
פרק 3: מערכת הלבוש הנשית                             Guardaroba עמ' 6                                                     א. שכבות הבגד                                                                     עמ' 7
ב. אביזרים וסידורי שיער                                                         עמ' 9                                                  פרק 4: בדים וטקסטילים בתקופת                   Quattrocento   עמ' 10                   פרק 5: הרנסנס האיטלקי כמקור השראה לאופנה עכשווית          עמ' 11                                                         סיכום                                                                                 עמ' 13                                                                                                                                                  ביבליוגרפיה                                                                        עמ' מנהל עסקים נספחים                                                                         עמ' משפטים-21
תקציר (מתוך פרק המבוא) עבודת מחקר זו עוסקת בלבוש הנשי באיטליה מאמצע עד סוף המאה ה-משפטים.
בעבודתי חקרתי את התקופה מבחינה היסטורית ותרבותית תוך בחינת הקשר הישיר להתפתחות הלבוש. תקופה היסטורית זו זכתה לכינוי הרנסנס, (באיטלקית – La Rinascita) ומשמעות הביטוי – "תחייה מחדש". אנשי התקופה ראו עצמם חוזרים את ההוד וההדר של העת העתיקה בתקופת יוון ורומא. לתפיסה זו הייתה נגיעה בכל תחומי החיים בדגש על תחומי האמנות והרוח – ספרות, שירה, ציור, פיסול ואדריכלות. אנשי הרנסנס ניסו לחדש את הרוח הקלאסית המנוגדת לרוח הכנסייה, שהעמידה במרכז את האל ולא את אושרו של האדם בעולם הזה. מעל לכל, ההומניסטים (הומניזם – humanism) האמינו בכישרונו של האדם וביכולת הייחודית והמדהימה של המוח האנושי.
המצאת הדפוס על ידי יוהאן גוטנברג (Johannes gutenberg) ב-מנהל עסקים50, הביאה לתפוצה רחבה של רעיונות והנגישה את הידע שהיה מצוי בספרי קודש ובספרי הלימוד לציבור, אשר לא נחשף אליהם עד כה. הידע החדש הביא להתפרצות של מסעות מחקר אשר הובילו לתגליות מדעיות, אלה אפשרו העברה מהירה והפצה רחבת היקף של הרעיונות החדשים של התקופה.
ג'ורג' ואזרי ((Giorgio Vasari, צייר והיסטוריון אומנות מהמאה ה-16, היה הראשון שתיעד באנציקלופדיה ביוגרפיות של אומנים והיה גם הראשון שהשתמש במילה "רנסנס" בדפוס. Vasari הסביר בספרו את הפריחה החזותית באמצעות שתי תופעות: חזרה אל השיטות והתפיסות האומנותיות מהעת העתיקה ושכלול היכולת להתבונן בטבע ולחקות אותו. ספרו נקרא "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר" (Le Vite delle più eccellenti pittori, scultori, ed architettori) והוא מהווה מקור ידע היסטורי יקר ערך על האומנים של אותה תקופה ומבכך מאפשר הצצה והתבוננות על התקופה כולה.
לרעיונות ולתובנות אלו ישנה השפעה ישירה על הלבוש – נראה כי הבגד מותאם לגוף הנשי ומקדש אותו, אידיאל היופי הנשי הקלאסי כולל צללית עגולה, רכה ונפחית. הרצון לשחזר את התקופה הקלאסית מסמל בעיקר את הרצון להתרחק מהסממנים של ימי הביניים.