¬¬¬¬מנהיגות מנהלים ושביעות רצון של מורים בהקשר רב-תרבותי: המקרה של בתי הספר הערביים בישראל

­­­­מנהיגות מנהלים ושביעות רצון של מורים בהקשר רב-תרבותי: המקרה של בתי הספר הערביים בישראל תוכן עיניינים
1 . מבוא. 3
1 .1. הקשר בין תרבות ארגונית לסביבה תרבותית. 3
1 .2. שאלת המחקר. 5
1 .3. חשיבותו של המחקר הנוכחי 5
1 .4. הגדרת המושגים העיקריים במחקר. 7
1 .5. מבנה המחקר. 7
2 .
סקירת ספרות. 8
2 .1. מנהיגות בארגונים. 8
2 .1.1.
הגדרת המושג וסוגי מנהיגות. 8
2 .1.2.
מנהיגות מעצבת ומנהיגות מתגמלת. 10
2 .1.3.
מושג המנהיגות בתרבות הארגונית. 13
2 .1.4.
מנהלי בית ספר כמנהיגים. 17
2 .1.5.
הנהגה למען שוויון 20
2 .2. שביעות רצון מהעבודה. 22
2 .2.1.
שביעות רצון בקרב מורים. 22
2 .2.2.
הקשר בין סגנון המנהיגות לבין שביעות רצון בקרב מורים.
5
2 .3.
התרבות המוסלמית. 26
2 .3.1.
הגדרות. 26
2 .3.2.
התרבות המוסלמית. 27
2 .3.3.
ערכי עבודה ושביעות רצון בחברה המוסלמית. 28
2 .3.4.
ניהול ושביעות רצון בתרבות המוסלמית. 29
2 .3.5.
מנהיגות מעצבת ומנהיגות מתגמלת ומידת הרלוונטיות שלהן לחברה הערבית. 30
2 .4.
השפעת התרבות האסלאמית על המנהיגות בבתי ספר. 31
3 .
ביבליוגרפיה. 33

1 . מבוא
לציבור הערבי בישראל מאפיינים המייחדים אותו מהמגזר היהודי. החברה הערבית היא חברה פטריארכאלית קלאסית, כאשר מבנה הסמכות בתוכה הוא בצורת פירמידה. חברה זו היא קולקטיבית והיררכית וקיימת בה עליונות מודגשת של הגבר הערבי. הזהות האישית כפופה לזהות הקולקטיבית ונקנית על פי הייחוס המשפחתי, העדתי והדתי. מכאן, שהחברה הערבית המסורתית אינה מעודדת את הפרט לפתח עולם משל עצמו וזהות אינדיבידואלית. מאפיינים תרבותיים אלו יוצרים התנגשות בין החברה הערבית המסורתית לתרבות המערבית המודרנית, המאפיינת את מדינת ישראל ואפילו התנגשות חזיתית איתה. עיקרי התרבות המערבית מבוססים על העקרונות הבאים: כיבוד צרכי הפרט, דעותיו, ערכיו וזכויותיו; מתן חופש מחשבה וחופש ביטוי והשתתפות פעילה במאבקים חברתיים דמוקרטיים. התנגשות זו בין הערכים המסורתיים ההיסטוריים של התרבות הערבית והחברה המערבית המודרנית הישראלית משתקפים בזיקה החברתית המשתנה של חברי הציבור הערבי (Whitaker, 2009). מצב זה בא לידי ביטוי גם במערכת החינוך הערבית שתפיסתה מושפעת מהתאוצה, הסחרור והבלבול של קצב השינוי החברתי והטכנולוגי בעשורים האחרונים בחברה הישראלית והמערבית בכללותה, שיצרו מבנים חדשים העומדים בניגוד למסורת הקבועה – ולעיתים קרובות – המקובעת.
מבחינת תחושתם של רוב ערביי ישראל, השינויים במבנה של החוויה החינוכית כרוכים בכלל השינויים החברתיים שנמצאים בתשתיתם (מחאמיד, 2012).