הקשר בין מסוגלות עצמית בהוראה, דימוי עצמי מקצועי ורמת השחיקה בקרב מורים: השוואה בין מורים וותיקים ולבין מורים בראשית דרכם תוכן עניינים
תקציר –
4 מבוא -…5
1 .
סקירת ספרות –…6
1 .1
תופעת השחיקה בעבודה -..
6-7
1 .1.1
שחיקת מורים בהוראה -..7-8
1 .2
מסוגלות עצמית …8
1 .2.1
תחושת מסוגלות של מורים .8-9
1 .3
דימוי עצמי –10-11
1 .3.1
דימוי מקצועי -11-12
1 .4
הקשר בין וותק בהוראה לבין מידת השחיקה -…12-13
1 .5
קשייו של המורה המתחיל -12-14
2 .שיטת המחקר 15
2 .1
תיאור המדגם -..15-17
2 .2
כלי המחקר –.17-21
2 .3
הליך המחקר –21
2 .4
שיטת הניתוח -..21
3 .
ממצאים -22
3 .1
סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר –…22
3 .2
קשר בין משתני המחקר למשתני הרקע
..23
3 .3
בדיקת השערות -24-26
4 .דיון ומסקנות 27-29
4 .1
שאלות המחקר -29
4 .2
הצעות למחקר עתידי –.29
5.
רשימה ביבליוגראפית .29-35 תקציר העבודה הנוכחית עוסקת בקשר בין מסוגלות הוראתית, דימוי עצמי מקצועי ומידת השחיקה בקרב מורים בעלי וותק שונה במערכת החינוך.
מטרת העבודה היא לעמוד על הקשר בין מסוגלות הוראתית, דימוי עצמי מקצועי ומידת השחיקה בקרב מורים וותיקים ומורים בראשית דרכם. שאלת המחקר שנבדקה במחקר הנוכחי היא האם יש קשר בין מסוגלות הוראתית, דימוי עצמי מקצועי ומידת השחיקה בקרב מורים וותיקים ומורים בראשית דרכם. מחקרים שונים טענו שהקשר בין מסוגלות הוראתית, דימוי עצמי מקצועי לבין מידת השחיקה הוא קשר ליניארי שלילי לעומת זאת הקשר בין שנות וותק בהוראה לבין מידת השחיקה הינו קשר חיובי דהיינו ככל שיש עליה במידת המסוגלות ההוראתית ובמידת הדימוי העצמי כך רמת השחיקה יורדת אך ככל שיש עליה בשנות הוותק כך גם תהיה עלייה ברמת השחיקה.
בסקירת הספרות יוצגו מוצגים משתני המחקר השונים, תיאוריות ומחקרים עדכניים בתחום. מוצג המושג מסוגלות עצמית ומסוגלות הוראתית, המשתנה דימוי ודימוי עצמי מקצועי ואיך הדימוי המקצועי משמש כדרך למימוש עצמי בהמשך נתייחס למורה המתחיל דרכו בעבודת ההוראה ולמורה שיש לו וותק במערכת החינוך לקראת ולבסוף מוצגים הקשרים בין המשתנים.
מן הסקירה עולה כי הדימוי העצמי המקצועי הוא משתנה חשוב אשר משפיע על מידת המסוגלות ההוראתית ובכך שניהם משפיעים על מידת השחיקה אצל מורים ותיקים ואצל מורים בראשית דרכם. נמצא גם שמורים בתחילת דרכם הם שחוקים לאור העובדה שיש פער אדיר בין התיאוריות החינוכיות הנלמדות במסגרת הכשרות מורים לבין המצב המצוי בשטח. המורים הלא מנוסים והחדשים במערכת מרגישים מופקרים וחסרי כלים יחד עם זאת מורים בעלי דימוי עצמי מקצועי גבוה רמת המסוגלות ההוראתית אצלם גבוהה והם נשחקים פחות מאשר מורים בעלי דימוי עצמי מקצועי נמוך. לאור המצב הקיים מומלץ לעשות מחקר רחב ומקיף שבודק את מידת הדימוי העצמי בקרב הסטודנטים הלומדים הוראה במוסדות הכשרה לבין אותם סטודנטים שהפכו למורים ונמצאים בראשית דרכם בהוראה ולעמוד על השינויים שחלו במידת הדימוי העצמי המקצועי.
כמו כן לאתר את הגורמים הפוגעים בדימוי העצמי המקצועי ולטפל בהם יחד עם זאת לאתר את הגורמים המעודדים דימוי עצמי מקצועי ולטפח אותם .באותו מחקר לבדוק גם רמת השחיקה אצל אותם אנשים שהיו לפני כן סטודנטים להוראה ולאחר מכן הפכו למורים בשטח החינוכי ולעמוד על השינויים שחלו ברמת השחיקה ולהפיק לקחים מזה.
מבוא
עבודה זו בודקת את הקשר בין מסוגלות הוראתית, דימוי עצמי מקצועי ומידת השחיקה בקרב מורים וותיקים ומורים בראשית דרכם.
מקצוע ההוראה נחשב לאחד המקצועות שבהם האנשים המועסקים נשחקים ועם הזמן מתגלים תסמינים של תשישות ועייפות. (Byrne,1999 ; פרידמן ולוטן ,1985) תופעת השחיקה צריכה להיבחן בפרספקטיבה משלבת שמבליטה את גורמיה הארגוניים והאישיים (פרידמן 2003) לכן ישנם שלושה תחומים שבוחנים את מקורות השחיקה: גורמים אישיים, גורמים בין אישיים, גורמים ארגוניים. העבודה הנוכחית מתמקדת בהבדלים במידת השחיקה, דימוי עצמי מקצועי, מסוגלות הוראתית אצל מורים ותיקים ואצל מורים חדשים. הטענה המרכזית היא שהקשר בין מידת השחיקה, מסוגלות הוראתית ושנות הניסיון הינו קשר חיובי כלומר מורים וותיקים במערכת, יותר שחוקים ממורים צעירים אך רמת המסוגלות ההוראתית גבוהה יותר ממורים צעירים ואילו מורים בעלי דימוי עצמי מקצועי נמוך נשחקים יותר מאשר מורים בעלי דימוי עצמי מקצועי גבוה.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את הקשר בין מסוגלות הוראתית ,דימוי עצמי וותק בהוראה לבין מידת השחיקה של מורים. העבודה תתמקד בהבדלים במידת השחיקה, ההערכה עצמית והמסוגלות ההוראתית אצל מורים ותיקים ואצל מורים חדשים.
| מילות מפתח | דימוי מקצועי, דימוי עצמי, דימוי עצמי מקצועי, הוראה, וותק, ותק, מורים, מורים ותיקים, מורים מתחילים, מסוגלות הוראתית, מסוגלות עצמית, שחיקה בעבודה, שחיקה בעבודה - עבודות סמינריון, שחיקת מורים |
| מקצוע/ות | חינוך |
| מספר מילים | 8646 |
| מספר מקורות | 78 |
| שנת הגשה | 2017 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | |
| פקולטה |