העבודה חוקרת את ההצגה של אליס בארץ הפלאות שהועלה בתיאטרון גשר בשנת 2015 ובעיקר את הקשר המורכב והתלותי שבין אליס לידל לבין לואיס קרול (אליס המלכה וקרול הפרש הלבן). הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" (Alice's Adventures in wonderland) של לואיס קרול שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון שהיה כומר ומרצה למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד (הוא מספרי […]
פמיניזם ותאטרון במחזה: "אמא קוראז' וילדיה". תוכן עניינים מבוא: עמ' 3 פמיניזם ותיאטרון – רקע: עמ' 5 התיאטרון האפי ופמיניזם: עמ' 9 ניתוח המחזה "אימא קוראז' וילדיה": עמ' מנהל עסקים סיכום: עמ' 19 ביבליוגרפיה: עמ' 20 מבוא ניצני המהפכה הפמיניסטית החלו במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ושיאה של המהפכה החל במחצית השנייה של המאה […]
מבוא: עבודה זו תעסוק במאפייני קליטתם של ניצולי השואה בחברת הישראלית בראשית המדינה, ובאופן שבו מאפיינים אלו באים לידי ביטוי במחזה "ילדי הצל". אטען, כי קליטתם של ניצולי השואה בכלל, וילדים ניצולים בפרט, הייתה מורכבת וטעונה רגשית, הן מצד העולים והן מצד הקולטים אותם, טענה אשר עולה באופן מובהק מתוך המחזה. המחזה "ילדי הצל" נכתב […]
שעת הילדים מאת ליליאן הלמן היצגי ילדות במחזה ובגירסותיו הקולנועיות ומשמעותם הבימתית תוכן העניינים 1 . תוכן העניינים 1 2 . מבוא 2 3 . אודות ליליאן הלמן ונושא המחזה שעת הילדים 3 4 . הדמויות במחזה וייצוגן בסרטים 5 5. השימוש בייצוג ובתיוג (סטראוטיפ) במחזה ובסרטים 9 6 . תרומת השימוש בדמויות הילדות […]
החוג לאמנות התיאטרון סמינר בנושא התייחסות החברה למגדר בשנות ה-30 בארה"ב על פי המחזה "שעת הילדים" מאת ליליאן הלמן. מגישה: XXX המגמה לעיצוב שנה שניה לתואר שני 20.8.05 תוכן העניינים מבוא – 2 פרק א' – ליליאן הלמן ומחזותיה- רקע – 3 פרק ב' –שעת הילדים –משמעויות מגדריות במחזה — 5 פרק ג' – השימוש […]
התקשורת הלקוייה בין הדמויות ויצירת האווירה במחזה "הדוד וניה" של צ'כוב הדיאלוגים במחזות של צ'כוב מראים על תקשורת לקוייה בין הדמויות. גם כשהדמויות נמצאות בסיטאוציה אינטימית לכאורה הן מביעות בדיאלוג ביניהן חוסר הבנה בסיסי והדדי. בדיאלוגים אלו כל אחת מהדמויות שרויה בעולמה שלה, וכך בעצם נוצר דיאלוג שהוא בעצם שני מונולוגים. כפי שכותבת מלכה שקד […]
המכללה האקדמית לחינוך אוקטובר 2007 תוכן עניינים מבוא. 3 ביוגרפיה אישית ומקצועית על הסופרת, מתרגמת ומחזאית – שולמית לפיד. 5 קריאה וסקירה של מחזות נוספים- 8 בדיקת מוטיבים ונושאים משותפים לשלוש המחזות. 8 רקע המחזה – סקירה היסטורית, סוציולוגית, תרבותית. 13 הדמויות ואפיונן 20 מערכות יחסים במחזה:. 24 מילון מונחים ומושגים הקיימים במחזה. 27 הפקות […]
אידיאולוגית תיאטרון "הבימה" בתקופת הקמתו והצגת המחזה הדיבוק- כהצגה מכוננת אשר שימשה כביטוי למסרים אידיאולוגים אלו "האידיאולוגיה של הבימה במוסקבה, שיקפה את מערכת הערכים של צמח… צמח האמין שהבימה צריכה להיות הרבה יותר מאשר תיאטרון אומנותי גרידא.. אכן, מיסודו הדגיש התיאטרון תמיד את ייעודו הכפול: הפוליטי-אידיאולוגי, והאומנותי." בעבודה אציין את יעדי ועקרונות תיאטרון הבימה בהקמתו […]
נושא הסמינריון: המקום במשמעותו הסמלית כמשקף עמדה המאשימה/ מוחלת למשתף פעולה בשואה. v תוכן עניינים: ע"מ 1 . מבוא: 3 -10 1 .1 מבנה העבודה. 3 1 .2 רקע היסטורי. 4 -7 1 .3 מהו סמל? 7-10 1 .4 המחזאים וביקורות על יצירותיהם: 10-27 1 .4.1 ביוגרפיה- נתן שחם. 1 0 1 .4.1.1 ביקורת […]
מבוא נסים אלוני נולד בשנת 1926 למשפחה קשת יום, שהתגוררה בשכונת פלורנטין בתל אביב. "השכונה" והדינמיות בה התנהלו ענייניה על ידי הילדים, סיפקו כר נרחב לדמיונו הפורה, כששנים רבות לאחר מכן תיאר אותה בסיפורי ה"ינשוף" שלו. פלקט ב"הבימה" של הצגת "בגדי המלך"עם סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר "השכלה" התגייס לנוטרות ושם החל לכתוב לשבועון "במחנה" […]
מבוא אנטון צ'כוב נולד בשנת 1860 בעיר הנמל טאגאנרוב, דרומית למוסקבה. אביו – איש קשה יום ורודן, היה בעל מכולת כושלת שפרנס בקושי רב את אשתו וששת ילדיו. את השכלת הילדים ניתב האב לשני כיוונים עיקריים: מחד, חייב אותם ללמוד מקצועות מעשיים כמו תפירה וחשבונאות, מאידך, הקפיד לשלוח אותם לשיעורי צרפתית ושיעורי מוסיקה. בסתיו 1873, […]
vהקדמה- "חשבון חדש" מאת נתן שחם (1954) הוא מחזה ראשון בנושא השואה שהועלה על במות התאטרון, המתאר את דרך התמודדותה של החברה הישראלית עם המפגש המביך והמורכב עם ניצולי שואה ועם זיכרונות העבר, בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה. המחזה בוחן את אשמתם של יהודים משתפי פעולה עם הנאצים ואת הזכות לשפוט משתפי פעולה אלה, […]
תקציר העבודה אוריפידס מעביר דרך המקהלה מסרים חברתיים ומשתמש בה בדרך שונה מן הקונבנציה המקובלת בתאטרון היווני. מקהלת הנשים נבנית על ידי אוריפידס כדמות. בשיחותיה עם פידרה היא משמשת כדמות מוודה, עם היפוליטוס היא משמשת כדמות אנלוגית אליו. לתזאוס היא משמשת כמנחמת וכמזהירה מפני העתיד לבוא. שינוי נוסף שמכניס אוריפידס הוא בכך ששירי המקהלה במחזה […]
התיאטרון והחברה הדתית. מקרה בוחן: "מניין נשים" התיאטרון הישראלי כחלק מהתרבות העברית משמש במה הן לחשיפה בוטה של עימותים ואי הסכמות בחברה הישראלית, בדומה למתרחש ב"מניין נשים", והן לצורך בחינה ביקורתית של האידיאולוגיה שהייתה בסיס למדינה העברית. הרפרטואר, ובעיקר השינויים שחלו בו, משקפים את ייצוגן המשתנה באמנויות של הקבוצות השונות בחברה הישראלית (בהצגה "מניין נשים" […]