מבוא
–.         3
פרק 1 – ידע וחשיבה של מורים -…        5

1 .1   קוגניציה של מורים —            5          ·    הקשר בין חשיבת מורים לבין ההוראה —           6          ·    מודלים של חשיבת מורים –…           6
·    ידע מקצועי של מורים …           7
·    תפקודי חשיבה גבוהים ..           9 
2 .1   טיפוח החשיבה של מורים במסגרתם הכשרתם .           10 ·    פיתוח תפקידי חשיבה גבוהים בהכשרת מורים –…           10 ·    פיתוח יכולת רפלקטיבית             11
·    גישות קונסטרוקטיביסטיות בהכשרת מורים .           13
פרק 2-  "אופק פדגוגי" ללמידה לשנה"ל תשס"ח – תשס"ט           15       
1 .2        רקע
–.            15
2 .2        מדיניות משרד החינוך             17
3 .2        התרומה של החינוך לחשיבה להקניית ידע ..           18
4 .2        המשמעות המעשית של הוראה-למידה בדגש על חשיבה            19
5.2        כיצד נשיג את היעד?
…           22
·    תכניות לימודים, סטנדרטים וחומרי למידה –            23
·    פיתוח מקצועי של עובדי חינוך והוראה –..           23
·    הערכה (מיצ"ב ובחינות בגרות) —          
5 ·    צירי הטמעה במערכת החינוך –.           26
פרק 3 – השפעת "האופק הפדגוגי" ללמידה על הכשרתו ותפקידו של המורה -…            28

1 .3        הכשרת מורים בישראל – תמונת מצב והצורך בשינוי ..          28
2 .3        הצעות להכשרת מורים בפיתוח חשיבה בהקשר ל"אופק הפדגוגי" ללמידה ..           30 ·    מכללה למורים .            30 ·    פיתוח צוותי הוראה —            34
·    דוגמה מן העולם: תוכנית להכשרת מורים של הרווארד –           35
3 .3        שיטות ליישום הוראת החשיבה ..            36
·         אסטרטגיות הוראה לשימוש בכיתות חשיבה –.           36
·         מתרבות של כיתה לתרבות של חשיבה –           39
·         גישת המיזוג בתוכני ההוראה בכיתה -..           41
·         קהילת לומדים -..            42
·         המודל השלישי – קהילת חשיבה –…            45
פרק 4 – דיון ומסקנות – השפעת "האופק הפדגוגי" ללמידה            48
ביבליוגרפיה ..        52
מבוא
כמעט כולם מסכימים שתלמידים בבית הספר צריכים לפתח הבנה וחשיבה ולא רק לשנן עובדות ומספרים. אנשי עסקים מובילים מאמצים את המטרות הללו, משום שרוב העובדים צריכים לדעת כיצד ללמוד וכיצד לחשוב אם הם רוצים להצליח בעידן זה של שינוי מתמיד ושל התפתחות טכנולוגית.
בעשור הקודם תיאורטיקנים של למידה הראו, שתלמידים אינם זוכרים או מבינים הרבה מן ההוראה הדידקטית השגורה. כדי להבין רעיונות מורכבים ושיטות חקירה תלמידים צריכים ללמוד באמצעות עשייה ולשנות את שכלם באופן פעיל. אמות מידה חדשות לתוכניות לימודים, שהפיצו אנשי חינוך רבים מתחומים רבים ושונים, קוראות למיקוד  הלמידה בבית הספר בפיתוח מושגי, בחשיבה יצירתית, בפתרון בעיות, בניסוח ובמתן ביטוי לטיעונים משכנעים. למרות הסכמה הולכת וגוברת באשר לתכליות החינוך, האמצעים להשגתן אינם ברורים לחלוטין. רוב המורים מוקפים עדיין בגורמים שמחזקים את דרך ההוראה המסורתית, המבוססת על הנחלה של ידע: תוכני לימודים, לוחות זמניים יומיים, הנחיות להערכת מורים, מודלים לחיקוי, חובת קיום בחינות תקניות ושנים של ניסיון. רוב ספרי הלימוד מחייבים מורים "לכסות" כמויות עצומות של מידע.
מעטים המורים שניתנת להם הזדמנות להרהר ברעיונות היסודיים ובדרכי החקירה של הנושא שאותו הם מלמדים.  משרד החינוך באמצעות המזכירות הפדגוגית מוביל (החל משנה"ל תשס"ז), את מדיניות "האופק הפדגוגי" ללמידה. המדיניות מדגישה את הצורך בשינוי ואת ההתאמה הנדרשת בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה (ה.ל.ה) הנהוגות כיום במערכת החינוך. עיקר השינוי מתבטא בלמידה המדגישה פיתוח הבנה מעמיקה של תכנים ויכולות חשיבה גבוהות.
יישום יעיל של מדיניות "האופק הפדגוגי" ללמידה מצריך התאמה לסביבת בית הספר:
התאמת תוכנית הלימודים: תוכניות חייבת לשקף גם מטרות מפורשות תחום של יכולות חשיבה. כדי לאפשר העמקה נדרש צמצום בהיקף בתכנים הנלמדים. יש לפתח חומרי למידה שישלבו למידה מעמיקה של תחומי התוכן עם פיתוח יכולות חשיבה.
התאמת דרכי ההוראה והלמידה: יש מקום לשימוש בשיטות הוראה מסורתיות הכוללות הרצאה ושינון, במידה סבירה. אולם בצדן יש לפתח את השימוש בדרכי הוראה מגוונת הכוללות חקר, פתרון בעיות, ביצוע פרויקטים, למידה מבוססת על חקר מקרים, דיונים, שימוש בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה ולמידת עמיתים. הדגש צריך להיות על למידה שתהיה רלבנטית לעולמם של התלמידים ותתחבר לעולם הידע שהם מביאים אתם מחייהם שמחוץ לבית הספר.
שדרוג תפקיד המורה: המורה לא יהיה עוד כזה שמעביר גופי ידע קבועים לתלמידים פסיביים, אלא מורה המנווט תהליכים של חשיבה והבניית ידע. מכאן נגזר גם הצורך בהתאמת הדרכים והמטרות של השתלמויות מורים והכשרת פרחי הוראה. כך שישקפו את התפקיד החדש של המורה.
התאמת דרכי ההערכה: שימוש בדרכי הערכה מגוונות המותאמות להערכה של תכנים, של ביצועי הבנה ושל תהליכי חשיבה המתרחשים בהקשר של התכנים הנלמדים.
מכאן נגזר צורך בגיוון דרכי ההערכה של מורים את הישגי תלמידיהם, וכן צורך בגיוון ובהתאמה של דרכי ההערכה המערכתיות כגון מבחני המיצ"ב והבגרות.    בעבודה זו אנסה להעריך כיצד התוכנית "אופק פדגוגי" ללמידה תשפיע על הכשרתו ותפקידו של המורה. לכן, בעבודה זו אציג את הנושא של ידע וחשיבת מורים, סקירת דרכים להכשרת מורים בפיתוח חשיבה וסקירת שיטות ליישום הנושא בכיתות ובבית הספר והשוואת המידע מול יישום התכנית "אופק פדגוגי" ללמידה במערכת החינוך והשפעתו על הכשרתו ותפקידו של המורה.