עבודה סמינריונית: השוואת דמויות המלכים בין ספר דניאל לספר אחיקר

תקציר העבודה

השוואת דמויות המלכים בין ספר דניאל לספר אחיקר


תוכן העניינים

מבוא 1
דמויות המלכים בספר דניאל 3
נבוכדנצר של פרק ב' 3
דמות המלך 3
איפיון דמות המלך ותפקידה בסיפור 7
פרקים ג' ו-ו' 7
דמויות המלכים 8
איפיון דמויות המלכים ותפקידיהן בסיפורים 11
פרק ד' 12
דמות המלך 12
איפיון דמות המלך ותפקידה בסיפור 14
פרק ה' 15
דמות המלך 15
איפיון דמות המלך ותפקידה בסיפור 17
דמויות המלכים בדניאל – סיכום והשוואה 17
דמויות המלכים בספר אחיקר 19
סנחריב 19
דמות המלך 19
איפיון דמות המלך ותפקידה בסיפור 20
פרעה 21
דמות המלך 21
איפיון דמות המלך ותפקידה בסיפור 22
דמויות המלכים באחיקר – סיכום והשוואה 22
השוואה וסיכום 24
רשימת מקורות 26

מבוא
הספרות העוסקת בסיפורי החצר בכלל ובספרי דניאל ואחיקר בפרט מתמקדת בדמות היועץ החכם ולא בדמותו של המלך, וזאת למרות חשיבותו ותפקידו המרכזי של המלך בסיפורים. העיסוק בספרות המחקרית בדמות המלך בסיפורי החצר הוא צדדי ובלתי עקבי, וחסר ניתוח עקבי שישווה את דמויות המלך בסיפורי חצר שונים, ויבדוק מה הם מאפייני המלך העקביים שחוזרים בכל הסיפורים, לעומת מאפיינים של דמות המלך שעשויים להשתנות מסיפור לסיפור ולהעניק לו את הקווים המיוחדים לו. ניתוח כזה יוכל לתרום להבנת המשותף לסיפורי החצר מצד אחד, וכן לתרום להבנת הניואנסים המייחדים כל סיפור. מטרת העבודה הנוכחית היא להשוות את דמויות המלך בספרים דניאל ואחיקר.
בחרתי בספרים אלה (דניאל ואחיקר) משלוש סיבות עיקריות. ראשית, שניהם משתייכים באופן מובהק לז'אנר סיפורי החצר, ולכן מתאפשרת השוואה ביניהם. שנית, בעוד דניאל הוא ספר מקראי, אחיקר הוא ספר חיצוני, וכך מתאפשרת השוואה בין סיפורי חצר מקראיים לסיפורי חצר אוניברסליים, השוואה שעשויה להיות מעניינת לחקר הספרות במזרח הקדום בכלל. שלישית מאפיין מיוחד של שני הספרים הללו ביחס לסיפורי חצר אחרים הוא שהם מכילים יותר מדמות מלך אחת. בספר דניאל הכוונה למלכים: נבוכדנצר של פרק ב', נבוכדנצר של פרק ג', נבוכדנצר של פרק ד', בלשאצר ודריווש המדי. באחיקר הכוונה למלכים: סנחריב ופרעה. מאפיין זה של ריבוי דמויות מלך ייחודי לספרי דניאל ואחיקר, ואיננו משותף לסיפורי חצר אחרים כגון יוסף ואסתר. כתוצאה מייחוד זה של הספרים הללו, מתאפשרת השוואה פנימית בין מאפייני דמויות המלך בתוך כל ספר, לפני השוואת דמויות המלך בין הספרים.
ממטרת העבודה עולה שהעבודה עוסקת בדמויות הספרותיות, ולא בדמויות ההיסטוריות שאפשר ושימשו מקור לחלק מהסיפורים. לכן, העבודה לא תעסוק כלל בקשרים שבין דמויות המלך בסיפורים לבין דמויות המלכים ההיסטוריות. עם זאת, העבודה כן תעסוק בשלבי עריכת הטקסט הספרותי. זאת, רק במקרים בהם שלבי העריכה חיוניים להבנת דמות המלך בסיפור.
הקריטריונים להשוואה בין דמויות המלכים, שיהיו הקריטריונים לפיהם אנתח את הדמויות של כל מלך ומלך, נחלקים לשתי קבוצות: קריטריונים העוסקים במלך עצמו – מאפייני דמות המלך, וקריטריונים העוסקים במקומו של המלך בסיפור ובתפקידו בסיפור – המאפיינים הספרותיים של דמות המלך.
בקבוצה הראשונה, מאפייני דמות המלך, ניתן למנות את הקריטריונים הבאים:
• האם המלך מוצג כחכם או ככסיל?
• האם המלך מוצג כרשע או כפזיז (פוגע באחרים בכוונה תחילה או בטעות)?
• האם המלך מוצג כרברבן/שחצן/רודף כבוד?
• האם המלך מתפתח/לומד לאורך הסיפור?
• האם המלך פאסיבי ורק מגיב לפעולות הדמויות האחרות, או אקטיבי ויוזם פעולות בעצמו?

בקבוצה השנייה, מקומו של המלך ותפקידו בסיפור, ניתן למנות את הקריטריונים הבאים:
• כיצד מאופיין המלך בסיפור: אפיון ישיר או אפיון עקיף?
• האם המלך מתואר/מדבר בגוף ראשון או בגוף שלישי?
• מה תפקיד המלך בקידום העלילה?

המשך העבודה בנוי כדקלמן: עבור כל אחד מהספרים, ראשית אנתח את דמויות המלך בו, כאשר לגבי כל מלך הניתוח יהיה בנוי על פי הקריטריונים שהוצעו לעיל. לאחר הניתוח של כל מלך ומלך, אשווה את המלכים בתוך אותו ספר, על מנת ללמוד על המשותף למלכים באותו ספר וכן על השונה ביניהם, המייצג את הקווים הייחודיים של כל סיפור. לאחר ניתוח שני הספרים בצורה זו, אשווה בין המלכים בשני הספרים. לאחר ההשוואה אסכם את העבודה תוך דיון בשאלה מה ניתן ללמוד מהניתוחים ומההשוואה על ספרות החצר בכלל ועל ייחודם של סיפורי החצר המקראיים ביחס לסיפורי החצר האוניברסליים בפרט.