1 .     מבוא
1.1.  מקורות דיני העבודה
1 .1.1. חקיקה הכנסת חוקקה מספר חוקי מגן, להגנת העובדים כגון חוק שכר מינימום, חוק ש… חוקים אלו מהווים את זכויות הבסיס של העובדים. מהו שכר המינימום של עובדים, מהם מינימום ימי חופשה וכד'. חוקים אלו אינם קוגנטיים. עובד לא יכול להסכים לעבוד בשכר הנמוך מהשכר הקבוע בחוק. אבל עובד במסגרת הסכם אישי או קיבוצי יכול לקבל שכר גבוה יותר מהשכר הקבוע בחוק.

1 .1.2. הסכם קיבוצי הסכם שנחתם בין ארגון עובדים למעביד שבדר"כ מעניק זכויות נוספות מעבר לזכויות המינימום המוגדרות על ידי החוק.
ההסכמים הקיבוציים מבחינת ההטבות לעובד לעומת חוזים אישיים הוא באמצע. כלומר יש עובדים בכירים שבוחרים לעבוד במסגרת חוזה אישי כי יש להם כוח רב להשיג הישגים מעבר להסכם הקיבוצי. לעומת זאת יש עובדים כמו עובדי כוח אדם שלא נכנסים למסגרת ההסכם הקיבוצי ומקבלים התנאים הקבועים בחוק או מעט יותר מזה אך פחות מתנאי ההסכם הקיבצוי.
1 .1.3. אמנות בינלאומיות ישנם מספר אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליה ונוגעות לעובדים ולהעסקתם. לדוגמא האיסור להפלות בקבלת עובדים לעבודה. הזכות לשביתה והאיסור על מעסיק להתנכל לאנשים להתארגן באירגון עובדים.

1 .2.  הצורך בדיני עבודה
1 .2.1. כוחות השוק אפשר לתת לשוק לעשות את שלו.
מעסיק שלא ייתחס טוב לעובדיו ישלם משכורות נמוכות וכד' עובדים לא יגיעו אליו והוא יאלץ לתגמל את העובדים בהתאם. עם זאת ברור כי במאזן הכוחות של העובד מול המעביד ידו של המעביד גדולה יותר. למעביד משאבים גדולים יותר, ידע רב יותר, אם עובד ספציפי לא ירצה לעבוד בשכר ובתנאים שהמעביד דורש הוא ימצא עובדים אחרים שכן יסכימו. כל עובד עושה לעצמו את החשבון ובסופו של יום על מנת להביא משכורת הביתה הוא מוכן לעבוד גם בתנאים ובשכר נמוכים. מצד שני עובדים בעלי הטבות נכבדות ועם הגנות נרחבות המונעות את פיטוריהם עשויים להביא לרמת פריון נמוכה לדוגמא ערוץ 1
בטלוויזיה שם לעובדים יש זכויות נרחבות הרבה מעל למינימום המצויין בחוק ועם זאת הפריון של העובדים הוא נמוך למדי המתבטא באחוזי צפייה נמוכים. זהו מתח שדיני עבודה מנסים להתמודד איתו. מצד אחד להגן על העובד מצד שני שפריון העובד ורמת השירות שהוא נותן לא יפגע.

1 .2.2. ארגוני עובדים כוחו של העובד מול המעביד כשהוא מאורגן בקבוצת עובדים משתפר. כקבוצה איום על המעביד בהשבתת עבודה אם לא ישופרו תנאי עבודה ושכר הוא אפקטיבי. עם זאת אנו רואים כי עדיין יש עובדים שלא נמצאים תחת החסות של הסכם קיבוצי. ישנם עובדים העובדים בחוזה אישי או באמצעות חברות כוח אדם.
ארגוני העובדים בעצמם רוצים ליצור את הדיפרצציה הזו בין העובדים.

1 .2.3. תיאוריות סוציולוגיות יש תיאוריות סוציולוגיות המתייחסות לסיטואציה של עובד ומעביד כמעמדות חברתיות ולכן תפקידי חוקי העבודה הוא לאזן בין המעמדות, לבצע חלוקה צודקת של העושר
1 .2.4. תיאוריות כלכליות דיני העבודה על פי התיאוריות הכלכליות נועדו לתקן כשלי שוק בשוק העבודה. לדוגמא כשיש א-סימטריה בידע בין המעביד לעובד. המשמעות של העובד כלפי מקום עבודתו כלומר הצורך של העובד לעבודה הרבה יותר משמעותי לעובד מאשר הצורך של המעביד בעובד. לכן יש צורך שהמדינה תתערב ותסדיר את מערכת היחסים. דוגמא נוספת היא כשיש החצנת עלויות לצדדים שלישיים. לדוגמא יש אדם שרוצה לעבוד בניכוי חלונות של בניינים רבי קומות בסנייפלינג, והוא מחליט לחסוך באמצעי בטיחות על מנת להרוויח יותר כסף אולם היות ואם הוא ייפצע מישהו אחר יישא בעלויות הטיפול שלו אם זה בני משפחה ביטוח לאומי וכד' לכן על המדינה להתערב ולקבוע את רמת הבטיחות המינימלית לעובד.