שימוש מרכיבי העוצמה כגורם להשגת יעדים
| מוסד לימוד | המכללה האקדמית אשקלון |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | שימוש מרכיבי העוצמה כגורם להשגת יעדים |
| שנת הגשה | 2008 |
| מספר מילים | 3752 |
| מספר מקורות | 10 |
תקציר העבודה
תוכן העניינים
עמוד
1 . מבוא
3
2 . פרק תיאורטי 4
3 . פרק יישומי 6
3 .1 רקע למהפכה
3 .2 שימוש במרכיב עוצמה יכולת תיאום
3 .2 שימוש במרכיב עוצמה עמדה חברתית עדיפה
3 .3 שימוש במרכיב עוצמה שליטה במשאבים נורמטיביים
3 .4 מימוש יעדי תנועת הסטודנטים
4 . פרק סיכום 13
5. ביבליוגרפיה 14
1 . מבוא
את מהלך הרפורמות בסין בעשור האחרון ניתן להשוות לרכבת שנגררה על מסילה ארוכה באמצעות קטר ישיש אמנם, אבל רב עוצמה. תוך כדי נסיעתה נתקלה במכשולים שונים אשר מדי פעם אילצו את הנהג לבלום ולהאט, ולעתים אף לעצור לצורך המתנה, סילוק מטען מיותר ותיקון הקלקולים. במאי- יוני 1989 הגיעה רכבת הרפורמות לקטע מסילה משובש אשר גרם לירידתה מן הפסים. נעשה מאמץ להעלות את הרכבת על הפסים, אבל להעביר אותה למסילה צדדית. העברה כזאת נעשית, בדרך כלל, לא על ידי הקטרים הגדולים שמובילים רכבות למרחקים ארוכים, אלא על – ידי קטרים יותר קטנים, צעירים יותר, אבל גם חלשים יחסית. כך, רכבת הרפורמות של סין שוב נמצאת על הפסים, אבל המסילה קצרה יותר, הקטר אטי יותר והנוסעים , ובפרט הנוהגים, אשר כבר עברו את החוויה של ירידה מן הפסים, מתנהגים בזהירות תוך חששות ודאגות. כך ניתן לאפיין, במלים פשוטות, את מצבה של סין לאחר הדיכוי האלים של ההפגנות ב – 4 ביוני 1989.
רבים מתייחסים לאירוע זה כנקודת מפנה בתולדות הקומוניזם הסיני, אשר מסמלת את סיומן של עשר שנות רפורמה בסין. בעקבות דיכוי ההפגנות האלים בכיכר שער השלום השמימי (טיינאנמן) בפקינג נראה כאילו תנופת הרפורמות בסין נבלמה ותהליכיה הגיעו למבוי סתום (שיחור,1990 :95).
שאלת המחקר:כיצד משפיעה עוצמת: עמדה חברתית עדיפה, שליטה במשאבים נורמטיביים ויכולת תיאום, על רמת מימוש יעדי הסטודנטים שהפגינו בכיכר טיינאנמן בין השנים 1987-1989 כלפי המשטר הקומוניסטי בסין?
השערת המחקר: עמדה חברתית עדיפה שבאה לידי ביטוי בהשתייכות קולקטיבית למעמד האינטלקטואלים, כמו גם שליטת הסטודנטים במשאבים נורמטיביים ויכולת התאום הגבוהה שהופגנה על ידם, תרמה באופן ניכר להשגת יעדי מאבקם.
שיטת המחקר: בחינת הנושא על פי מאפייני מחקר איכותי בהתבסס על פרסומים ומחקרים שבוצעו לאחר הטבח בכיכר טיינאנמן.
2 . פרק תיאורטי על מנת להבין את מהלך הפרקים הבאים ואת התובנות העולות מהם, חשוב להבין תחילה מהי עוצמה. על פי קימרלינג (קימרלינג,83:1995), עוצמה יכולה להיתפס כפעילות גומלין חברתית, שבה לפחות אחד מן הצדדים מפעיל את העוצמה על האחר. סוציולוגים, בעלי גישות שונות במדעי החברה, עסקו בסוגיה מעניינת זו ולהלן הגדרותיהם: מקס ובר, תיאר את המושג עוצמה כ"הסתברות שאדם הפועל במסגרת יחסים חברתיים, יימצא בעמדה שממנה יוכל להגשים את רצונו, חרף התנגדותם של אחרים" (Weber:1968, בתוך קימרלינג,84:1995). בהתבסס על כך, רוברט דאל פירט את היחסים בין המפעיל את העוצמה לבין מקבלה: "לא' יש עוצמה לעומת ב', אם הוא יכול לכפות עליו לעשות משהוא שלא היה עושה מרצונו הוא" (Dal,1957:202-203, מתוך קימרלינג,
8 4:1995) דאל מוסיף "ההשערה המרכזית היא שככל שמשאביו של אדם גדולים יותר כן, גדולה יותר עוצמתו". (דאל,9-18:1978) שתי ההגדרות יצוין, נוגעות במהותן ביכולתו של בעל העוצמה להפעיל אחרים על פי רצונו ומשתייכות לגישה הריאליסטית. למן (1977), הבחין בין שני סוגים של עוצמה. זו שמקורה ביחסים הבין אישיים, אותה כינה מיקרו עוצמה Micro power)) ושמקורה בממד האישי, לבין זו שמקורה בהסדרים מערכתיים, אותה כינה מאקרו עוצמה (Macro power). המאקרו עוצמה אציין, דומיננטית במיוחד בתהליך הסוציו-פוליטי ועליה אשען לניתוח עבודתי זו , Lehman:1977)מתוך קימרלינג, 1995: 86).
