פשיעה סטייה ותת תרבות עבריינית

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2006
מספר מקורות 27

תקציר העבודה

מבוא
פשיעה וסטייה הן ללא ספק מהבעיות היותר חמורות עימן מתמודדת כל מדינה באשר היא, תופעות אלו רלוונטיות ביותר בפרט בשנים האחרונות, הן במדינת ישראל והן בעולם כולו.
 אנו מקבלים מידי יום דיווחים על פשיעה בקרב נוער, שאחוזיה עולים וגואים וכן על מלחמות בלתי פוסקות בין "חבורות" שונות, אין פלא אם כן שעולים סימני שאלה בנוגע לסיבות לשכיחות הגוברת של התופעה ולמימדיה המתעצמים.
יש הסוברים כי במידה ונאתר את המניע לגידול נוכל להתמודד עם הנגע המתפשט של האלימות החברתית על היבטיה השונים, אין ספק כי דרוש טיפול יסודי בכדי למזער את מימדי התופעה, זאת כמובן משום שבאופן ריאלי לא ניתן להכחידה לחלוטין, ויותר מכך ניתן לומר כי על חלק מהגורמים אין שליטה ולו אף מזערית, עובדה שמקשה על היכולת להתמודד עם תופעה חמורה שכזו.
הנושא בו בחרתי לעסוק- פשיעה, עבריינות והיווצרות תת-התרבות העבריינית, מעסיק רבות את החברה ותופס מקום נכבד בכותרות, בנוגע להיווצרות תת-תרבות עבריינית ניתן לומר כי כל חברה באשר היא מתאפיינת בקבוצות מסוגים שונים, אשר בחרו לפרוש מכל מה שמקובל וידוע ולסגל לעצמן סגנון חיים נבדל, תת-התרבות העבריינית נחשבת כתת- תרבות נגד, משום שיוצאת נגד הערכים הדומיננטיים שקיימים בחברה ומציעה אלטרנטיבה והיא התייחסות שלילית לכל מה שמקובל ונורמטיבי.
סימני ההיכר יהיו דחייה מוחלטת של ערכי המעמד הגבוה ואימוץ ערכים מנוגדים לגמרי מאלו של התרבות הנורמטיבית. היא מעלה על נס תוקפנות כדרך לפתרון בעיות ואופיינית לה אי תועלתיות, זדוניות ושוללנות.  שאלת המחקר בה בחרתי לעסוק הינה – מהם הגורמים להיווצרות עבריינות ותת-תרבות עבריינית?
את שאלת המחקר אבדוק באמצעות שימוש בגישה הפונקציונליסטית ובאמצעות הגישה המרקסיסטית.
השערות המחקר:
 א. לפי הגישה המרקסיסטית התשובה לשאלת המחקר תהיה- הסבר הקשור למצב כלכלי קשה שחובר להמצאות במעמד חברתי נמוך, הם אלו אשר יהוו את הקטליזאטור להצטרפות לתת-התרבות, ההסבר יתייחס אם כן להיבט הכלכלי תוך התמקדות בתנאים הבאים: המצב הכלכלי הקשה והעוני מניעים את האדם להיות חלק מתת-התרבות העבריינית בשל חוסר יכולת לחיות ברמת חיים נאותה. מצוקה כלכלית מונעת יכולת להתפרנס בכבוד ולהשיג את הצרכים המנימלים המאפשרים חיים תקינים בדרך הנורמטיבית המקובלת בחברה לכן לא נותר אלא לנסות ולהשיג את הנדרש בדרכים אחרות.  כחלק אינטגראלי מתורתו של מרקס בעת בחינת המעמד הכלכלי יש להתייחס למעמד החברתי, הכוונה היא למעמד אותו כינה מרקס "מעמד הסחבות" ובארה"ב כונה בשנים האחרונות under class"".
בבחינת מעמדם החברתי של החברים בתת-התרבות העבריינית ניתן למצוא הסברים לגורמים להצטרפות לתת-התרבות – אחד מהם הוא עצם ההשתייכות למעמד הנמוך המלווה בתחושת קיפוח ונחיתות לעומת אנשים אחרים בחברה,בנוסף מעמדות אלה חיים בד"כ באותם אזורים אשר מקלים עליהם את ההתחברות והמשותפת להם לעיתים, עצם השייכות לאותו גזע או מוצא הגורם להם לחוש הזדהות עם אותן בעיות ביומיום שבגינן מתעורר בהם רצון לשנות את המצב ולהגיע למעמד שווה –הכוונה היא לנכונות לפעול מעצם היותם מקופחים ומתוסכלים, כאשר אופני הפעולה הם רבים ומגוונים והעבריינות היא אחת האופציות שעומדת בפניהם.
על פי הגישה הפונקציונליסטית התשובה לשאלת המחקר תתמקד בהיבט הקשור לגישה זו, האנומיה – תת-התרבות נוצרת כתוצאה מהעדר נורמות או מנורמות לא ברורות, אם נכון הדבר נצפה למצוא בתת-התרבות חברים ממדינות זרות ועולים חדשים אשר אינם מקבלים או אינם מבינים את הנורמות המרכזיות של התרבות שלנו.
 תת-התרבות העבריינית תמצא במגמת עליה, לאחר מלחמות, משברים או בתקופות של עליות גדולות כתוצאה מקריסת כל מה שהיה ידוע וברור שמתחלף למצב של כאוס ואנדרלמוסיה. מעבר לכך חשוב לציין כי להשתייכות לתת-התרבות יש תרומה בהגדרת הגבולות הנורמטיבים בחברה- מה מותר ומה אסור, מיהו סוטה ומי לא? ע"י הוקעת קבוצות אלה וביצור קודי התנהגות נאותים מבינה החברה אילו התנהגויות בלתי מתקבלות על הדעת.
זאת משום שתת-התרבות היא למעשה כשל תפקודי של המערכת, שמראה על פתולוגיה מסוימת.